ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. עירובין נג. מערת המכפלה, רב ושמואל; חד אמר: שני בתים זה לפנים מזה, וחד אמר: בית ועלייה על גביו. בשלמא למאן דאמר זה על גב זה - היינו מכפלה. אלא למאן דאמר שני בתים זה לפנים מזה, מאי מכפלה? - שכפולה בזוגות. רמב"ן - הכתוב אמר שדה עפרון אשר במכפלה, והנה הוא שם המקום אשר בו השדה.. ובב"ר (נח ח) אמרו שכפל הקב"ה קומתו של אדם הראשון וקברו בתוכה. ועל דעתם היה כל המקום ההוא נקרא כן מעולם והם לא ידעו טעמו.. זוהר חיי שרה קכח: - ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי אמר האי מערתא לאו איהו כפילתא דהא כתיב מערת המכפלה וקרא קרי לה לבתר מערת שדה המכפלה מכפלה קא קרי ליה לשדה א"ל.. חייך לאו מערתא איהו מכפלה ולאו שדה אקרי מכפלה אלא האי שדה ומערתא על שום מכפלה אקרון.. תא חזי ירושלם כל ארעא דישראל אתכפל תחותה ואיהי קיימא לעילא ותתא כגוונא דא ירושלם לעילא ירושלם לתתא.. ובגין כך כפלתא היא ועל דא האי שדה מההיא כפלתא איהו דביה שריא, כגוונא דא כתיב כריח שדה אשר ברכו ד' לעילא ותתא ובגין כך שדה המכפלה ודאי ולא שדה כפול, תו רזא דמלה שדה המכפלה ודאי מאן מכפלה ה' דבשמא קדישא דאיהי מכפלה, וכלא קיימ' כחד.. ואף על גב דמערתא כפלתא הוה ודאי דאיהי מערתא גו מערתא אבל על שום אחר' אקרי מערת שדה המכפלה כמה דאתמר, ואברהם ידע וכד אמר לבני חת כסי מלה ואמר ויתן לי את מערת המכפלה על שום דאיהי מערת' כפלתא ואורייתא לא קרי לה אלא מערת שדה המכפלה כדקא יאות וקב"ה עבד כלא לאשתכחא האי עלמא כגוונא דלעילא ולאתדבקא דא בדא למהוי יקריה לעילא ותתא, זכאה חולקיהון דצדיקיא דקודשא בריך הוא אתרעי בהו בהאי עלמא ובעלמא דאתי.
ג. מאורות הרצי"ה וירא תשכ"ב ענינו האלוקי של אברהם אבינו בכפליים.. הכפילות מבטאת חוץ ופנים וענינם אחד שלם. גילוי האור מהחושך.. ב"ר לך לך מב' - ולמה נקרא שמו ממרא, ר' עזריה בשם רבי יהודה בשם ר' סימון שהמרה פנים באברהם בשעה שאמר הקב"ה לאברהם לימול הלך ונמלך בג' אוהביו.. אמר לו ממרא א-להיך שעמד לך בכבשן האש ובמלכים וברעבון והדבר הזה שאמר לך למול אין אתה שומע לו, אמר לו הקב"ה אתה נתתה לו עצה למול חייך שאיני נגלה עליו.. אלא בפלטין שלך הה"ד וירא אליו ה' באלוני ממרא. ב"ר וירא מט' ב' - כתיב (תהלים כה) סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם איזהו סוד ה' זו מילה שלא גלה אותה מאדם ועד עשרים דור עד שעמד אברהם ונתנה לו.. א"ל הקב"ה אם תמול, תטול סוד ה'.. שפת אמת וירא תרמז' - בכל דבר יש סוד ה'.. והוא בחי' עוה"ב.. אך הברית הוא התקשרות ודעת שיוכלו הצדיקים להתדבק בזה הסוד בהיותם בעוה"ז.. ובריתו להודיעם. זוהר לך לך צה. - דא מילה דכתיב בה סוד ד' ליראיו ובריתו להודיעם, האי מזבח אדמה ודאי כמה דאמינא, בתריה מה כתיב ואם מזבח אבנים תעשה לי, רמז לגיורא.. דאיהו מעם קשי קדל וקשי לבא.. לא תבנה אתהן גזית.. דבעי לאעלא ליה בפולחנא דקב"ה ולא יגזר יתיה עד דינשי פולחניה אחרא.. ויעדי מניה ההוא קשיו דלבא, ואי אתגזר ולא עדי מניה.. הוא כהאי פסילא דאבנא דגזרי ליה מהאי גיסא ומהא גיסא ואשתאר אבנא כדבקדמיתא.. זוהר וארא לב. - קיימא ההוא ממנא דבני ישמעאל ובעא קמי קב"ה.. והא ישמעאל דאתגזר.. א"ל דא אתגזר כדקא יאות וכתיקונוי ודא לאו הכי.. ארחיק להו לבני ישמעאל מדבקותא דלעילא ויהב להו חולקא לתתא בארעא קדישא.. וזמינין בני ישמעאל למשלט בארעא קדישא כד איהי ריקניא מכלא.. כמה דגזירו דלהון בריקניא בלא שלימו, ואינון יעכבון להון לבנ"י.. עד דישתלים ההוא זכותא..
