ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
כותב 'השפת אמת' זיע"א (מקץ, תרל"א) "ומה שיש ללמוד מפרשה זו, להכין לעצמו בימים הטובים שנתגלה הקדושה בהם, לקבוע הארה בלב היטב, כדי להיות על ימי הרע כשהקדושה נסתרת".
בעל ספר 'הלקח והלבוב' (חנוכה) מביא את דברי הרב הקדוש המגיד מקוז'ניץ זיע"א שמפרש את הפסוק בקהלת (ז, יד) "ביום טובה היה בטוב, וביום רעה ראה". וזה לשונו: "כי בעת הימים הטובים צריך האדם לשאוב מהם חיות להיות טוב. 'היה בטוב' הוא לשון התהוות, שיקנה הטוב בפנימיותו וישאב ממנו חיותו, ואז יסתכל וידע כי באים עוד ימים הרעים, כי כך הוא הסדר שאחר ימים הטובים באים ימים נמוכים והסתרות, וצריך ליקח כוח מימים הטובים על ימים הרעים".
בתחילת פרשתנו מסופר שפרעה חלם ששבע פרות רעות המראה ודקות הבשר אכלו את שבע הפרות יפות המראה ובריאות הבשר. אבל נשים לב, שכשפרעה סיפר ליוסף הצדיק את החלום הוא שינה והוסיף דבר שכלל לא נזכר בחלום "ותאבנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה".
וההסבר להוספה הזו מסביר 'הלקח והלבוב' הוא, כי כוחות הרע בבריאה רוצים ועושים כל מיני פעולות שהאדם לא יקח עמו את ההשפעות מהימים הטובים שלו, כדי שיהיה לו מהם כוח והתחזקות בימי הרעה. ואת הנקודה הזו רצה פרעה להדגיש ליוסף הצדיק, שבחלומו ראה שבעת שמגיעים ימי הרעה אין עוד כוח ביד האדם להחזיק מעמד מהימים הטובים, כי "ולא נודע כי באו אל קרבנה".
מנגד, יוסף הצדיק אומר לפרעה שההפך הוא הנכון, שכל כוונת החלום ללמד את האדם שיכול להכין צידה של התחזקות,שמחה והתעלות מימים הטובים שהיו לו לשעת הצורך בזמני ירידה וחשכות שהם ימים הרעים, שלא יתייאש ולא ישקע בתוך 'טיט היון' של רשת היצר הרע, אלא ינצל את הימים הטובים שמאיר בהם האור כי טוב וינצור אותם בתוכו, שיהיו מונחים עבור הימים הבאים כדי שיוכל להתעלות ולהתחזק.
כותב רבי נתן מברסלב זיע"א (ליקוטי הלכות ביצים ה'): "וְזֶה בְּחִינַת חֲנֻכָּה, כִּי חֲנֻכָּה לְשׁוֹן חִנּוּךְ וְהַתְחָלָה. הַיְנוּ, שֶׁעַל יְדֵי מִצְוַת חֲנֻכָּה אָנוּ זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדַת ה' תָּמִיד. וְהָעִקָּר לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר שֵׁם חֲנֻכָּה, שֶׁתִּהְיֶה הָעֲבוֹדָה תָּמִיד בִּבְחִינַת חִנּוּךְ וְהַתְחָלָה, כְּאִלּוּ הַיּוֹם הוּא מַתְחִיל לְהִתְחַנֵּךְ בַּעֲבוֹדַת ה'. וְזֶה בְּחִינַת נֵר חֲנֻכָּה מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ, שֶׁצְּרִיכִין לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מוֹסִיפִין וְהוֹלְכִין תָּמִיד בַּעֲבוֹדַת ה' בְּתוֹסֶפֶת מְרֻבָּה, מֵאַחַר שֶׁמִּתְחַזֵּק בְּכָל יוֹם בְּהִתְחַזְּקוּת חָדָשׁה, בְּהַתְחָלָה חֲדָשָׁה, בְּהִתְעוֹרְרוּת חָדָשׁ".
ימי חנוכה הם ימים של התחדשות, הם מלמדים את האדם שלא יעמוד על המקום, שלא יהיה זקן בעבודת ה', שלא יקיים את המצוות כ'מצות אנשים מלומדה' בצורה טכנית ויבשה, כמו שאמר רבינו הקדוש (שיחות הר"ן נא): "גם אין טוב להיות זקן, הן חסיד זקן, והן צדיק זקן, זקן אין טוב. כי צריך רק להתחדש בכל יום להתחיל בכל עת מחדש".
