ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל (לו, לא). וכתב רש"י דשמונה היו מלכי אדום שמלכו לפני שמלך מלך בישראל, כנגדן העמיד יעקב וביטל מלכות עשו בימיהם, ואלו הן שאול, ואיש בושת, דוד, ושלמה וכו', ובימי שאול כתיב (מ''א כב מח) ומלך אין באדום נצב מלך.
כתב רבינו האור החיים הק' : על כן מנה הכתוב שמונה מלכי אדום, לקחת סימן לגאולה העתידה במהרה בימינו שאז יתארכו הימים, והראיה על זה כי כאן מנה מלכי אדום שקדמו למלכי ישראל, ולעומת זה מלכו שמונה מלכים בישראל ולא היה אז לאדום שום מלך.
כמו כן יהיה אחרי הגלות הארוכה שאנו נמצאים בה (ושהוא גלות אדום), ואין בו מלך בישראל, הרי כשיגאל השי"ת את ישראל וימלוך מלך בישראל יתארך מלכותם כנגד כל אותם השנים שמלך אדום בימי הגלות.
אבל הרי קשה להבין – מוסיף האור החיים הק' – דהרי ששת אלפים העולם עומד (עי' עובדה זרה ט.) ועד סוף שית אלפין שנין לא נשאר לנו אלא חלק קטן כנגד מה שהם מלכו? אלא ודאי מוכרחים לומר שיאריך ה' ימי טובה, וכל יום יתארך לזמן ארוך עד מאוד ע"כ תוכן דברי קדשו.
יום אחד יתארך למשך חמישים שנה!
וה אדמו"ר הזקן מסאדיגורא [בן הרה"ק מרוזין] זצ"ל הוסיף בזה נופך: כדי לקרב הדבר אל השכל יבואר הענין עפ"י משל, למה הדבר דומה, למורה שעות (=שעון) שאנו רואים בו שהגלגל המורה על השעה שהיא הגלגל הפנימי הולכת לאט, עד כדי כך שהאדם אינו רואה איך שהוא הולך. והגלגל המורה על הדקות (-מינוטין) הולכת קצת יותר מהר. והגלגל המורה על השניות (-סקונדעס) הולכת יותר מהר, התופעה הזאת מלמדת אותנו שכל גלגל שמתרחקת מהנקודה העיקרית הולכת יותר מהר.
בדומה לזה אנו מוצאים גם במערכת הגלגלים המקיפים את העולם, יש גלגל שנקרא 'גלגל יומי' שסובב מידי יום ביומו את כדור הארץ, יש גם 'גלגל השבוע', גלגל החודש וגלגל השנה, שמיטה ויובל, וגלגל היובל אינו סובב את העולם כי אם פעם אחת בחמישים שנה.
וטעם הדבר כי גלגל ההולך יותר לאט הוא למעלה במדריגה בעולמות העליונים והוא קרוב יותר אל השכינה, לכן התנועעותו והליכותיו הוא איטי יותר, ועל דרך דוגמה שאנו רואים במלך בשר ודם שכל מי שעומד אצלו וקרוב למלך ירא ממנו לרוץ מפניו ואינו הולך אלא במתינות גדולה מחמת אימת המלך, וכל מי שהוא יותר רחוק מהמלך יכול לרוץ יותר מהר, כמו כן הוא הענין אצל הגלגלים.
והנה לעתיד לבוא כתיב (ישעי' ס, יט) "והיה לך ה' לאור עולם", עוד כתיב (שם כד, כג) "וחפרה בלבנה ובושה החמה כי מלך ה' צבאו-ת", ממילא יהיה הגלגל היומי קרוב להשכינה כמו היום דוגמת גלגל היובל , ויתיירא הגלגל היומי לרוץ מהרה וילך לאט, וממילא יתארכו הימים, ויתארכו ימות המשיח במהרה בימינו עכ"ד.
היוצא מדבריו שבימות המשיח יתארך יום אחד לזמן של חמישים שנה!!!
ויש לציין לדברי המגלה עמוקות [הובא בספה"ק אמרי נועם - פר' ויחי] שהפליא להקשות במה שמבקשים (תהלים צ, טו) 'שמחנו כימות עיניתנו שנות ראינו רעה', היינו, שיהא לנו ימים טובים בשמחה עכ"פ כמו משך ימי הרעה שעברו עלינו, והלא עברו עלינו הרבה ימי רעה, וכמעט כלו שית אלפי שני, והאיך אפשר אשר הימים הטובים יהיו כמו משך זמן הרעה, הלא אין לנו רק מעט שנים עד כלות שית אלפי שנין. ומתרץ אשר בעת הגאולה יתארך גלגל היומי, ויהא משך יום אחד כמו שנה תמימה.
הכנה לדורות הבאים
ויצו אותם לאמר כה תאמרון לאדוני לעשו כה אמר עבדך יעקב וגו' (לב, ה).
כתב ב אור החיים הק' שהחניף לעשו כדי שלא יכנס עמו במלחמה. וקשה הרי יעקב אבינו היתה מידתו מדת האמת, ודיבורי המלאכים בודאי הם אמת ואיך יתכן שיאמרו לעשו "כה אמר עבדך יעקב".
ומבאר הרה"ק ה" פני מנחם ": וי"ל שיעקב אבינו היה במדריגה גדולה מאוד ולעצמו לא היה לו לירא כלל מעשו ולהיכנע לפניו, אלא שהכין דרך לכל הדורות, והגם שאיתא במדרש שלא היה לו לעשות כן, י"ל שיעקב אבינו ראה שיבואו זמנים קשים ואז יהיה צורך להחניף לרשעים ולעשות כל זאת.
