ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
עוד נאמר בדברי רבותינו (ספרי דברים, פיסקה פ') על הפסוק "וירשתם אותה וישבתם בה, ושמרתם לעשות את כל החוקים ואת המשפטים אשר אנוכי נותן לפניכם היום" (דברים יא, לא-לב), ששקולה מצוה זו כנגד כל המצוות שבתורה. לכן, בוודאי שראוי לכל אחד ואחד לזכות ולהיות שותף בקיום מצווה זו של ירושת הארץ וישיבתה והפרחת השממה שבה.
ישנן שתי דרכים לקיים מצווה זו. האחת היא דרך כיבוש ומלחמה כפי שעשה יהושע בן נון, והשנייה היא על ידי גאולתה בכסף כפי שעשו בזמן עזרא ונחמיה. דרך זו של ירושת הארץ בכסף יכולה להתבצע גם על ידי יחידים שסוללים דרך לרבים. כך נהג אברהם אבינו ע"ה שקנה את שדה המכפלה והמערה אשר בו בארבע מאות שקל כסף. כך עשה יעקב אבינו בשכם שקנה את השדה במאה קשיטה, כך עשה דוד המלך שקנה את מקום המקדש בשש מאות שקלי זהב, כך נהגו לאורך כל הדורות וכך נהגו גם בכל תהליך שיבת ציון בעת החדשה עד לימינו אלה.
השדה לפני המערה
אחד הדברים הבולטים במעשה הקניין של אברהם אבינו ודוד המלך הוא סירובם לקבל את חלקת השדה במתנה. הם התעקשו לשלם על כך בכסף מלא. אצל אברהם אבינו נאמר: "אך אם אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני" (בראשית כג, יג). אצל דוד המלך נאמר: "לא כי קנו אקנה מאותך במחיר ולא אעלה עולות חינם" (שמואל ב' כד, כד). ומדוע? מכיוון שנתינת הכסף לגאולת הארץ מלמדת על הרצון הפנימי והכיסופים לגאול את הארץ. לכן כסף הוא מלשון כיסופים ("נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'"). נפשו של האדם נקשרת באופן פנימי למה שהוא קונה בכסף. ובעניין של גאולת הארץ בכסף לא רק שנקשרים אל הארץ, אלא מתגלים ויוצאים אל הפועל הכיסופים והגעגועים של כל אדם מישראל לאדמת ארץ ישראל. מתגלה בכך השייכות הנפשית שלנו לארץ.
לא רק הנפש מתעלה בשעה שהאדם גואל את הארץ. גם הארץ והאדמה כביכול מתעלים על ידי מעשה הגאולה. על כך מלמדת התורה כאשר היא מתארת מה קורה לשדה כשהוא עובר לרשותו של אברהם אבינו: "ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם למקנה", ומפרש רש"י: "תקומה הייתה לו שיצאה מיד הדיוט ליד מלך". ללמד שכשגואלים את ארץ ישראל מקימים אותה ומחיים אותה.
נקודה נוספת המלמדת על החשיבות של גאולת הארץ בכסף היא ההעדפה לגאול את הארץ בדרך הזאת יותר מבדרך של כיבוש במלחמה. על כך מלמד הראי"ה קוק: "קניין ראשון הוא רק הקניין בכסף והוא גם נקרא כיבוש... והכיבוש בחרב בא רק למלאות את מקומו של קניין כסף בזמן שאין אפשרות להשתמש בו" (מאמרי הראי"ה). קניין אדמות בארץ ישראל מרחיב את מקום ההתיישבות ובעומק מרחיב את מקום השכנת השכינה, לכן ראוי להתאמץ ולקיים את המצווה הזאת כפי שמלמד ומצווה הנביא: "הרחיבי מקום אהלך" - יש להרחיב את מקום ההתיישבות, "ויריעות משכנותיך יטו" - הרחבה של גאולת הארץ וישיבתה לכל צד, "אל תחשוכי" - היינו, אל תפסיקי, וזאת למרות הקשיים הרבים והסיבוכים יש להמשיך ולהתמיד בהרחבת גבולה של ההתיישבות בארץ ישראל, "האריכי מיתריך" - בכל עת וזמן, ובזכות ההתרחבות מה שכבר קיים מתחזק - "ויתדותיך חזקי" (ישעיהו נד, ב).
באופן טבעי אנחנו מדגישים מאוד את קניית מערת המכפלה, שעל מעלתה הגדולה חז"ל לימדו אותנו שהיא מקום קבורת אדם וחוה ואבותינו הקדושים, וכן שהיא נקראת פתח גן עדן ופתח לעליית התפילות והנשמות ועוד מעלות רבות. אך אם נעיין בפשט הפסוקים נגלה סוד גדול. התורה מדגישה כמעט תמיד את שדה המכפלה לפני מערת המכפלה. אומנם אברהם אבינו הדגיש בפני עפרון את מערת המכפלה כדי שעפרון לא יבין את חשיבות השדה - "וייתן לי את מערת המכפלה", אבל בהמשך, התורה גילתה שעיקר כוונתו של אברהם אבינו הייתה דווקא על שדה המכפלה - "ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה (הוא העיקר) והמערה (שהיא השנייה והטפלה לשדה) אשר בו, וכל העץ אשר בשדה (שוב השדה מוזכר והפעם לבדו) אשר בכל גבולו". ובהמשך שוב התורה מקדימה את השדה - "ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם".
הרחבה מביאה קדושה
אברהם אבינו, שהתחיל את גאולת ארץ ישראל בכסף, לימד אותנו שלגאול שדה בארץ ישראל הוא הוא הזכות הגדולה. הוא העיקר. פשוט לגאול את הארץ ולהחיות אותה. זו הייתה כוונתו הפנימית של אברהם אבינו ללמד אותנו שעל נקודה זו צריך לשים דגש. כל המעלות הנוספות על כל משמעויותיהן הרוחניות בוודאי קיימות, אבל הן כטפלות לקיום המצווה הענקית הזאת של הזכות לגאול את הארץ.
את החשיבות הגדולה לגאול את הארץ כדי להחיות אותה ולא רק כדי לזכות על ידה לברכה גשמית או רוחנית מלמד הרב חרל"פ: "ואלו הצדיקים שבאו לארצנו הקדושה לשם ביסוס הרחבתה ולשם גאולה ובניין, זכו שתנוח עליהם רוח הקודש והופעה ממרומים, אולם אלה שבאו רק לשם השתלמות (השלמת עצמם ברוחניות או בגשמיות) בלבד, אף על פי שכוונתם רצויה, זכו למה שזכו, אבל להופעה של רוח הקודש לא זכו, שכן הופעת רוח הקודש באה דווקא על ידי ארץ ישראל, ארץ הנבואה, וקדושת הארץ מתגלה דווקא על ידי הרחבתה, גאולתה ובניינה" (מעייני הישועה, עמוד ש"ח).
לאור האמור לעיל, דווקא עכשיו, בימים אלו, על פי רוחו ומעשיו הקדושים של אברהם אבינו ע"ה, חובה עלינו להמשיך את המשימה הלאומית ולצאת לסבב נוסף של גאולת בתים בעיר האבות ובשדה המכפלה ביתר שאת וביתר עוז, לבנות קומה נוספת בתהליך הגאולה ולהביא בכך לשינוי היסטורי נוסף וגדול של מפת ההתיישבות בעיר האבות היקרה כל כך לה' ולישראל. ומעשה אבות סימן לבנים.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