כותב 'השפת אמת' (חנוכה תרל"ג) 'נפש' ראשי תיבות נ'ר פ'תילה ש'מן, בחנוכה יש עליה לאותן נפשות ירודות ששקעו וטבעו בקליפת יון שנאמר עליהם "טבעתי ביון מצולה ואין מעמד" (תהלים סט, ג), גם הם יכולים להרים את עצמם מחדש בעבודת ה'. יש ביכולת האדם לצאת מהרגילות של מעשיו הלא טובים, להדליק ולהצית מחדש את אור שלהבת הנשמה שגנוזה בתוכו.
ימי חנוכה נועדו לעבודה של התחדשות, שהאדם יתחדש ויסלק את את ה'רגילות', כמו שפירש ה'חידושי הרי"מ' זיע"א לשון חז"ל (שבת כא, ע"ב) "עד שתכלה רגל מן השוק", רגל הכוונה לרגילות. כי נר חנוכה הוא לימוד של התחדשות וחינוך עד כדי כך שתכלה ממנו הרגילות. ימי חנוכה הם 'ימי הטובה' וצריך האדם לקיים בהם 'היה בטוב' לשון התהוות, להתחדש, להיות נוכח ולחוות את העוצמה האדירה של שמחת וקדושת ימים אלו, באופן שבבוא הזמן של 'ימי הרעה' הוא לא יפחד מהם, אלא יקיים 'וביום רעה ראה' שיראה את הטוב ששמר בקרבו ויוציא אותם מהכוח אל הפועל.
כותב 'הלקח והלבוב': "חודש טבת הוא מהחודשים שנטל עשו הרשע לחלקו, ויש לו שליטה בימים אלו, לכן נקבע יום טוב של חנוכה בימים אלו כדי ליתן כוח לבני ישראל להחזיק מעמד בימים קשים אלו, וכן כותב הש'פת אמת' (חנוכה תר"נ) שיתכן וזו הסיבה שמדליקים ל"ו נרות, שהנרות יאירו ל"ו ימים, מתחילת חנוכה עד סוף טבת, כי ימי טבת הם ימי הסתר, ולכן הקדים הקב"ה הרפואה, שעל ידי הנרות מאירים גם ימי חושך אלו".
כל חיי האדם בנויים מאור וחושך, עליות וירידות. כותב רבי נתן (ליקוטי הלכות ערבית, ד') שהעצה להחזיק מעמד ולא ליפול לעצבות וייאוש בימי אפרוריות השגרה של היום יום, ובפרט בימים שחס ושלום האדם התרחק מבוראו היא על ידי שבאותם ימים טובים יקשר את דעתו בקשר אמיץ לאור ההתנוצצות שהזריחה במוחו, יחווה בצורה מלאה ושלמה את ההתעלות, התשוקה והשמחה שמרגיש בקרבה לאביו שבשמים, באופן שבאותם ימים אפלים ונמוכים יהיה לו מהיכן לשאוב חיות וחיזוק. וזה לשונו:
"וְעִקָּר הוּא הַזִּכָּרוֹן, שֶׁיִּזְכֶּה שֶׁיְּקַשֵּׁר הֵיטֵב אוֹר הַהִתְנוֹצְצוּת וְהַזְּרִיחָה הַזֹּאת בְּמֹחוֹ וְלִבּוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינָיו. כִּי רֹב בְּנֵי אָדָם בִּפְרָט הָאֲנָשִׁים שֶׁהִתְחִילוּ לִכְנֹס קְצָת בַּעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ, עַל פִּי רֹב מִזְדַּמֵּן שֶׁבָּא עֲלֵיהֶם אֵיזֶה הִתְנוֹצְצוּת מֵה' יִתְבָּרַךְ וַאֲזַי בּוֹעֵר לִבָּם מְאֹד מְאֹד לַה' יִתְבָּרַךְ בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ. אֲבָל אַחַר כָּךְ עוֹבֵר מִדַּעְתּוֹ אוֹר הַהִתְנוֹצְצוּת הַזֹּאת, וַאֲזַי שׁוֹכֵחַ לְגַמְרֵי כְּאִלּוּ לֹא רָאָה מְאוֹרוֹת מִיָּמָיו. עַל כֵּן צְרִיכִין הִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד. וּלְקַשֵּׁר בְּדַעְתּוֹ וְלִבּוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק אֶת כָּל הַהִתְנוֹצְצוּת וְהַזְּרִיחוֹת שֶׁהִזְרִיחַ לוֹ ה' יִתְבָּרַךְ בִּימֵי קֶדֶם מִיּוֹם הֱיוֹתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ".
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך ללמוד גמרא?
למה ללמוד גמרא?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות שטיפת כלים בשבת
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תהיו חמים!
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
