ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב המקובל יצחק בן טפחה זיע"א
"חָטָאתִי הַפָּעַם ה' הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים" (שמות ט' כז)
ואף על פי כן לא היה מוכן לשלח את ישראל מארצו. על כן מכה הקב"ה בפרעה ובעמו עד שבסוף עשרת המכות נאות פרעה לשלח את העם ללא תנאים מגבילים. האם פרעה גם חזר בתשובה?
בהפטרה אנו קוראים את נבואתו של ירמיהו העוסקת בחורבן מצרים בידי הבבלים וז"ל:
"הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לָבוֹא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל לְהַכּוֹת אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם" (ירמיהו מ"ו יג).
הכתוב נוקט לשון הכאה, אולי כדי לחבר את עונשה של מצרים בסוף ימי בית ראשון לעונשה בזמן יציאת מצרים. הקב"ה הפליא את מכותיו לא רק במצרים אלא גם באליליהם. היאור שהופך לדם, המטה שהופך לנחש ותנין ששוב הופכים למטה, הטלה שמוקרב כקרבן פסח, הם על פי הפשט סמלים אליליים שנפגעים. על פי הדרש גם הפסלים נפלו. כך רמוז בפסוק:
"וּבְכָל אלוקי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי ה'" (שם, י"ב יב)
וכך מופיע בחז"ל על פסוק זה:
"ואין לך כל אומה ואומה שלוקה שאין אלהיה לוקה עמה" (סוכה דף כט ע"א).
חורבנן של ערי המקדשים המצריות מופיע במפורש בהפטרה:
"...כִּי נֹף לְשַׁמָּה תִהְיֶה וְנִצְּתָה מֵאֵין יוֹשֵׁב:.. אָמַר ה' צְבָאוֹת אלוקי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי פוֹקֵד אֶל אָמוֹן מִנֹּא וְעַל פַּרְעֹה וְעַל מִצְרַיִם וְעַל אלוהיהָ..." (שם, שם יט-כה).
נף ונא אמון שימשו כעיר הבירה, לאורך ההיסטוריה של ממלכות מצרים. מכוח זה הן שימשו גם כערי מקדשים. נף היא מף היא ממפיס בשמה היוני, שכנה סמוך לראש הדלתה בגבול שבין מצרים העליונה (הדרומית) והתחתונה (הצפונית), כעשרים וחמישה ק"מ דרומה לקהיר.
כך גם מנבא יחזקאל: "וְהִשְׁבַּתִּי אֱלִילִים מִנֹּף" (ל' יג) (אולי גם כאן, הלשון רומזת למצוות השבתת החמץ).
נא אמון שכנה במצרים העליונה, ליד עמק המלכים. משמעות שמה הוא הבית של אמון - אחד מאליליה הראשיים של מצרים. גם בנף וגם בנא אמון מצאו הארכיאולוגים "עיר מתים" ששימשה כבית קברות וכמקום פולחן למוות.
לעומת נבואות אלה, מצאנו בספר ישעיהו נבואה על מצרים, בכיוון הפוך. גם ישעיהו מנבא על מכות שיבואו על מצרים. המצרים יסבלו ממלחמת אחים בין הממלכה העליונה והתחתונה, ככתוב:
"וְסִכְסַכְתִּי מִצְרַיִם בְּמִצְרַיִם וְנִלְחֲמוּ אִישׁ בְּאָחִיו וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ עִיר בְּעִיר מַמְלָכָה בְּמַמְלָכָה" (ישעיהו י"ט ב).
היאור יבש והכלכלה המצרית תתמוטט:
"וְנִשְּׁתוּ מַיִם מֵהַיָּם וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ:..וְחָרְבוּ יְאֹרֵי מָצוֹר קָנֶה וָסוּף קָמֵלוּ: ...וְאָנוּ הַדַּיָּגִים וְאָבְלוּ כָּל מַשְׁלִיכֵי בַיְאוֹר חַכָּה וּפֹרְשֵׂי מִכְמֹרֶת עַל פְּנֵי מַיִם אֻמְלָלוּ: וּבֹשׁוּ עֹבְדֵי פִשְׁתִּים שְׂרִיקוֹת וְאֹרְגִים חוֹרָי" (שם, שם ה-ט).
אבל בעקבות המכות יחזרו המצרים בתשובה וערי המקדשים האליליות יהפכו להיות מרכזים לעבודת ד'. וז"ל הנביא:
"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ חָמֵשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מְדַבְּרוֹת שְׂפַת כְּנַעַן וְנִשְׁבָּעוֹת לַיקֹוָק צְבָאוֹת עִיר הַהֶרֶס יֵאָמֵר לְאֶחָת: בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מִזְבֵּחַ לַיקֹוָק בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם וּמַצֵּבָה אֵצֶל גְּבוּלָהּ לַיקֹוָק" (שם, שם יח-יט).
עיר ההרס היא עיר החרס, היא עיר השמש, היא בית שמש המצרית, עיר המקדשים שכונתה ביונית הליופוליס. גם היא תהיה עיר בה יעבדו את הקב"ה על גבי מזבחות ומצבות.
תיקון דרכיהם של המצרים, יגרום לכך ש"כִּי יִצְעֲקוּ אֶל ה' מִפְּנֵי לֹחֲצִים וְיִשְׁלַח לָהֶם מוֹשִׁיעַ וָרָב וְהִצִּילָם". (שם, שם כ).
החזרה בתשובה תהיה כה עמוקה עד כדי כך שישעיהו מכריז:
"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל שְׁלִישִׁיָּה לְמִצְרַיִם וּלְאַשּׁוּר בְּרָכָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ: אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה' צְבָאוֹת לֵאמֹר בָּרוּךְ עַמִּי מִצְרַיִם וּמַעֲשֵׂה יָדַי אַשּׁוּר וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל" (שם, שם כד-כה).
אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו. (כל זה לשיטת הרד"ק, אכן רש"י במקום חולק).
הבה נתפלל כי גם כיום ששונאי ישראל יחזרו בתשובה ויכירו כי "נחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל" או לחילופין יענשו ויהרסו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
