ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיים שילה בן אביגיל
במאמר לשבת חנוכה, הבאתי את דברי ה'שפת אמת' זיע"א, שמדליקים את נרות החנוכה בתחילת טבת, כדי שיאירו לכל לילי טבת הארוכים ולבטל את קליפת עשו ששולטת בחודש זה. הכוח שנותן לאדם להאיר את החודש ולחיות אף בזמנים קשים, הוא התקווה. ואת כוח התקווה קיבלנו מחג החנוכה, כפי שמרמז 'הלקח והלבוב' שהמילוי של 'חנוכה' עולה בגימטריה 'קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה''.
בעניין ההתחזקות בתקווה והרצון לקרבת ה' כתוב בספר 'שיחות הר"ן' (סימן קכ) לרבנו נחמן מברסלב זיע"א: "ענה ואמר, 'חזקו ואמצו כל המיחלים לה'' (תהלים לא, כח), 'כל המיחלים' דיקא. אפילו אם אינכם זוכים לשום קדושה ועבודה חס ושלום, רק מיחלים לבד, אף על פי כן חזקו ואמצו ואל תפלו משום דבר שבעולם יהיה איך שיהיה".
וכך דוד המלך כותב בתהלים (קמז, יא) "לא בגבורת הסוס יחפץ ולא בשוקי האיש ירצה, רוצה ה' את יראיו את המיחלים לחסדו". סוס הוא סמל לכוחניות והשגיות, ומחדש דוד המלך שהקב"ה אינו מעוניין בביצועים גרידא, ביצועים הם חשובים, אך יותר חשוב הוא הלב של היהודי, לב שגורם לעיניים להסתכל אל השמים ולקרוא לה' בגעגועים ובכיסופים.
בהקשר זה כתוב במשנה (ראש השנה ג, ח): "'וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים משֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וגו'' (שמות יז) - וְכִי יָדָיו שֶׁל משֶׁה עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה אוֹ שׁוֹבְרוֹת מִלְחָמָה. אֶלָּא לוֹמַר לָךְ, כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִים כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְשַׁעְבְּדִין אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם הָיוּ מִתְגַּבְּרִים. וְאִם לָאו, הָיוּ נוֹפְלִין".
המשנה מלמדת אותנו מהו הדבר החשוב ביותר לפניו יתברך במלחמה נגד היצר הרע, "ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים". ידועה האמרה בשם הזוהר הקדוש (חלק ג דף רפא, ע"ב) "רחמנא ליבא בעי", ה' יתברך רוצה את הלב, וכלשונו של 'האבני נזר' זיע"א (מובא ב'שם משמואל' פרשת קורח) "איש אשר התשוקה שלו היא תורה ומצוות, אי אפשר שירד לגיהנם, ואפילו אם ירד, הנני ערב בעדו שימהר ויעוף משם כחץ מקשת".
מובא בספר 'כוכבי אור', שספרו לרבי נתן מברסלב זיע"א על למדן שיודע אלף דפי גמרא בעל פה, רבי נתן לא התפעל ואמר: "תלמידי ר' עוזר יכול לומר אלף פעם ריבונו של עולם". ללמדנו, שהקב"ה לא מתרשם מהביצועים, אלא מהלב הכוסף והמתגעגע אליו בתשוקה ובכמיהה עד שיכול לצעוק בהשתוקקות נמרץ אליו יתברך 'ריבונו של עולם' אלף פעמים.
כותב הזוהר הקדוש (פרשת שמות) שאם יהודי היה מרגיש את אהבתו לקב"ה, ואת אהבתו של הקב"ה אליו, היה צועק והומה בקולו מרוב תשוקה וכיסופים. אפשר לומר שזו כוונת רבינו שאמר לאנשיו (שיח שרפי קודש ב, קכ): "נכון אתם אנשים כשרים, אך לא זאת הייתה כוונתי, רציתי שתהיו כחיות הנוהמות ביער לילות שלמים".
ידוע שלימוד שולחן ערוך והתבודדות הן שתי הנהגות שרבנו נחמן מברסלב זיע"א ציווה את תלמידיו לעסוק בהן בכל יום (שיחות הר"ן, סימן קפה). על פי ההדרכה של הזוהר, רבי נחמן לא מסתפק רק בקיום המעשי של ה'שולחן ערוך', אלא מעורר בנוסף לכך לעסוק בהתבודדות, שעיקרה להרגיש את אהבתנו לה' ואהבתו אלינו בשלמות, ולהגיע לגילוי פנימיות הרצון עד שיצעק מרוב כמיהה וכיסופים.
השבוע ציינו את יום פטירתו של רבי נתן מברסלב זיע"א, רבות יש לספר עליו ועל דמותו המיוחדת, אבל הנקודה העיקרית שנכתבה רבות בחיבורו הגדול 'ליקוטי הלכות' היא 'הרצון', לעולם לא להניח את הרצון, אלא כל הזמן להשתוקק ולקוות לה'. מכל מיני סיבות, יש לאדם מניעות ללמוד תורה או לקיים מצוות ה', אבל על 'הרצון' אין לאדם שום מניעה לעולם, תמיד הוא יכול להתגעגע, להשתוקק ולקוות אל אבא בשמים.
וזה לשון רבי נתן (ליקוטי הלכות ערב, ג): "עַל כֵּן כְּשֶׁרוֹאִין שֶׁכַּמָּה פְּעָמִים רָצוּ בְּרָצוֹן חָזָק לַה' יִתְבָּרַךְ, וְאַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן לֹא זָכוּ לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ וְגַם קְצָת פָּגְמוּ יוֹתֵר, עַל כֵּן הֵם מִתְיָאֲשִׁים בְּעַצְמָן וְשׁוֹכְחִים לִכְסֹף יוֹתֵר עַד שֶׁנִּתְעַלֵּם הָרָצוֹן אֶצְלָם. וּבֶאֱמֶת, זֶה הַפְּגָם קָשֶׁה יוֹתֵר מִן הַכֹּל, כִּי אֵיךְ שֶׁהוּא עַל כָּל פָּנִים אַל יַרְפֶּה אֶת הָרָצוֹן וְלֹא יִטֹּשׁ וְלֹא יַעֲזֹב אֶת הָרָצוֹן, אַדְּרַבָּא, יַרְגִּיל עַצְמוֹ לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר וְיוֹתֵר לַה' יִתְבָּרַךְ, וְזֶה הָרָצוֹן בְּעַצְמוֹ טוֹב מְאֹד, וְיָכוֹל לִזְכּוֹת עַל יְדֵי זֶה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, וְלַעֲלוֹת לְכָל הַמַּעֲלוֹת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
