ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
צריכים למכור חמץ? היכנסו עכשיו!
בית המדרש מדורים רביבים

האם הילודה מביאה למשבר דמוגרפי

האוכלוסייה בישראל גדלה בקצב מבורך, אך אין מקום לתחזיות אימים על מחסור במשאבים * תחזיות כאלה הופרכו שוב ושוב לאורך עשרות השנים האחרונות * עובדה היא שככל שהאוכלוסייה גדלה, כן משתכללים המדע והטכנולוגיה ומתרבים הפתרונות לבעיות משאבים וסביבה * יש מקום להשמיע אזהרות, אולם יש לעשות זאת בדרך מתונה ולא בדרך של הטלת פחד * יש שלוש מדרגות במצוות פרייה ורבייה ויש מקום לשיקול דעת בקיום המדרגה השלישית * עם ישראל מונה רק 0.15% מאוכלוסיית העולם. הוא בסכנה קיומית, ועליו לגדול
31
לחץ להקדשת שיעור זה
שאלה במצוות פרו ורבו ושמירת הסביבה
"ברצוני להעלות בפני הרב שאלה הלכתית עקרונית: בעולם התורני קיימת הסכמה מקיר לקיר שמעבר לחיוב מדאורייתא ללדת בן ובת, ראוי ונכון להדר במצווה זו ככל האפשר, משום 'לא תוהו בראה לשבת יצרה' ומשום 'ולערב אל תנח ידך'. עוד שמעתי שלאחר השואה הנוראה ראוי עוד יותר להדר במצווה זו ולגדל את עם ישראל.
להלן כמה נתונים על האוכלוסייה בישראל: נכון להיום בישראל חיים כ-9.1 מיליון איש (לא כולל ערביי יהודה ושומרון וחבל עזה). מדינת ישראל היא אחת הצפופות בעולם, כ-440 איש לקילומטר מרובע. קצב הריבוי בישראל, הנובע מהגידול הטבעי ומעליית יהודים לישראל הוא שני אחוזים בשנה, ומשמעותו היא שהאוכלוסייה בישראל מוכפלת בכל 35 שנים. מכאן שבעוד 35 שנה, אם יימשך קצב הגידול הנוכחי, נגיע ל-18 מיליון, ובעוד 70 שנה אנו צפויים להגיע לכ-36 מיליון נפש ולצפיפות של כ-1,800 איש בקמ"ר.
בצורת החיים המודרנית שלנו, איננו מודעים לתהליכים המקדימים את הגעת המוצר לחנות והגעת המים לברז, ולתהליכים שלאחר השלכת שקית הזבל לפח. אבל התהליכים האלה קיימים ומשפיעים על כולנו. לגידול כזה באוכלוסייה יהיו השפעות מרחיקות לכת במובנים רבים: כבר כיום מדינת ישראל תלויה לגמרי בייבוא מזון מבחוץ, אין לה יכולת לכלכל את עצמה. כבר כיום למדינת ישראל אין מספיק מי גשמים. משאבי הטבע שאנו צורכים, הזיהום והפסולת שאנחנו מייצרים הם מכפלה פשוטה של כמות הפסולת הממוצעת לאדם בגודל האוכלוסייה. וכבר כיום במדינה צפופה כשלנו אנו מתקשים למצוא פתרונות ראויים להרי הפסולת ולזיהום המים, הקרקע והאוויר. השטח הבנוי הולך וגדל ביחס ישיר לגידול באוכלוסייה, ושטחי הטבע הולכים ומצטמצמים בהתאמה.
בשלב מסוים אוכלוסייה גדולה מדי אינה ברכה, אלא צרה גדולה. האם כשנהיה כאן 36 מיליון, בלי שטחים פתוחים, בלי מקומות טיול ויערות, עם הררי פסולת וזיהום והמון בניינים וכבישים - לא יהיה ברור שנכון לעצור? או אולי רק 35 שנים אחר כך, כשנהיה 72 מיליון?
ברור שמשהו צריך להשתנות, השאלה היא רק מתי. בשלב מסוים אי אפשר להמשיך לעודד ילודה כפי שאנו עושים היום. המציאות תכריח אותנו להפסיק. ואם כך, האם אין זה נכון לדבר על כך כבר כיום?
למדתי מדברי ר' יוסף ענגיל בספרו אתוון דאורייתא כלל י"ג, שיש שני חלקים במצוות פרו ורבו: המצווה מהתורה בבן ובת היא מצווה שבין אדם למקום, והמצווה להוסיף עוד ילדים משום "לא תוהו בראה" היא לתועלת העולם. ונראה לענ"ד לאור זאת, שאפשר לומר שכיום למען יישוב העולם נכון שלא להדר במצווה, שכן ההידור מביא לפגיעה קשה בבני האדם ובסביבה.
ובכלל נראה לכאורה שענייני הסביבה, ההתחממות הגלובלית וכדומה אינם מעניינים את גדולי ישראל, ותמהני על כך, שכל מי שעיניו בראשו ונותן דעתו שלא נקלקל ונחריב רואה שבדורנו אנו צורכים את משאבי הטבע בקצב מהיר בהרבה מקצב היווצרותם, ומייצרים פסולת וזיהום אוויר בכלל ובפרט פחמן דו-חמצני, ואנו דומים בעיניי לאדם שחי ברמת חיים שאינה אפשרית לו לאורך שנים על חשבון ירושת אבותיו ומשאיר את החובות ליורשיו.
אסור שנושא מרכזי זה, שטומן בחובו סוגיות ערכיות ומוסריות רבות ועלול בעוד שנים לא ארוכות להשפיע קשות על כולנו, לא יעמוד לנגד עיני העדה וראשיה. אשמח מאוד לשמוע את דעת הרב בסוגיות אלה".

