ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
כך היה בבריאת העולם. אחר התוהו ובוהו המפורסם בא הציווי האלוהי של "יהי אור". כך עם אברהם אבינו, רק לאחר הציווי הישיר "לך לך לארצך", מתחילה הדרך אל הארץ הטובה, הוצאה מהשגרה שחי בא אברהם אבינו. כך גם יצירתו של העם העברי. העם הזה מתחיל ב-70 נפש במצרים מכוח ברית בין הבתרים, וּמוּצָא משם בכוח ההתערבות האלוהית. שום ישראלי לא היה יוצא מעצמו ממצרים. וכך מתקצרים הדורות הנחוצים להוצאת היהודים משלוות העבדות שהיו בה, וזה הכרחי שייעשה בפסיחה על הזמנים. הפסח הוא דילוג על תהליכי אורך בזמן, ועל כן, הכל בחיפזון במהירות. ומי שיוצא, יוצא, ומי שהולך בחושך ונשאר, לא מצטרף אל העם. ואף חציית ים סוף, הצד הטבעי הוא שהמצרים טובעים בים, ואולם הצלת ישראל היא הנס. ואפשר להמשיך הלאה, אולם ככל שנתרחק בזמן ממעמד הר סיני שהוא חריג בפני עצמו, נראה שההתערבות האלוהית הולכת וקטנה. נזכור שמאז ירידת יעקב למצרים, לא היתה שום התגלות אלוהית. העבדות וההיטמעות והירידה מן הבמה ההיסטורית, היא דרך הטבע. לא אצל העם היהודי. הוא באופיו נגד הטבע. הוא מרדן, הוא מהפכן, הוא יוצר, הוא מוביל. והוא אכן מושא לשנאה. לא טבעית.
ושום הוגה, ושום פילוסוף או איש מדע לא יכול להסביר כיצד מלאך המוות ההיסטורי פסח על דלתות העם הזה. וגם שיבתו אל ארץ ציון היא נגד הטבע של האומות. זו הציונות.
נשוב אל יוהנס קפלר, עליו דברנו לפני שבוע. החוק השלישי מבין השלושה הקושרים בין תנועת כוכבים ובין מסלולם האליפטי המיוחד, קרוי על שמו של קפלר, הוכרז בחודש מרץ 1618 בתוך ספרו "הרמונית העולם". החוק הוא בעל השלכה מעשית על חישוב מרחקים בחלל, אך יותר מכול הוא מראה את ההרמוניה המתמטית ואת התיאום בתנועת הגופים השמימיים ביקום, את קשרי הגומלין ההדוקים בין הכוכבים, ואת הסדר הקיים במערכת השמש. קפלר עבד על גילוי חוק זה במשך 23 שנה, ולאחר גילויו החשיבו אותו כביטוי של הרמונית היקום. שם יכתוב קפלר:
"הספר יחכה לקוראו מאה שנה, אם אלוהים עצמו חיכה ששת אלפים שנה לאיש שיתבונן במעשיו... מודה לך אני, הבורא והאדון שנתת לי ליהנות ממה שבראת, וששמחתי במעשי ידיך. ראה, הנה סיימתי את מפעל ייעודי תוך שימוש בשיעור הכוחות שהענקת לי. גיליתי לבני האדם את תפארת מעשיך כאשר תוכל בינתי המוגבלת לתפוס מאינסופיותם."
גדולתו המדעית של קפלר אינה מוטלת בספק. אלא שבנוסף לגדולה זו נחשפת אישיותו של מדען בעל תודעה דתית עמוקה והמלמדת על צניעות רבה. את תגליותיו אינו שומר לעצמו או לקידומו האישי, אמנם כך מקובל ואין פסול בדבר, שאיפתו היא שכל האדם ידע את גדולת בורא. מסכם את הדברים אהרן צ'רניבסקי, פיזיקאי שהיה המורה הראשון לפיזיקה בטכניון והיה למנהלו בשלהי שנות ה-30 במאה הקודמת: "בלי ספק לא יימצא איש מדע, שבאותו גילוי לב ובאותה תמימות היה חושף ביצירותיו המדעיות את רגשותיו ואת מחשבותיו הנסתרות ביותר, כמו שעשה קפלר."
עד כמה התרחקה התרבות המערבית מבורא עולם, אפשר להתרשם מהיחס המתנשא משהו כלפי קפלר. הסופר והעיתונאי דן פאלק מחברם של ספרים רבים בתחום המדע כותב בספרו "היקום על חולצת טריקו" בפרק על קפלר: "אנו זוכרים את קפלר כמדען – אבל הוא חי בתקופה שבה המדע, הפסבדו-מדע והמאגיה היו כולם שזורים זה בזה." בד בבד עם כתביו המדעיים הפיק קפלר השערות ותהיות אינסופיות בנושאי המטפיזיקה, היסטוריה ודת. כדברי ההיסטוריון י. ברנרד כהן, "יכולנו בנקל ללקט כרך שלם של כתביו שימחיש עד כמה לא-מדעיות היו חשיבתו וגישתו למדע."
כשהמדע מחליף את הבורא בתפיסת עולם של רבים, אז היותם של גדולי המדענים עמוק בחקר האלוהים והערצתו, היא לצנינים בעיניהם. בפעם הבאה נרחיב על הנבואה והחכמה בקרב גדולי העולם המושמצים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
