ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- הסוכה והלכותיה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ושם (כף אחת כד, אות ד והלאה) כתב, יזהר לישב בסוכה בשמחה לקיים מצותו ית' וגילו ברעדה. וישתדל לתת לעניים מסעודתו, כי מלבד דבכל יום טוב חובה לתת מאכל לעני, נוסף גם הוא לכבוד האושפיזין, ואם לאו גדול עונו כמ"ש בזוהר הקדוש (ח"ג קד.). וחול המועד מצוה לכבדו באכילה ושתיה, ואם לאו חס ושלום הוי בכלל מבזה את המועדות כמו שאמרו זכרונם לברכה. ואם יש לו לב, לא יוציא הימים הקדושים של חול המועד בשחוק והבלים. ומה גם כי עדיין הושענא רבה ושמחת התורה לפניו שהם ימי דין כמו שאמרו זכרונם לברכה, ובזוהר הקדוש מפורש יותר.
וכתב מהר"ח פלאג'י בספרו מועד לכל חי (סימן כ): יש להרבות בצדקה ערב סוכות, איש כמתנת ידו. והמהרח"ו זיע"א היה מחלק מה שהיה בקופת העניים יום ערב סוכות, ויש טעם נכון על דרך האמת, ויומא הוא דקא גרים בדרך צדקה תמצא. ויזהר מאד לתת מתבשיל יום טוב לעניים, כמו שכתוב בזוהר, וכמו שכתבו מרן החיד"א במחזיק ברכה, ובס' בית השואבה (דף קסא.). וכתב החיד"א (מורה באצבע אות פרח) שבערב סוכות יטבול ויכוין לקבל שפע משם ע"ב קס"א, גימטריא רג"ל.
וטוב להדליק שבע נרות בסוכות נגד שבעה צדיקים הבאים אושפיזין לסוכה, כמו שכתב החיד"א בספר מורה באצבע, וכ"כ באור הישר (דף כט ע"ב).
ומה טוב חלקו של המאכיל עניים ואורחים על שולחנו, בחג הקדוש הזה, כדאיתא בזוה"ק, ואם אינו נותן לעניים כתב בזוה"ק שמקללין אותו השבעה אושפיזין עילאין קדישין. ואם אין ידו משגת להביא עניים או אורחים דבמה ישכב, אז ישלח להם תבשיל, ויאמר בשעת הנתינה זה חלק מסעודתינו יהיה חלף חלק האושפיזין שיבואו לסוכתינו, כמו שכתב הרב חמדת ימים. וכ"כ בספר כף אחת (סימן כד אות ד). ובעירנו אזמיר יע"א, נמצאים איתנו שני בעלי בתים, דבכל שנה ושנה המה ואביהם נוהגים לערוך שלחנות בלילה ראשונה ושניה של סוכות, לפני האורחים ולפני העניים, מה טוב חלקם. וכן יעשו לדורותם בשפע רב, וירבו כמותם.
ולא יכעוס בתוך הסוכה כלל, והיתה הרווחה להרבות השלום בבית, שלא יהיה קטטה על עסקי אכילה וכיוצא, ואל ידבר בסוכה דברים בטלים. ובשלמי חגיגה העיד על רבו מורנו הרב משה קורדובירו שלא היה מדבר בסוכה, אלא בדברי תורה בלבד, וישער דהוא כקדושת ביהכ"נ, דהסוכה היא צילא דמהימנותא, כמ"ש בזוהר. והראיה דעצי סוכה אסורין כל שבעה, וכמו שכתבו החיד"א בברכ"י, ובקיצור של"ה, ובעמק ברכה, ובס' אור הישר.
ובשביל שבעה אושפיזין צריך לישב בה באימה וביראה בבושה וענוה, ולא יכנס לתוכה גוי, דאז בורחת הקדושה, והשבעה צדיקין מקללין אותו, כמ"ש הרב בית דוד (סי' תמד).
ומה טוב שלא יעבור עליו יום אחד מללמוד בתוך הסוכה תורה שבכתב ותורה שבע"פ, וזוה"ק וכו'. וכשילמוד מסכת סוכה בשלחן, יכוין דהפרקים הם נגד חמשה ענני כבוד, כי השנים אינן רק בחינת הכללות, כ"כ השל"ה, ובס' אור הישר (אות ז).
וכתב בחמ"י (דף קצט:) שסגולת מצות סוכה, להגין על האדם בעת צרתו, ומקורו מהזוה"ק (פ' תצוה דף ע): ובעי עמא קדישא למיתב תחות צלאה ברזא דמהימנותא, ומאן דיתיב בצילא דא, יתיב באינון יומין עילאין לעילא לחפיא עליה ולאגנא עליה בשעתא דאצטריך. ע"ש.