השיח על ענייני הסביבה
תשובה: חובה להקדים, שהשיח המקובל על משאבי הטבע המתכלים הוא שיח מלא קלישאות נבובות, שמתבררות ככוזבות כבר במשך דורות ברציפות. מאז שאוכלוסיית אירופה התחילה לגדול בקצב מהיר, התעוררה דאגה שמא משאבי הטבע יתכלו והפריון שהיה נחשב ברכה יהפוך לקללה. ראש הדוברים בתחום זה היה תומאס מלתוס (1834-1776), שטען שקצב ריבוי האוכלוסייה גבוה מקצב גידול ייצור המזון, ואם ימשיכו לגדול בקצב זה, כבר בתחילת המאה העשרים האנושות תשקע באסונות של רעב וצמא, מלחמות ומגפות. היום כבר יש יותר משבעה מיליארד אנשים, שמייצרים הרבה יותר מזון ממה שצריכים. אומנם, מכיוון שהמזון אינו מחולק באופן מתאים, יש אנשים שסובלים מרעב. אילו, לדוגמה, היו האנשים באפריקה מנצלים את משאבי הטבע באופן יעיל וחסכוני, היו מייצרים פי כמה מזון איכותי ולא היה שם אדם שסובל מרעב.

הפיתוח האנושי מהיר מהגידול הדמוגרפי
הסיבה היסודית לכך שהתחזיות הקודרות מופרכות היא מפני שככל שיש יותר אנשים, כך הם מפתחים יותר את המדע והטכנולוגיה, ועל ידי כך המשאבים מתרבים בקצב מהיר יותר מריבוי האנשים, ולכן רמת החיים עולה בהתמדה.
בהערכה זהירה אפשר לומר שאנחנו ניצבים כיום על סף פריצות דרך מדעיות שיאפשרו ייצור אנרגיה נקייה מהשמש וייצור מזון ברמה מולקולרית, כך שמחומרים בסיסיים ניתן יהיה ליצור כל סוג של מזון, לטעמו של כל חך. בשנים האחרונות מדענים הצליחו לפתח בשר באופן מלאכותי באמצעות שכפול של תאי גזע שנלקחו מבשר בעלי חיים. אם פיתוח זה יצליח באופן מסחרי, עשויה להתחולל מהפיכה בשוק הבשר: יפסיקו לגדל מיליארדי פרות ותרנגולים ולשחוט אותם, מחיר הבשר יירד והזיהום הכרוך בגידול בעלי החיים ייפסק. כך ייווצר חיסכון אדיר בשטח, במים ובכל משאבי הטבע.

