ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
אנו נמצאים בתוך תקופת השובבי"ם, וידוע שימים אלו נועדו כדי לתקן חטאות ומעשה הנעורים כמו שכתוב "שובו בנים שובבי"ם" (ירמיהו ג, יד). כותב הרב הצדיק רבי יעקב משה חרל"פ זיע"א בספרו 'רזי לי', שלכל חטא יש תיקון, ועוד, כשעושה אדם תשובה מאהבה, הוא יכול לזכות ל"זדונות נעשות לו כזכויות" (יומא פו, ע"ב). היינו, על ידי שהאדם החוטא מתחרט ועושה תשובה מתוך אהבת ה' ורצון חדש להתקרב אליו, הוא זוכה שגם אם חס ושלום הוא חטא במזיד ובכוונה להכעיס ולא בשוגג, עם זאת, החטא הופך לו לזכות, שבמקום עבירה נחשב לו שעשה מצווה.
למשל, אדם שאכל מאכלות אסורות, עם כל האיסור שבדבר וחומרת העבירה, אם ירצה האדם לעשות תשובה, הרי שהמאכל הוסיף כוח בגופו, והוא יכול על ידי כוח זה לעשות תשובה ומירוק על עוונותיו. יוצא מכך, שאפילו לאחר עבירה שנעשתה בזדון חס ושלום, יש באדם כוח לשפר ולתקן את מעשיו המקולקלים.
מה שאין כן, מוסיף הרב חרל"פ, איסור הוצאת זרע לבטלה, שלא עשה שום קיום בשום עניין, רק התחלשות האיברים, שכל כוחותיו יצאו לגמרי לבטלה, והתשובה בזה כבידה מאוד. התשובה והתיקון לחטא זה הוא קריאת שמע במסירות נפש, שזו תשובת המשקל - זה כנגד זה, כמו שבחטא המגונה הזה האדם הוציא את כל תמצית כוחותיו לבטלה, כך צריך לומר קריאת 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד' במסירות נפש, בתמצית כל כוחותיו.
וזה לשונו הקדוש: "ואין תרופה כי אם קריאת שמע במסירות נפש, היינו קבלת עול שמים ויחודו הפשוט על העולמות כולן. שנגד מה שגרם בעון המר שיצאו בכל הכוחות לבטלה שזה נפסק ממקור ההתייחדות של הקב"ה עם העולמות, ובהמסרן ליחודו יתברך, חוזר ומקשר העולמות כולם במקורם וזורח עליהם אור מלכותו יתברך".
בעל ספר 'הלקח והלבוב' כותב שמכת צפרדעים שהיא המכה השנייה מכוונת כנגד 'מידת היסוד' - שמירת הברית (שהיא השנייה מלמטה בספירות). הלימוד הוא, שכשם שהצפרדעים מסרו את עצמן לקדש שמו של הקב"ה, כך האדם צריך למסור את נפשו על הניסיון הקשה הזה, ואומר רבי נחמן מברסלב זיע"א בשם הזוהר הקדוש (שיחות הר"ן אות קט"ו), שכל תכלית ירידת האדם לזה העולם, היא בשביל שיתנסה ויעמוד בזאת התאווה שהיא הקשה מכל התאוות, ועל האדם להאמין בעצמו שהוא יכול להיות איש חיל וגיבור מלחמה לעמוד מול פיתויי היצר הרע.
יש עצה מצדיקים (מעין זה מובא בתחילת 'צאטיל קטן' לרב הקדוש רבי אלימלך מליז'נסק זיע"א) שבזמן שלאדם יש ניסיון, יצייר בדעתו שלפניו יש מדורה גדולה של אש, ואומרים לו או שתמיר דתך או שתישרף באש. כמובן שיהודי לא ימיר את דתו וימסור את נפשו על קידוש ה', וזה קל וחומר לאדם שיגיד לעצמו, אם אני מוכן להשליך עצמי לתוך כבשן האש ולוותר על כל חיי ועל מה שיש לי למען כבוד ה', קל וחומר שאוכל לוותר על תענוג רגעי וחולף ולא למרוד בקוני, וזו הכוונה שצריך לכוון בעת אמירת קריאת שמע.