ולא יברך לישב בסוכה בשפה רפה ובמרוצה, אלא צריך לברך בניגון ובהמשכת קול ובנועם שיח, וכבר הוכיחו על כך בספר שני לוחות הברית הקדוש. ועוד.
ובדרושי הצל"ח (דרוש ד' לשבת תשובה אות יא) כתב, קדושת הסוכה רבה מאד, והקב"ה פורס סוכת שלום עלינו וסגולתה רבה מאד. וראוי ליזהר לעשותה במקום נקי מכל טינוף, וגם סביבות הסוכה יהיה נקי. ומה מאד צריך ליזהר בסוכה מן היתושים והזבובים דשכיחי מאד בסוכה, וכמעט המצוה באה בעבירה, וראוי להשגיח על זה מאד.
מצות הסוכה
כתב בספר פלא יועץ (ערך סוכה): סוכה היא מצוה חשובה וחביבה הבאה מזמן לזמן, ואשריהם ישראל שרובם נזהרים ועושים סוכה נאה בכלים נאים, זכאה חולקיהון. אבל יש קלי הדעת שבשביל שלא לטרוח מעט ומשום דחיישי אמעייהו, חדלים לעשות סוכה וסומכים על סוכת הקהל, שאוכלים שם כזית בשני לילות הראשונים. ואף העושים סוכה, יש מקילים שלא לישב בה אלא דרך עראי ואוכלים וישנים חוץ לסוכה. ולו חכמו ישכילו כמה חביבה מצוה זו, בין לפי הפשט, והיא העומדת לאדם לכפר במקום גלות, ובין לפי הסוד גבהו סודותיה. ומעט אשר השיגה ידיעתנו הוא, שהשכינה פורשת כנפיה עלינו, והאם רובצת על האפרוחים, ושבעה אושפיזין עילאין, אור ניצוצי נשמתם שוכנים שם, אשר מטעם זה גדלה קדושתה כקדושת בית הכנסת, ומטעם זה אסרו לנהוג בה מנהג בזיון, וכל שכן שחוק וקלות ראש. ואמרו על האר"י ז"ל, שהיה נזהר שלא לדבר שיחת חולין תוך הסוכה. ובודאי שמי שנזהר לקבע דירתו וישיבתו בה כל שבעת הימים בקדושה ובטהרה באימה ויראה ושמחה רבה כדת מה לעשות, קונה קדושה ותוספת הארה בנפשו, רוחו ונשמתו, ומצא כדי גאלתו לכל השנה, לעבוד את בוראו עבודה תמה.
ועוד יש מצוות הנלוות ונעשות בחג הסוכות, כגון נטילת לולב ועשיית הנענועין בשעת ברכה ובהלל, והקפת התיבה באמירת הושענות עם ארבעה מינים שבידו, והם דברים העומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בהם. שיש מקומות שאף מי שהשיגה ידו ליטול לולב לעצמו, אינו נוטל, רק סומך על לולב הקהל. ואף מי שנוטל לולב אינו עושה נענועים, שסוברים שאין זה אלא מנהג חכמים וחסידים, ולא ידעו שזה עיקר במצוה, דהא תנן (סוכה מב.): קטן היודע לנענע, אביו לוקח לו לולב. ותנן נמי (סוכה לז:): היכן מנענעים? ב"הודו" ו"אנא". ותנן: בכל יום היו מקיפין את המזבח וכו' (סוכה מה.). והאיש הירא את ה' במצותיו חפץ מאד, ישתדל בכל כוחו ובכל מאדו להיות לו לולב לעצמו מן המובחר, ויתן דעתו ע"ז מראשית השנה לשלוח למרחקים לכמה מקומות, באופן שלא יחסר מהיות לו לולב ואתרוג, כי היא מצוה חביבה וסימנא טבא לכל השנה, ולא ימנע מעשות הנענועין והקפת התיבה. ואף אם לא תשיג ידו להיות לו לולב לעצמו, ישתדל לעשות הנענועין והקפת התיבה בלולב של שכנו היושב אצלו, ואל יחוש ללעג השאננים. שהרי אם היה מוצא להרויח אלף אלפי דינרי זהב, לא היה מניח מלהרויחם מפני לעג השאננים, כל שכן לעשות רצון אבינו שבשמים, המשלם שכר טוב לעושי רצונו. זה כלל גדול בתורה אם תבקשנה ככסף, אז תבין יראת ה'
לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ד הסבר מחלוקת רבי עקיבא ורבי אליעזר בטעם מצוות סוכה
לימוד ליל הושענא רבא בישיבת בית אל תשפ"ד
למה ללמוד גמרא?
הנאה ממעשה שבת
עבודה שאין לה סוף
"עין במר בוכה ולב שמח"
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
