ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיים שילה בן אביגיל
במאמר לשבת חנוכה, הבאתי את דברי ה'שפת אמת' זיע"א, שמדליקים את נרות החנוכה בתחילת טבת, כדי שיאירו לכל לילי טבת הארוכים ולבטל את קליפת עשו ששולטת בחודש זה. הכוח שנותן לאדם להאיר את החודש ולחיות אף בזמנים קשים, הוא התקווה. ואת כוח התקווה קיבלנו מחג החנוכה, כפי שמרמז 'הלקח והלבוב' שהמילוי של 'חנוכה' עולה בגימטריה 'קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה''.
בעניין ההתחזקות בתקווה והרצון לקרבת ה' כתוב בספר 'שיחות הר"ן' (סימן קכ) לרבנו נחמן מברסלב זיע"א: "ענה ואמר, 'חזקו ואמצו כל המיחלים לה'' (תהלים לא, כח), 'כל המיחלים' דיקא. אפילו אם אינכם זוכים לשום קדושה ועבודה חס ושלום, רק מיחלים לבד, אף על פי כן חזקו ואמצו ואל תפלו משום דבר שבעולם יהיה איך שיהיה".
וכך דוד המלך כותב בתהלים (קמז, יא) "לא בגבורת הסוס יחפץ ולא בשוקי האיש ירצה, רוצה ה' את יראיו את המיחלים לחסדו". סוס הוא סמל לכוחניות והשגיות, ומחדש דוד המלך שהקב"ה אינו מעוניין בביצועים גרידא, ביצועים הם חשובים, אך יותר חשוב הוא הלב של היהודי, לב שגורם לעיניים להסתכל אל השמים ולקרוא לה' בגעגועים ובכיסופים.
בהקשר זה כתוב במשנה (ראש השנה ג, ח): "'וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים משֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וגו'' (שמות יז) - וְכִי יָדָיו שֶׁל משֶׁה עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה אוֹ שׁוֹבְרוֹת מִלְחָמָה. אֶלָּא לוֹמַר לָךְ, כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִים כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְשַׁעְבְּדִין אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם הָיוּ מִתְגַּבְּרִים. וְאִם לָאו, הָיוּ נוֹפְלִין".
המשנה מלמדת אותנו מהו הדבר החשוב ביותר לפניו יתברך במלחמה נגד היצר הרע, "ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים". ידועה האמרה בשם הזוהר הקדוש (חלק ג דף רפא, ע"ב) "רחמנא ליבא בעי", ה' יתברך רוצה את הלב, וכלשונו של 'האבני נזר' זיע"א (מובא ב'שם משמואל' פרשת קורח) "איש אשר התשוקה שלו היא תורה ומצוות, אי אפשר שירד לגיהנם, ואפילו אם ירד, הנני ערב בעדו שימהר ויעוף משם כחץ מקשת".
מובא בספר 'כוכבי אור', שספרו לרבי נתן מברסלב זיע"א על למדן שיודע אלף דפי גמרא בעל פה, רבי נתן לא התפעל ואמר: "תלמידי ר' עוזר יכול לומר אלף פעם ריבונו של עולם". ללמדנו, שהקב"ה לא מתרשם מהביצועים, אלא מהלב הכוסף והמתגעגע אליו בתשוקה ובכמיהה עד שיכול לצעוק בהשתוקקות נמרץ אליו יתברך 'ריבונו של עולם' אלף פעמים.
כותב הזוהר הקדוש (פרשת שמות) שאם יהודי היה מרגיש את אהבתו לקב"ה, ואת אהבתו של הקב"ה אליו, היה צועק והומה בקולו מרוב תשוקה וכיסופים. אפשר לומר שזו כוונת רבינו שאמר לאנשיו (שיח שרפי קודש ב, קכ): "נכון אתם אנשים כשרים, אך לא זאת הייתה כוונתי, רציתי שתהיו כחיות הנוהמות ביער לילות שלמים".
ידוע שלימוד שולחן ערוך והתבודדות הן שתי הנהגות שרבנו נחמן מברסלב זיע"א ציווה את תלמידיו לעסוק בהן בכל יום (שיחות הר"ן, סימן קפה). על פי ההדרכה של הזוהר, רבי נחמן לא מסתפק רק בקיום המעשי של ה'שולחן ערוך', אלא מעורר בנוסף לכך לעסוק בהתבודדות, שעיקרה להרגיש את אהבתנו לה' ואהבתו אלינו בשלמות, ולהגיע לגילוי פנימיות הרצון עד שיצעק מרוב כמיהה וכיסופים.
השבוע ציינו את יום פטירתו של רבי נתן מברסלב זיע"א, רבות יש לספר עליו ועל דמותו המיוחדת, אבל הנקודה העיקרית שנכתבה רבות בחיבורו הגדול 'ליקוטי הלכות' היא 'הרצון', לעולם לא להניח את הרצון, אלא כל הזמן להשתוקק ולקוות לה'. מכל מיני סיבות, יש לאדם מניעות ללמוד תורה או לקיים מצוות ה', אבל על 'הרצון' אין לאדם שום מניעה לעולם, תמיד הוא יכול להתגעגע, להשתוקק ולקוות אל אבא בשמים.
וזה לשון רבי נתן (ליקוטי הלכות ערב, ג): "עַל כֵּן כְּשֶׁרוֹאִין שֶׁכַּמָּה פְּעָמִים רָצוּ בְּרָצוֹן חָזָק לַה' יִתְבָּרַךְ, וְאַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן לֹא זָכוּ לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ וְגַם קְצָת פָּגְמוּ יוֹתֵר, עַל כֵּן הֵם מִתְיָאֲשִׁים בְּעַצְמָן וְשׁוֹכְחִים לִכְסֹף יוֹתֵר עַד שֶׁנִּתְעַלֵּם הָרָצוֹן אֶצְלָם. וּבֶאֱמֶת, זֶה הַפְּגָם קָשֶׁה יוֹתֵר מִן הַכֹּל, כִּי אֵיךְ שֶׁהוּא עַל כָּל פָּנִים אַל יַרְפֶּה אֶת הָרָצוֹן וְלֹא יִטֹּשׁ וְלֹא יַעֲזֹב אֶת הָרָצוֹן, אַדְּרַבָּא, יַרְגִּיל עַצְמוֹ לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר וְיוֹתֵר לַה' יִתְבָּרַךְ, וְזֶה הָרָצוֹן בְּעַצְמוֹ טוֹב מְאֹד, וְיָכוֹל לִזְכּוֹת עַל יְדֵי זֶה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, וְלַעֲלוֹת לְכָל הַמַּעֲלוֹת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