מובא בפרק שירה שהפסוק שהצפרדעים אומרים הוא "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", ואפשר לומר שזהו גם 'חשבון קל וחומר' שהאדם יכול ללמוד מהצפרדעים: ומה הצפרדעים שגילו כבוד מלכות ה' בעולם על ידי שנכנסו לתנורים והיו מוכנות להישרף על קדושת שמו, קל וחומר שאני יהודי, בן לעם הנבחר, ובי בחר הקב"ה שאהיה גילוי למלכות שמים, שיש בי את הכוח והיכולת שמעשיי לא יסתירו אורו יתברך, אלא להפך, יקדשו ויאירו שמו יתברך בעולם.
ראיתי בספר מאת הרב הקדוש רבי יעקב אבוחצירא זיע"א, שאין תיקון יותר גדול לאדם מקריאת שמע, מפני שבקריאת שמע יש רמ"ח תיבות כנגד רמ"ח איברים של האדם. פגם הברית פוגם בכל קומת האדם, מפריד את כל חלקי אבריו ומוציא מהם את החיות, מפני שהוא ה'יסוד' של כל הגוף והנפש שלו. אבל כשאדם אומר קריאת שמע בכוונת הלב ומייחד את ה' בשמים ובארץ, בזה הוא מתקן ומשלים את כל הקומה הגופנית והרוחנית שלו ביחד ומחזיר לעצמו את החיות מחדש.
המאמר שכתבתי בשבוע שעבר עסק בנושא של מעלת הבכייה בעת עשיית התשובה, ויש להוסיף פה את דברי רבינו הקדוש בליקוטי מוהר"ן (חלק א, סימן לו), שהעצה היעוצה לאדם כשיש לו הרהורים לא טובים, לומר שני פסוקים ראשונים של קריאת שמע "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד' ו'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". הוא מוסיף, שאם חס ושלום האדם רגיל בהרהורי זנות, אין זה מספיק, אלא גם צריך להוריד דמעות בעת אמירת הפסוקים. ראייה לכך, מביא רבינו שבעת מעשה העבירה של זמרי בן סלוא וכזבי בת צור, נאמר בתורה (במדבר כה, ו) "והמה בוכים פתח אוהל מועד", ותירגם יונתן שעם ישראל בכו וקראו קריאת שמע, וכל זאת כדי להינצל מהרהור אישה רעה.
כותב ה'שפת אמת' זיע"א (אמור תרמ"ג) שמסירות נפש אינה דווקא מוות על קידוש ה', אלא יש גם אופן של חיים שמוסרים את הרצונות למען רצון הבורא, לקיים 'בטל רצונך מפני רצונו'. כי נפש הוא לשון רצון, כמו שכתוב בתורה (בראשית כג, ח) "אם יש את נפשכם", שהאדם בטל ומבוטל לרצון ה', וחי את חייו רק על פי הצו האלוקי כדי לקדש שמו יתברך בכל מצב, זמן ומקום. יש לפעמים שקשה להתגבר על הניסיונות, יש דברים שקשה לאדם לפרוש מהם משום שכל ימיו נהג באופן אחר, אבל כאשר יודע כי בשבירת רצונות עבור קדושת שמו יתברך, זה נחשב לו כמסירות נפש בפועל ממש ואף יותר מכך, זה נותן לו את הכוח לבטל את רצונו הנמוך לרצון העליון.
על זה אמרו חז"ל (אבות ד, מ"ז) "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה, מכל חיי העולם הבא". 'שעה' זה לשון פניה ורצון כמו שכתוב (בראשית ד, ה) "ואל מנחתו לא שעה", והפירוש הוא, מה שיש לאדם רצון אחד שבטל לגמרי לרצון הבורא בעוד שהוא חי בעולם הזה עם כל הנסיונות של העולם הזה, הרי מסירות רצון זה חשוב מאוד, ויותר חשוב ממסירות נפש בפועל ממש.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.














