ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
באותם ימים, החליט הקיסר לגרש את יהודי פראג ולהחרים את כל רכושם, כדי למלא את קופת הממלכה המדולדלת. באותם ימים, כיהן כרבה של פראג, רבי אביגדור קרא, שהחליט להטיל את משימת השתדלנות לביטול הגזירה על יהודי בשם רבי שמואל הרצפלד.
רבי שמואל פנה לאחד האצילים, שיסדר לו פגישה אצל הקיסר, אך הקיסר היה עצבני מאד, וסירב להיפגש עם היהודים. לבסוף, בקש רבי שמואל פגישה בה יאמר 4 מילים בלבד...
הקיסר ניאות לבקשה המוזרה, וכשהגיע רבי שמואל, התרה בו שיאמר רק 4 מילים...
עמד רבי שמואל ואמר: "ויאמר ה' אל השטן".
שאלו הקיסר בתימהון – ומה ה' אמר? מדוע אתה אומר לי את המשפט הזה? אך רבי שמואל סימן על פיו, ושתק...
התיר הקיסר לרבי שמואל לדבר, והלה הסביר, שאם ה' אלוקי העולם, המרומם והנישא, דיבר עם השטן, הפחות שבברואיו, הרי וודאי גם הקיסר יכול לדבר עם יהודי פשוט כמוני...
וכאן קצרה הדרך להתחנן ולבטל את הגזירה בנימוקים שונים (ושוחד..). הקיסר התלהב מהשתדלנות המיוחדת ומינה את רבי שמואל כיועצו, ולזכרון השיחה, גזר עליו שמעתה ואילך יקרא שם משפחתו 'שטן'.
סיפור יפה, המדגים בחריפות את התובנה המוכרת, שפגישה בין אנשים יכולה לחולל מהפך בקשר ביניהם. מחלוקות רבות יכולות להיפטר בשיחה בין אנשים. יתר על כן, ככל שהמפגש נושא אופי אישי יותר, כך גדלים סיכוייו להצליח. לעיתים, טלפון או מסרונים לא מספיקים, אך שיחה ומפגש אישי מלב אל לב, 'פגישה בארבע עיניים', גורמות לאדם לקבל את דברי חבירו.
עניין זה מופיע פעמיים בפרשתנו. שם הפרשה הוא – 'ויגש', והיא מלמדת על כך שעלינו לגשת ולדבר. שתי שיחות חשובות מאד מופיעות בפרשתנו, ובשתיהן הגישה לשיחה קרובה חוללה את השינוי.
בראשונה – יהודה דבר עם יוסף כבר בסוף הפרשה הקודמת, אך דבריו לא התקבלו. ואז פעל יהודה בדרך שונה, "ויגש אליו יהודה", ומבאר אור החיים הקדוש, שהמנהג המקובל הוא שהמלך יושב ולפניו יושבים שריו ויועציו. אם אדם רוצה לדבר עם המלך, הרי הוא מדבר אליו ממקום מרוחק. גם יהודה דבר בתחילה מרחוק, אולם בהמשך הוא פעל בשונה מהנוהג המקובל, נכנס לתוך המעגל הפנימי של מקורבי המלך, ניגש ליוסף ודבר עימו דבור קרוב ואישי, בו רק שניהם שומעים את השיחה, "ידבר נא עבדך דבר באוזני אדוני". ואכן, דבור אישי זה ריגש את יוסף, והוא התוודע לאחיו.
וודאי, עיקר העניין היה תוכן השיחה של יהודה, והעובדה שהוא שב בתשובת המשקל על מכירת יוסף, בכך שהוא הסכים למסור עצמו לעבד במקום בנימין. אך התורה גם מדגישה את האופן שבו נוהלה השיחה, ממקום אישי וקרוב, שפרט גם על תחום הרגש, שבעקבותיו לא יכול יוסף להתאפק ופרץ בבכי.
בשניה – יוסף מתוודע אל אחיו. בתחילה, מספר יוסף לאחיו שהוא יוסף, אך אחיו נבהלים ממנו ושותקים. ההלם והריחוק נותרים במקומם. ואז משנה יוסף את הכיוון ופונה לאחיו בבקשה – "גשו נא אלי, ויגשו", והשיחה מתגלגלת למקום מפייס ומקרב. ההבדל בין שני חלקי השיחה לא נעוץ רק בתוכן השונה, כי אם גם בשיחה הנעשית מקרוב ובאופן אישי.
ואף אליהו בהר הכרמל, כשהוא רוצה לקרב את העם לעבודת ה', הוא לא מסתפק בניסים ובנפלאות שהוא מחולל. אליהו מעניש את העם על חטאיו בשלוש שנות בצורת קשות, אך בבואו ליצור את השינוי המיוחל ולהשיב את העם בתשובה, הוא פונה ואומר לעם (מלכים א', יח, ל): "גשו אלי, ויגשו כל העם אליו, וירפא את מזבח ה' ההרוס".
ואף בפנייה אל ה', מצאנו שיש תפילה קרובה שהיא בבחינת 'ויגש', כך אצל אברהם בקשר לסדום (יח, כג, ועיין שם ברש"י) "ויגש אברהם ויאמר", וכך אצל אליהו (מלכים שם, לו) "ויהי בעלות המנחה, ויגש אליהו הנביא, ויאמר...".
בימים אלו, ימים שלצערנו מערכות בחירות ניטשות בזה אחר זה, ואיש אינו ניגש לרעהו, בואו ונוסיף ביכולת לגשת ולדבר קרוב, וכשהדיבור יבוא מלב אל לב, בארבע עיניים, נוסיף בעז"ה בינינו אהבה ואחווה ופיוס.
ומתוך פיוס ואחדות זו, נזכה גם לגשת קרוב ולדבר אל ה', ונזכה שה' יתוודע אלינו ויפדה עצמו מכל המיצרים והנפילות אליהם מכרנוהו, ויגאלנו גאולה שלימה בקרוב!

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "בכל הארץ יצא קוום לשמש שם אוהל בהם"
לימוד בסידור עולת ראי"ה - סדרה חדשה (20)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

















