ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
תשובה: לכאורה בשאלה זו אין שום נידון העוסק במלאכות-שבת. שהרי אין במניעה-מראש של פעולה חשמלית שום מלאכה, מדאורייתא או מדרבנן. אם היה מדובר על הרמת כפתור או מתג כדי שלאחר זמן השעון שבת יפעיל את התאורה או המכשיר-החשמלי – אז היה לנו לדון מצד דיני "גרמא" במלאכת הבערה או מצד מלאכות אחרות מדאורייתא או מדרבנן. אך כאשר מדובר על מניעה של הפעולה החשמלית, עוד טרם הפעילות החשמלית – אין לפנינו שום מעשה של מלאכה [עי' שש"כ פי"ג הע' קיב שכן העיד הגרש"ז אורייבך ע"פ מכתב שבידו מהחזו"א].
עם זאת, הגרש"ז אוירבך סובר שיש בעיה להזיז את המתג אפילו בשעה שאין זרם חשמלי – מחמת איסור מוקצה של "מיגו דאתקצאי". והיינו, שכל דבר שהיה אסור להזיזו בערב שבת בין השמשות – אסור לטלטלו כמוקצה כל השבת. לפיכך, אם האור היה דלוק בערב שבת בין השמשות ואז היה אסור להזיז את המתג – ממילא ממצב זה נגזר גם איסור הזזה מחמת מוקצה" לאורך כל השבת. ה"פתרון" שהציע הרב אוירבך במקרה זה הוא להוריד את המתג בשינוי (כגון על ידי המרפק), שהרי להלכה הזזת מוקצה בשינוי מותרת [כ"ז בשש"כ פרק יג הלכה לג ועיי"ש בהע' קיב-קיד].
מרן הראי"ה קוק זצ"ל דן בשאלה זו [אורח משפט סי' סז], ומכריע שאין בהזזת מתג (ללא זרם) בעיה של מוקצה. טענתו של הרב היא, ש"אין מוקצה במחובר" – והואיל והמתג מחובר לקיר שמחובר לקרקע – אין בהזזתו איסור טלטול מוקצה.
הרב מסביר את שיטתו על-פי המבואר בתלמוד [שבת קכד; ביצה לז], שהטעם היסודי שבגללו גזרו חכמים על איסור מוקצה, הוא על-מנת לצמצם את הסיכוי שהאדם יעבור על מלאכת "הוצאה" ע"י טלטול מרשות היחיד לרשות הרבים. על ידי הימנעות מהזזת חפצים שונים, יש לאדם פחות הזדמנויות לעקור דבר ממקום אחד ולהעבירו לרשות אחרת. לכן טוען הרב, שבמקרה של מתג ה"מחובר" לקרקע – לא שייכת לגביו כלל גזירה שמא יעבירנו מרשות לרשות – וממילא נעקר ממנו כליל דין "מוקצה" לכל סוגיו.
בדבריו, הרב קוק גם מביא לידי ביטוי את "שיטת הלימוד" שלו בדברי הרמב"ם. הרמב"ם כתב בהל' שבת [פרק כד הל' יב-יג] מספר טעמים לאיסור מוקצה – ולא הזכיר את הטעם שמוזכר בתלמוד שגזרו על מוקצה משום "מלאכת הוצאה". לכאורה, על-פי הטעמים שברמב"ם יש מקום לאיסור מוקצה גם ב"מחובר", ובכלל זה המתג המחבר לקיר – יכול להיאסר משום מוקצה. אך הרב קוק מבאר, שגם הרמב"ם מסכים שעיקר הטעם הוא כפי שמבואר בתלמוד משום "הוצאה", ומה שהרמב"ם כתב טעמים אחרים – זה נאמר כתוספת בלבד - אך לא עוקר את הטעם שבתלמוד. ממילא, גם לפי הרמב"ם, אין לאסור מוקצה במחובר לקרקע, שכאמור, לא שייך בו חשש טלטול.
הסבר זה מתאים לשיטת הרב שהעמוד המרכזי שעליו סומכים בטעמי ההלכות הוא התלמוד [אורח משפט סימן קנב וע"ע משפט כהן סי' צו, אגרות ראיה ח"ג אג' תתסט ופנקס יג אות קד], וכדברי הרא"ש והריב"ש שאין להורות מתוך הרמב"ם אלא אחר העיון בתלמוד [שו"ת הרא"ש לא ט; שו"ת הריב"ש מד].
לכן, למעשה, התיר הראי"ה קוק זצ"ל את הזזת המתג – אך הוסיף סייג "והמחמיר משום חשש עובדין דחול לא הפסיד". יש לציין שהרצי"ה קוק זצ"ל בסוף ספר "אורח משפט" הפנה לכתביו של הג"ר יוסף משאש זצ"ל - שאף הוא פסק כדעת הרב לגבי מוקצה במחובר, והתיר למעשה את הורדת המתג ללא חשש [תשו' מים-חיים סי' צד-צו, ואוצר מכתבים ח"ג סי' קמט]. כמו"כ כשיטה זו פסקו הגרי"ל צירלסון [לב יהודה או"ח טז], הגרח"ד הלוי [מקור חיים ג עמ' שח] הרצ"פ פראנק [ע"פ עדות הגח"ד הלוי שם] ועוד.
לעומת זאת, הגרש"ז אוירבך [שש"כ יג, לג], הציץ אליעזר [ט, כג], המנחת יצחק [א, נח] ועוד – לא קיבלו את הסברא הזו. לשיטתם, יש מוקצה במחובר - והמתג הוא מוקצה. לכן, לדעתם אין להקל להזיז את המתג אפי' בשעה שאין זרם - אלא ב"שינוי" בלבד.
הגר"ע יוסף [יבי"א ח"ז או"ח סי' לו] הביא את לשונו של הראי"ה קוק והכריע מעיקר הדין כמותו שאין מוקצה במחובר, אך כתב שלכתחילה יש להוסיף "צירוף תנאי מערב שבת, שיוכל לסבב או ללחוץ על כפתור החשמל, לאחר שיכבה בשעה הקבועה, כדי שלא יידלק שוב לאחר מכן. ואז יהיה מותר לעשות כן לגרום מניעת הדלקת החשמל לאחר מכן בשעה הקבועה להדלקתו, ותנאי אחד די לכל השנה".
יש לציין שבאותה תשובה, הראי"ה קוק מציין שכל ה"קולא" היא דווקא במתג שהוא ממש חלק מהקיר והוא בטל לקרקע. לעומת זאת, מכשיר חשמלי שמחובר לקיר ע"י תקע, אין הוא נחשב "כמחובר לקרקע" לעניין זה - ולגביו שייכים דיני מוקצה.
איך ללמוד אמונה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכלוך הקדוש
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
למה ללמוד גמרא?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה המשמעות הנחת תפילין?
הנאה ממעשה שבת
שלושה שותפים באדם
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
