ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
אנו נמצאים בתוך תקופת השובבי"ם, וידוע שימים אלו נועדו כדי לתקן חטאות ומעשה הנעורים כמו שכתוב "שובו בנים שובבי"ם" (ירמיהו ג, יד). כותב הרב הצדיק רבי יעקב משה חרל"פ זיע"א בספרו 'רזי לי', שלכל חטא יש תיקון, ועוד, כשעושה אדם תשובה מאהבה, הוא יכול לזכות ל"זדונות נעשות לו כזכויות" (יומא פו, ע"ב). היינו, על ידי שהאדם החוטא מתחרט ועושה תשובה מתוך אהבת ה' ורצון חדש להתקרב אליו, הוא זוכה שגם אם חס ושלום הוא חטא במזיד ובכוונה להכעיס ולא בשוגג, עם זאת, החטא הופך לו לזכות, שבמקום עבירה נחשב לו שעשה מצווה.
למשל, אדם שאכל מאכלות אסורות, עם כל האיסור שבדבר וחומרת העבירה, אם ירצה האדם לעשות תשובה, הרי שהמאכל הוסיף כוח בגופו, והוא יכול על ידי כוח זה לעשות תשובה ומירוק על עוונותיו. יוצא מכך, שאפילו לאחר עבירה שנעשתה בזדון חס ושלום, יש באדם כוח לשפר ולתקן את מעשיו המקולקלים.
מה שאין כן, מוסיף הרב חרל"פ, איסור הוצאת זרע לבטלה, שלא עשה שום קיום בשום עניין, רק התחלשות האיברים, שכל כוחותיו יצאו לגמרי לבטלה, והתשובה בזה כבידה מאוד. התשובה והתיקון לחטא זה הוא קריאת שמע במסירות נפש, שזו תשובת המשקל - זה כנגד זה, כמו שבחטא המגונה הזה האדם הוציא את כל תמצית כוחותיו לבטלה, כך צריך לומר קריאת 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד' במסירות נפש, בתמצית כל כוחותיו.
וזה לשונו הקדוש: "ואין תרופה כי אם קריאת שמע במסירות נפש, היינו קבלת עול שמים ויחודו הפשוט על העולמות כולן. שנגד מה שגרם בעון המר שיצאו בכל הכוחות לבטלה שזה נפסק ממקור ההתייחדות של הקב"ה עם העולמות, ובהמסרן ליחודו יתברך, חוזר ומקשר העולמות כולם במקורם וזורח עליהם אור מלכותו יתברך".
בעל ספר 'הלקח והלבוב' כותב שמכת צפרדעים שהיא המכה השנייה מכוונת כנגד 'מידת היסוד' - שמירת הברית (שהיא השנייה מלמטה בספירות). הלימוד הוא, שכשם שהצפרדעים מסרו את עצמן לקדש שמו של הקב"ה, כך האדם צריך למסור את נפשו על הניסיון הקשה הזה, ואומר רבי נחמן מברסלב זיע"א בשם הזוהר הקדוש (שיחות הר"ן אות קט"ו), שכל תכלית ירידת האדם לזה העולם, היא בשביל שיתנסה ויעמוד בזאת התאווה שהיא הקשה מכל התאוות, ועל האדם להאמין בעצמו שהוא יכול להיות איש חיל וגיבור מלחמה לעמוד מול פיתויי היצר הרע.
יש עצה מצדיקים (מעין זה מובא בתחילת 'צאטיל קטן' לרב הקדוש רבי אלימלך מליז'נסק זיע"א) שבזמן שלאדם יש ניסיון, יצייר בדעתו שלפניו יש מדורה גדולה של אש, ואומרים לו או שתמיר דתך או שתישרף באש. כמובן שיהודי לא ימיר את דתו וימסור את נפשו על קידוש ה', וזה קל וחומר לאדם שיגיד לעצמו, אם אני מוכן להשליך עצמי לתוך כבשן האש ולוותר על כל חיי ועל מה שיש לי למען כבוד ה', קל וחומר שאוכל לוותר על תענוג רגעי וחולף ולא למרוד בקוני, וזו הכוונה שצריך לכוון בעת אמירת קריאת שמע.
