ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
ביום פטירתו של מרן הרב, סיפר הרב חרל"פ על המראה אשר ראה באישון לילה, בנסיעתו עם מרן הרב בגליל בחורף תרע"ד. וכך סיפר: התעוררתי באמצע הלילה, וראיתי את הרב נישא בסערת רוח, הלוך ושוב לאורך החדר. נחרדתי והתרוממתי. והנה ניגש אלי ואחז בי, ידיו היו קרות כקרח, ופניו בערו-זהרו כלפידים, ומפיו פרצו דברי להבה: "רבי יעקב משה, איך ווער פארברענט פון אהבת השם!" (אני נשרף, מאהבת השם...). (שיחות הראי"ה, ע' שנא).
על הכלליות של מרן הרב
מעת לעת היו תלמידי-חסידי הרב קוק מיצרים על כך שאין הרב קוק נעשה כאדמו"ר לחסידיו, שכך תיווצר סביבו קהילה מגובשת, שעל ידה יוכל לבסס את עמדתו והשפעתו. אולם סיפר הרב חרל"פ, שפעם בתגובה לכך אמר לו הרב קוק, שאינו רוצה שיהיה לו חוג משלו: "החוגים מצמצמים, ואילו אני רוצה להיות קשור בכלל ישראל כולו, ובשום אופן איני רוצה להינתק מן הכלליות" (שיחות הראי"ה, ע' שמ"ט).
גדולתו של הרב
שאלו את הרב חרל"פ זצ"ל: "מה ראית שכה נדבקת ברב, והרי הכרת בירושלים גדולים וצדיקים?" השיב הרב חרל"פ ואמר: "הכרתי גדולים שהיו להם שעות גדולות, הרבה שעות ביום, אולם היו להם גם שעות של קטנות מוחין, שעות שבהן היו כאחד האדם. לא כן הרב, אצלו לא היו שעות של קטנות, הוא היה גדול 24 שעות".
פלא גדולתו וגאונותו של מרן הרב קוק
מכיריו של מרן הרב זצ"ל, אף שהכירו את גדולי הדור, היו מלאי פליאה ותדהמה מגדולתו, ברוחב ועומק, בכל תחומי התורה, הלכה ואגדה, פלפול וקבלה, מוסר ודרוש, שלא היה גדול כמותו בדור. וכל זאת יחד עם מידות מצוינות, חסידות וקדושה.
כפי הנראה, הסברו של תלמידו הגדול הרב חרל"פ היה שהשגתו הכללית, היא היתה היסוד לגדולתו העצומה. וכך כתב כמה פעמים על הרב קוק, כמו למשל: "נשמה אדירה גבוהה מאוד, נשמה כוללת אשר לא יחסר כל בה... שהכל יאירו בה ועל ידה, בכל חלקי התורה, וסדרי היראה, ובכל הקניינים הלאומיים... ציון וירושלים יחדיו..." (הד הרים, ע' ע"ז-ע"ח).
נראה שכוונתו לומר, שמתוך המבט הכללי נמצא שהכל מתאחד ביסודו, וכשהוא עוסק בהלכה ממילא הוא נזכר ומעמיק באגדה וקבלה, וגם לימודו בהם מתברך. וכשהוא עוסק בסודות התורה, הוא נזכר בתלמוד ובפוסקים, וגם לימודו בהם מתברך. וכשהוא עוסק בתורה הוא מבין מתוך כך יותר את כלל ישראל ואת החיים בעולם. וכשהוא מתבונן בדברים שבעולם, יחד עם זאת הוא ממשיך להעמיק בתורה, בכל חלקיה. וכך העיסוק בתחומים השונים שבתורה אינו גורם להפחית את גדולתו בשאר מקצועות התורה, אלא להיפך - תורתו מתברכת, ועמה חסידותו וקדושתו.
וכך סיפר הרב חרל"פ, שבתקופה הראשונה לעלייתו של מרן הרב קוק זצ"ל לארץ, רוב עיונו היה בסתרי תורה, ובעבודה שבלב - באהבת כלל ישראל וכל אחד מישראל, והעלאת ניצוצות. ומתוך כך כאשר פנה לעסוק בהלכה, התעלותו בה היתה לאין שיעור, ואז כתב את 'באר אליהו' לחושן משפט (שיחות הראי"ה, ע' של"ז).
סיפור מופלא
פעם אחת היה אחד מקרובי מרן הרב קוק זקוק לישועה. רב גדול מחו"ל, שהיה מקורב למשפחה, הצטער מאוד על כך, וערך מכתב לכבוד קדושת מרן הרב זצ"ל, שהוא מאמין באמונה שלימה, שאם כבודו (הרב) היה מרגיש ומעתיר בעד אותו קרוב, בוודאי היה נענה מן השמים והישועה היתה כבר באה, אלא שמתוך עבודתו למען הכלל, הוא מסיח דעתו ממנו, ואינו פונה להעתיר בעדו.
כשקיבל הרב קוק את המכתב, שלח לקרוא לרב חרל"פ ואמר אליו בזה הלשון: "אני מתפלא איך קלע הרב ההוא אל המטרה. אבל מה אעשה אם אין לי זיקה אל הפרט, וכל מעייני נתונים לכלל. ואך למלא בקשתו של הרב ההוא, הנני מוסר את עניין התפילה לכבודו, ובעל הרחמים לא ימנע מלהיות נעתר לתפילה שיתפלל כבודו בלב ונפש". כך סיפר הרב חרל"פ והוסיף: "בבחינתו זו, שהיה כולו כללי ולא פרטי, עלה על כל בני דורו, והיה משכמו ומעלה גבוה מכל העם... אשרי הדור שהיה שרוי בתוכו" (שיחות הראי"ה, ע' שמ"ט).
עדות הרב צבי יהודה
פעם סיפר הרב צבי יהודה הכהן זצ"ל כיוצא בזה, מגלה טפח ומכסה טפחיים, שהיה יחד עם אביו והרב חרל"פ ועוד רבנים ליד קברי צדיקים בגליל. והרב קוק והוא לא נכנסו כי היו כוהנים. והיה צריך ישועה בעניין פרטי וקרוב מאוד. ופנו אל הרב שיתפלל, ואמר כי אינו יכול להתפלל על איש פרטי, וביקש מרבי יעקב משה שיתפלל. ודבריו נאמרו בכאב עצום. ורצה ללמד בזה על מדרגת הרב קוק ועל מדרגת הרב חרל"פ. ורגיל היה הרב צבי יהודה לומר תמיד בהזכירו את הרב חרל"פ: "איש ברית קודשנו, הגאון ר' יעקב משה". וכל כך חביב היה הרב חרל"פ על מרן הרב קוק, עד שלפי עדותו של הרב צבי יהודה, מילותיו האחרונות של מרן הרב קוק בזה העולם היו: "ר' יעקב משה...".
(באדיבות מכון תורני הר-ברכה).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