ד. משלי לא' זממה שדה ותקחהו.. תנחומא חיי שרה ד' - זממה ונטלה שדה המכפלה.. תנחומא קדושים יג'- שלמה אמר זממה.. בוא וראה כל מה שהרהר אברהם אבינו בלבו נתן לו הקב"ה, הרהר על ארץ ישראל נתן לו.. ויקרא יח' – ..זמה היא.. רש"י- עצה כתרגומו עצת חטאין, שיצרך יועצך לחטוא. רמב"ן - ומחשבה ההגונה יקראו מזמה.. ולזנות.. זמה..
ה. בראשית כד' ויצא יצחק לשוח בשדה.. רות ב' - עיניך בשדה אשר יקצרון.. זוהר ויקהל ריח' - בעז חמא ברוח קדשא דזמינין לנפקא מינה מלכין עלאין שליטין דאינון עיינין דכלא.. ובגין כך אמר לה עיניך אלין מלכין ושליטין דזמינין למיפק מינה, בשדה, מאן שדה דא ציון וירושלם דכתיב (מיכה ג) ציון שדה תחרש וכתיב (בראשית כז) כריח שדה אשר ברכו ד' דא ירושלם.. אשר יקצרון דהא מההוא שדה הוו נקטין כל בני עלמא תורה ונהורא דנהיר דכתיב (ישעיה ב) כי מציון תצא תורה, והלכת אחריהן באלין עובדין דכשרן דאנא חמינא בך..
ו. אוה"ק ב' החיות העולמית כב' ההשכלה העליונה, על דבר המציאות הרוחנית, על דבר השכלים הגדולים, על דבר כל ההויה הנשמתית במלא עולם, כשהיא משתכללת, מראה היא את הגודל והאומץ, את היופי והפאר, את הבנין ואת החיטוב של העולמות העליונים ועיצום כבודם, עד שהאדם וכל כחותיו וקרביו מתקשר בזיום. ועם זה כשמתגברת ההבנה האורגנית בגדלה, העושה את כל היש לשיעור קומה רבתי, מתברר מיד היחש הגדול שיש לכל העולם ופרטיו, מאורעותיו ומקריו, הליכותיו וכל ערכיו להעולמות העליונים הקימים ונשאים. וחלקת העמידה במקום הקודש אשר לסוד ד' מתגברת, והיא נושאת ברוח האמיץ את כל תוכני החיים, עד שהתנועות החברותיות והאישיות כולן מתבררות, שהנן קשורות בקשר אמיץ עם התנועות רבות החיים, גדולות האור והזיו העליון, של חביוני העז אשר בספירות העליונות. ויבש וכמוש נראה העולם המוגבל והמצומצם שלנו, כל זמן שלא יפתחו לו השערים העליונים, כל זמן שלא יזילו עליו הצנורות החיים, הרוממים בעז נצחם, את שטף לשד חיותם, וסוד ד' ליראיו ובריתו להודיעם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