מובא בפרק שירה שהפסוק שהצפרדעים אומרים הוא "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", ואפשר לומר שזהו גם 'חשבון קל וחומר' שהאדם יכול ללמוד מהצפרדעים: ומה הצפרדעים שגילו כבוד מלכות ה' בעולם על ידי שנכנסו לתנורים והיו מוכנות להישרף על קדושת שמו, קל וחומר שאני יהודי, בן לעם הנבחר, ובי בחר הקב"ה שאהיה גילוי למלכות שמים, שיש בי את הכוח והיכולת שמעשיי לא יסתירו אורו יתברך, אלא להפך, יקדשו ויאירו שמו יתברך בעולם.
ראיתי בספר מאת הרב הקדוש רבי יעקב אבוחצירא זיע"א, שאין תיקון יותר גדול לאדם מקריאת שמע, מפני שבקריאת שמע יש רמ"ח תיבות כנגד רמ"ח איברים של האדם. פגם הברית פוגם בכל קומת האדם, מפריד את כל חלקי אבריו ומוציא מהם את החיות, מפני שהוא ה'יסוד' של כל הגוף והנפש שלו. אבל כשאדם אומר קריאת שמע בכוונת הלב ומייחד את ה' בשמים ובארץ, בזה הוא מתקן ומשלים את כל הקומה הגופנית והרוחנית שלו ביחד ומחזיר לעצמו את החיות מחדש.
המאמר שכתבתי בשבוע שעבר עסק בנושא של מעלת הבכייה בעת עשיית התשובה, ויש להוסיף פה את דברי רבינו הקדוש בליקוטי מוהר"ן (חלק א, סימן לו), שהעצה היעוצה לאדם כשיש לו הרהורים לא טובים, לומר שני פסוקים ראשונים של קריאת שמע "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד' ו'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". הוא מוסיף, שאם חס ושלום האדם רגיל בהרהורי זנות, אין זה מספיק, אלא גם צריך להוריד דמעות בעת אמירת הפסוקים. ראייה לכך, מביא רבינו שבעת מעשה העבירה של זמרי בן סלוא וכזבי בת צור, נאמר בתורה (במדבר כה, ו) "והמה בוכים פתח אוהל מועד", ותירגם יונתן שעם ישראל בכו וקראו קריאת שמע, וכל זאת כדי להינצל מהרהור אישה רעה.
כותב ה'שפת אמת' זיע"א (אמור תרמ"ג) שמסירות נפש אינה דווקא מוות על קידוש ה', אלא יש גם אופן של חיים שמוסרים את הרצונות למען רצון הבורא, לקיים 'בטל רצונך מפני רצונו'. כי נפש הוא לשון רצון, כמו שכתוב בתורה (בראשית כג, ח) "אם יש את נפשכם", שהאדם בטל ומבוטל לרצון ה', וחי את חייו רק על פי הצו האלוקי כדי לקדש שמו יתברך בכל מצב, זמן ומקום. יש לפעמים שקשה להתגבר על הניסיונות, יש דברים שקשה לאדם לפרוש מהם משום שכל ימיו נהג באופן אחר, אבל כאשר יודע כי בשבירת רצונות עבור קדושת שמו יתברך, זה נחשב לו כמסירות נפש בפועל ממש ואף יותר מכך, זה נותן לו את הכוח לבטל את רצונו הנמוך לרצון העליון.
על זה אמרו חז"ל (אבות ד, מ"ז) "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה, מכל חיי העולם הבא". 'שעה' זה לשון פניה ורצון כמו שכתוב (בראשית ד, ה) "ואל מנחתו לא שעה", והפירוש הוא, מה שיש לאדם רצון אחד שבטל לגמרי לרצון הבורא בעוד שהוא חי בעולם הזה עם כל הנסיונות של העולם הזה, הרי מסירות רצון זה חשוב מאוד, ויותר חשוב ממסירות נפש בפועל ממש.
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך עושים קידוש?
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך ללמוד אמונה?
איך להתכונן לחגים?
חג החירות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
