ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
עוד נאמר בדברי רבותינו (ספרי דברים, פיסקה פ') על הפסוק "וירשתם אותה וישבתם בה, ושמרתם לעשות את כל החוקים ואת המשפטים אשר אנוכי נותן לפניכם היום" (דברים יא, לא-לב), ששקולה מצוה זו כנגד כל המצוות שבתורה. לכן, בוודאי שראוי לכל אחד ואחד לזכות ולהיות שותף בקיום מצווה זו של ירושת הארץ וישיבתה והפרחת השממה שבה.
ישנן שתי דרכים לקיים מצווה זו. האחת היא דרך כיבוש ומלחמה כפי שעשה יהושע בן נון, והשנייה היא על ידי גאולתה בכסף כפי שעשו בזמן עזרא ונחמיה. דרך זו של ירושת הארץ בכסף יכולה להתבצע גם על ידי יחידים שסוללים דרך לרבים. כך נהג אברהם אבינו ע"ה שקנה את שדה המכפלה והמערה אשר בו בארבע מאות שקל כסף. כך עשה יעקב אבינו בשכם שקנה את השדה במאה קשיטה, כך עשה דוד המלך שקנה את מקום המקדש בשש מאות שקלי זהב, כך נהגו לאורך כל הדורות וכך נהגו גם בכל תהליך שיבת ציון בעת החדשה עד לימינו אלה.
השדה לפני המערה
אחד הדברים הבולטים במעשה הקניין של אברהם אבינו ודוד המלך הוא סירובם לקבל את חלקת השדה במתנה. הם התעקשו לשלם על כך בכסף מלא. אצל אברהם אבינו נאמר: "אך אם אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני" (בראשית כג, יג). אצל דוד המלך נאמר: "לא כי קנו אקנה מאותך במחיר ולא אעלה עולות חינם" (שמואל ב' כד, כד). ומדוע? מכיוון שנתינת הכסף לגאולת הארץ מלמדת על הרצון הפנימי והכיסופים לגאול את הארץ. לכן כסף הוא מלשון כיסופים ("נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'"). נפשו של האדם נקשרת באופן פנימי למה שהוא קונה בכסף. ובעניין של גאולת הארץ בכסף לא רק שנקשרים אל הארץ, אלא מתגלים ויוצאים אל הפועל הכיסופים והגעגועים של כל אדם מישראל לאדמת ארץ ישראל. מתגלה בכך השייכות הנפשית שלנו לארץ.
לא רק הנפש מתעלה בשעה שהאדם גואל את הארץ. גם הארץ והאדמה כביכול מתעלים על ידי מעשה הגאולה. על כך מלמדת התורה כאשר היא מתארת מה קורה לשדה כשהוא עובר לרשותו של אברהם אבינו: "ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם למקנה", ומפרש רש"י: "תקומה הייתה לו שיצאה מיד הדיוט ליד מלך". ללמד שכשגואלים את ארץ ישראל מקימים אותה ומחיים אותה.
נקודה נוספת המלמדת על החשיבות של גאולת הארץ בכסף היא ההעדפה לגאול את הארץ בדרך הזאת יותר מבדרך של כיבוש במלחמה. על כך מלמד הראי"ה קוק: "קניין ראשון הוא רק הקניין בכסף והוא גם נקרא כיבוש... והכיבוש בחרב בא רק למלאות את מקומו של קניין כסף בזמן שאין אפשרות להשתמש בו" (מאמרי הראי"ה). קניין אדמות בארץ ישראל מרחיב את מקום ההתיישבות ובעומק מרחיב את מקום השכנת השכינה, לכן ראוי להתאמץ ולקיים את המצווה הזאת כפי שמלמד ומצווה הנביא: "הרחיבי מקום אהלך" - יש להרחיב את מקום ההתיישבות, "ויריעות משכנותיך יטו" - הרחבה של גאולת הארץ וישיבתה לכל צד, "אל תחשוכי" - היינו, אל תפסיקי, וזאת למרות הקשיים הרבים והסיבוכים יש להמשיך ולהתמיד בהרחבת גבולה של ההתיישבות בארץ ישראל, "האריכי מיתריך" - בכל עת וזמן, ובזכות ההתרחבות מה שכבר קיים מתחזק - "ויתדותיך חזקי" (ישעיהו נד, ב).
באופן טבעי אנחנו מדגישים מאוד את קניית מערת המכפלה, שעל מעלתה הגדולה חז"ל לימדו אותנו שהיא מקום קבורת אדם וחוה ואבותינו הקדושים, וכן שהיא נקראת פתח גן עדן ופתח לעליית התפילות והנשמות ועוד מעלות רבות. אך אם נעיין בפשט הפסוקים נגלה סוד גדול. התורה מדגישה כמעט תמיד את שדה המכפלה לפני מערת המכפלה. אומנם אברהם אבינו הדגיש בפני עפרון את מערת המכפלה כדי שעפרון לא יבין את חשיבות השדה - "וייתן לי את מערת המכפלה", אבל בהמשך, התורה גילתה שעיקר כוונתו של אברהם אבינו הייתה דווקא על שדה המכפלה - "ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה (הוא העיקר) והמערה (שהיא השנייה והטפלה לשדה) אשר בו, וכל העץ אשר בשדה (שוב השדה מוזכר והפעם לבדו) אשר בכל גבולו". ובהמשך שוב התורה מקדימה את השדה - "ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם".
הרחבה מביאה קדושה
אברהם אבינו, שהתחיל את גאולת ארץ ישראל בכסף, לימד אותנו שלגאול שדה בארץ ישראל הוא הוא הזכות הגדולה. הוא העיקר. פשוט לגאול את הארץ ולהחיות אותה. זו הייתה כוונתו הפנימית של אברהם אבינו ללמד אותנו שעל נקודה זו צריך לשים דגש. כל המעלות הנוספות על כל משמעויותיהן הרוחניות בוודאי קיימות, אבל הן כטפלות לקיום המצווה הענקית הזאת של הזכות לגאול את הארץ.
את החשיבות הגדולה לגאול את הארץ כדי להחיות אותה ולא רק כדי לזכות על ידה לברכה גשמית או רוחנית מלמד הרב חרל"פ: "ואלו הצדיקים שבאו לארצנו הקדושה לשם ביסוס הרחבתה ולשם גאולה ובניין, זכו שתנוח עליהם רוח הקודש והופעה ממרומים, אולם אלה שבאו רק לשם השתלמות (השלמת עצמם ברוחניות או בגשמיות) בלבד, אף על פי שכוונתם רצויה, זכו למה שזכו, אבל להופעה של רוח הקודש לא זכו, שכן הופעת רוח הקודש באה דווקא על ידי ארץ ישראל, ארץ הנבואה, וקדושת הארץ מתגלה דווקא על ידי הרחבתה, גאולתה ובניינה" (מעייני הישועה, עמוד ש"ח).
לאור האמור לעיל, דווקא עכשיו, בימים אלו, על פי רוחו ומעשיו הקדושים של אברהם אבינו ע"ה, חובה עלינו להמשיך את המשימה הלאומית ולצאת לסבב נוסף של גאולת בתים בעיר האבות ובשדה המכפלה ביתר שאת וביתר עוז, לבנות קומה נוספת בתהליך הגאולה ולהביא בכך לשינוי היסטורי נוסף וגדול של מפת ההתיישבות בעיר האבות היקרה כל כך לה' ולישראל. ומעשה אבות סימן לבנים.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
