ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
רבי נתן מברסלב זיע"א בספרו 'ליקוטי הלכות' (תפילין, ה) כותב יסוד עמוק וחשוב בעבודת ה': אברהם אבינו ועפרון מסמלים שתי תכונות שנמצאות בתוך כל אדם. אברהם מסמל את האמונה וההתחדשות, ועפרון, כשמו כן הוא, מסמל את יסוד העפר - עצלות ועצבות.
רבינו נחמן מברסלב זיע"א כותב בספרו 'ליקוטי מוהר"ן' (חלק א, תורה קנה) שאמונה היא בחינת 'עפר דקדושה' כמו שכתוב (תהילים לז, ג) "שכן ארץ ורעה אמונה". וזה לשון רבי נתן: "עפר שמקבלים ממנו חיות לגדול ולצמוח בעבודת ה', ולדלג על כל המניעות והעיכובים ולבלי להסתכל על שום דבר, כי אמונה הוא בחינת כוח הגדל וכוח הצומח".
'עפר דקדושה' הוא 'עפר החיים' ששורשו הוא 'אמונה'. אברהם אבינו שהיה 'ראש למאמינים' מסמל את הרעננות וההתחדשות בעבודת ה' שמביאים את האדם לחיים ארוכים ונצחיים. לכן, קנה את 'מערת המכפלה', שאומר עליה רבי נתן, שנקראת כך: "על שם חיים ארוכים של הצדיקים שקדושתם וחיותם כפולה תמיד, כי בכל יום מוסיפים קדושה על קדושה, תשובה על תשובה."
ומנגד, עפרון הוא 'עפר המוות', הוא מושך את האדם למטה- לכבדות ולייאוש. עפרון הוא הקליפה שגורמת ליהודי שלא להאמין בעצמו ובחייו. עפרון לוקח מהאדם את התקווה והאופטימיות, כך שמבזבז את זמנו לריק, ולא מוציא מהכוח אל הפועל את הכוחות והכשרונות שלו. הוא נובל ומת.
עוד נאמר בפרשתנו "ואברהם זקן בא בימים" (כד, א), וכותב על כך ה'שפת אמת' זיע"א (חיי שרה, תרל"א): "כי חיות ה' שיש בכל דבר הוא תמיד חדש, כמו שכתוב 'מחדש בכל יום תמיד', ופירוש תמיד - בכל רגע. ולפי מה שאדם מדבק כל דבר בכוח הפנימיות ואינו נדבק בטבע וגשמיות, כמו כן יש אצלו תמיד התחדשות".
היינו, שאברהם 'בא עם הימים', בגלל שהוא היה 'ראש למאמינים' שהאמין בעצמו ובחייו, הוא ניצל כל יום מימי חייו ולא נכנע לשגרה ולאפרוריות של החיים, אלא נלחם בעפרון, עם קליפת 'עפר המוות'. אברהם האמין שכל יום הוא מתנה, כל יום הוא חדש, ואין יום דומה לחברו כלל, ואין יום שתלוי בעבר או בעתיד, ומתוך כך, ידע לנצל אותו עד תומו.
בעל ספר 'הלקח והלבוב' (חיי שרה) כותב עוד הבדל בין אברהם אבינו לעפרון: רבנו בחיי מביא שהסיבה שכתוב 'עפרן' חסר וא"ו, כי עולה בגימטריה 'רע עין' הפך מידתו של אברהם אבינו, שהוא סמל ה'עין הטובה' כפי שכתוב במשנה (אבות ה, כג) "ג' מידות של אברהם אבינו; עין טובה וכו'", ומחדש ה'מגלה עמוקות', שלכן אברהם אבינו קנה את המערה ב'ארבע מאות' כסף, כי מספר 'ארבע מאות' עולה בגימטריה 'רע עין' ואברהם אבינו רצה לבטל את קליפת 'עפרן'.
עוד כותב ה'מגלה עמוקות' ש"ו'יקם ש'דה ע'פרון" ראשי תיבות 'עשו', כי גם עשו הרשע מסמל את מידת 'רע עין', כפי שמרמז רבינו בחיי, שעשו בא עם 'ארבע מאות' איש להילחם ביעקב אבינו, ו'ארבע מאות' עולה כמניין 'רע עין' כנ"ל. לעומתו, יעקב אבינו מרמז את מידת 'עין טובה' כמו שכותב הגאון מוילנא זיע"א על הפסוק (משלי כב, ט) "טוב עין הוא יבורך", 'טוב עין' זה יעקב שחי קמ"ז שנה, קמ"ז שווה בגימטריה 'טוב עין'.
וזה לשון 'הלקח והלבוב': "החיד"א הקדוש זיע"א כותב "ו'אברהם ז'קן ב'א ב'ימים", ראשי תיבות 'זבוב'. זבוב הוא הקליפה של 'רע עין' - למצוא תמיד את החיסרון שיש בזולת ולדבר עליו לשון הרע, כדוגמת הזבוב, כמבואר ב'כלי יקר' (פרשת מצורע) שדרך הזבוב שתמיד נמשך למקום המכה והלכלוך."
והתיקון הוא שמחה וחשק בלימוד התורה, כמו אברהם אבינו שישב ועסק בתורה. רמז לכך מביא 'הלקח והלבוב' בשם רבי יהודה עטייה זצ"ל בספרו 'מנחת יהודה' ש'זבוב' מרומז בפסוק (דברים לג, יח) "שמח ז'בולון ב'צאתך ו'יששכר ב'אהליך". כלומר, לא רק אהבת תורה מתוך עין טובה וחיות כמו שבט יששכר, אלא גם החזקת לומדי תורה מתוך עין טובה ושמחה, כמו שבט זבולון שתמכו בשבט יששכר.
יוצא מדברים אלו, שעל ידי שיש לאדם מידת 'עין טובה' על עצמו, הוא יכול להגיע לידי אמונה בעצמו ולהאמין שיש ערך וחשיבות לחייו, ומתוך כך יגדל ויצמח. הוא ידע איך לנצל את הזמן ללימוד תורה ולעשות דברים טובים לו ולזולת. כי כל הייאוש, העצלות והעצבות שיש לאדם, הכל נובע מ'עין רעה', שמסתכל על עצמו בצורה שלילית וקטנה, וזה מה שגורם לו לכבדות ולהיות נמשך ל'עפר' - למטה, לחיים בלי ערך ומשמעות.
רבנו הקדוש כותב, שאמונה שלמה בה' יתברך באה לידי ביטוי בעיקר באמונה של אדם בעצמו, שהוא יקר וחשוב בעיני אביו שבשמים. ואם הוא לא מאמין שהקב"ה חפץ בו ובעבודתו, אזי חסרה לו אמונה בה'. אברהם אבינו שהיה 'ראש למאמינים' וראש לאומה הישראלית, ביטל את קליפת עפרון, הוא הנחיל ולימד אותנו דרך בעבודת ה' מתוך עין טובה וזריזות, התחדשות ושמחה, חשק וחיות, אמונה בה' ובעיקר אמונה בעצמנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