וזהו שאמר למלאכים "כה תאמרון לאדוני לעשו", שגם בזמן שעשו הוא אדוני, יהיו בני ישראל יכולים להיאחז ולהתחזק, ולכן כתיב אחר כך "וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה" היינו שפעל יעקב אבינו שגם בשעה שעשו שולט ומכביד עולו לא תיפגם דרכו של יעקב אבינו, דרך האמת על ידי עשו. יעקב אבינו כבש הדרך לדורות המאוחרים, לפעמים יש צורך להשתדל על ידי דורון ועל ידי הכנעה עכ"ד.
פרקי חיים - פרקי תיעוד היסטוריים מחיי רבינו האור החיים הק'
(קטעים נבחרים מתוך הספר "באור החיים")
בא השמש בצהרים
שבר על שבר
באותו השבוע [שנסתלק רבינו האור החיים הק'], הגיעו לירושלים האגרות שהתעכבו בדרכן כמה חדשים, ובהן הידיעה המזעזעת על רציחתו של הגה"ק המקובל רבי עמנואל חי ריקי זי"ע הי"ד. בחלום הלילה נגלה רז לאחד מגדולי העיר, הגה"ק רבי אבהם מיוחס זי"ע, כי הסתלקויותיהם של שני גדולי עולם אלו באותה השנה, קשורות זו לזו וסוד יש בדבר.
"בליל א' לפר' פנחס [ לכאורה הכוונה ליום א' שאחרי פר' פנחס] ש' תק"ג שהיה פטירת מוהר"ר חיים ן' עטר, חלמתי כמה פעמים בענין זה. כי חשבון משיח חשבון שליח [ לכאורה כוונתו שרבינו הוא המשיח, כנזכר בספרנו כמה פעמים, ורבי עמנואל חי ריקי הוא השליח] ועו[ו]ד עשר היתירים רמז ליוד הרוגי מלוכה, כי כיום בא שמועת הרב מוהר"ר עמנואל חי ריקי זלה"ה, איך נהרג על קה"ש [קידוש השם] ביום ר"ח אדר ש[נת] תק"ג כשהלך שליח בעיר מודונא ונמצא הרוג... ביום א'... וגם א"ל בחלומי כי למחר הוא כפור, הוא יום קבורה של הרב הנז"ל [רבינו], תנצב"ה. וכל שאר החלום איני זוכר, ולמחר נעשה הספד גדול מאד למוהר"ר חיים הנז"ל..." [ נדפס ע"י המו"ל של ה"ראשון לציון", ר' מרדכי חיים גליקזאהן ז"ל, בסוף חידושי רבינו למסכת ביצה, מתוך כת"י הספר "דגלי אהבה" למוהר"א מיוחס זי"ע].
התפילין הקדושות
מסופר כי בסמוך לפטירתו של רבינו, נכנסה אליו רעייתו ומיררה בבכי ובתוך הדברים ביכתה את מר גורלה כאשר תישאר אלמנה באין לה משען ומשענה. מיהר רבינו להרגיעה, מסר לה את התפילין שלו שבהם ישב מעוטר כל הימים ואמר לה: "מהתפילין האלו תתפרנסו אחרי פטירתי, שכן יבוא הנה איש עשיר מקושטא שבטורקיה ויתן לך תמורת התפילין שלוש מאות אדומים זהב!".
ורבינו הוסיף ואמר לה: "אך זאת תתני עמו בתנאי מוחלט עובר למכירת התפילין, כי ישמור היטב על קדושתם ולא ישיח בהן שיחת חולין".
ואכן כאשר דיבר רבינו כן היה. תקופה קצרה אחרי פטירתו הגיע ירושלימה יהודי עשיר מקושטא ובקש מהרבנית לרכוש את התפילין עבורם הציע שלוש מאות אדומים זהב.
הרבנית לא הופתעה. רגילה היתה בביתה לראות כי דבר מדברי בעלה הקדוש לא שב ריקם מעולם, והיא הסכימה כמובן למוכרם. ברם, הזהירה את העשיר הטורקי הזהר היטב, כי ישמור מכל משמר על קדושת התפילין ולא ישיח בהם ולו שיחת חולין קלה. שמע האיש את דבריה, סבר וקיבל.
מיד עם שובו לביתו, משהתעטר לראשונה בתפילין הקדושות, חש בהתעוררות עילאית. הוא התפלל באותו יום בדביקות עצומה כפי שלא התפלל מימיו. מאותו היום והלאה נעשתה תפילתו למשהו שונה לחלוטין מאשר הורגל עד אז. מובן מאליו כי הדבר נתן בו את אותותיו גם למשך היום כולו.
והנה אירע פעם, כי בעוד התפילין הקדושות של רבינו עטורים לראשו הגיע אחד מפקידי בית מסחרו כדי להתייעץ עמו בעניין מסחרי דחוף. הוא שכח לרגע כי מעוטר הוא בתפילין עליהם הוזהר כל כך, ושוחח עם הפקיד בעניינו. משעמד להתחיל בתפילה, חש האיש כי כל אותה התעוררות עילאית ואותו רגש קודש שהיה אוחז בו תדיר משעמד להתפלל מעת הניחו את התפילין הללו, נגוז ונעלם כלא היה. הוא מיהר להסיר את התפילין מראשו ומזרועו ומאוחר יותר שלח אותם לבדיקה אצל סופר סת"ם. מה נדהם לשמוע כי כל הפרשיות שבתפילין היו ריקות מבלי רישומה של אות אחת. פרחו להן האותיות באויר, משלא נזהר במה שהוזהר, ופגע בקדושתן העילאית של התפילין הללו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