המורים באקדמיה למדעי הסביבה
כפי הנראה המורים באקדמיה, בתחומי מדעי הסביבה, אינם ממלאים את חובתם ואינם מציגים לתלמידיהם ולציבור את מלוא התמונה, ובכלל זה את כל התחזיות הקודרות שנאמרו בביטחון מלא והתקבלו על הקהילה המדעית וכבר הופרכו. כאנשי מדע הם היו אמורים לדעת שההתקדמות המדעית מהירה מגידול האוכלוסייה וגידול צריכתה. במיוחד הדברים אמורים בחברה דמוקרטית של שוק חופשי עם תחרות הוגנת, שמייצרת פיתוחים שמקדימים בהרבה את גידול הצריכה. הנה לדוגמה, דובר רבות על בעיית הררי הפלסטיק "שאינו מתכלה", והנה כבר שומעים על פיתוחים של בקטריות שאוכלות פלסטיק וממירות אותו לאנרגיה שניתן להשתמש בה. דוגמה נוספת אפשר להביא מטענותיהם הרבות והקשות של המתנגדים למתווה הגז של ממשלת ישראל והשר יובל שטייניץ, שהופרכו אחת לאחת, ושום לקח לא נלמד על ידם. כדון קישוט בשעתו הם מחפשים את טחנת הקמח הבאה כדי לקבוע שהיא דרקון ולהכריז עליה מלחמה.

צריך להתמודד במתינות
אומנם ברור שבתהליך ההתפתחות וההתקדמות ישנם גם מורדות ומשברים שצריך להתמודד איתם, אולם צריך לעשות זאת בדרך ריאלית ומתונה, בלא להלך אימים. אומנם גם את זעקות השבר של פעילי הסביבה יש להכיל, שכן גם הן מעודדות המשך שקידה על הפיתוחים הנדרשים להתמודדות עם זיהום הסביבה. מפני שבחברה חופשית, כאשר אנשים מזדעזעים הם דורשים פתרונות, וממילא נעשה יותר משתלם להשקיע בהם. כמו למשל מחזור. בלעדי זעקותיהם, היינו צריכים לחכות אולי עוד עשור עד שהביקוש לכך היה גובר באופן טבעי והפתרונות היו מתחילים להגיע.

הסכנה מהטלת האימה
כאשר מאמצים תחזיות אימה, פרט לעצם הטעות, עלולים לגרום לעיוותים מוסריים. שכן אם המצב כל כך חמור יש הכרח לנקוט באמצעים קיצוניים, בבחינת "עת לעשות". כך בסין צמצמו את הילודה באופן אכזרי מאוד. כמו כן, בעקבות התיאוריות של מלתוס ודומיו, בעלי תורת הגזע חיזקו את עמדתם שראוי לאנושות לעודד גזעים של אנשים יצרניים ולפעול לצמצום גזעים אחרים. או באופן מתון יותר, לגבש עמדה ציבורית שראוי למתן את הילודה ולגנות משפחות ברוכות ילדים, כפי העמדה הרווחת בארצות המערב. בפועל, בעקבות עמדה זו עמי המערב נקלעו למשבר דמוגרפי קשה, שמוביל לבעיות חברתיות-כלכליות חמורות שמציבות סימן שאלה על עתידם.

נחזור ליסודות המצווה
אומנם יש אמת בשאלתך, כי לעיתים תפיסה שטחית של מצוות פרו ורבו מובילה לבעיות קשות. לפיכך ראוי לחזור ולבאר בקצרה את שלוש המדרגות שבמצווה: א) חובה מהתורה להוליד בן ובת, ולשם קיומה צריך להתאמץ מאוד, ובכלל זה להיעזר בכל הטיפולים הרפואיים המקובלים. ב) חובה מדברי חכמים על כל זוג רגיל להתאמץ ללדת כארבעה ילדים. אומנם כאשר ישנם קשיים מיוחדים, גופניים או נפשיים, פטורים מכך. ג) מצווה להוסיף להוליד עוד ילדים, אולם במדרגה זו יש מקום לשיקול דעת. אם ההורים יודעים שיוכלו לגדל עוד ילדים ולחנכם לתורה ומצוות ודרך ארץ, מצווה שיוסיפו ללדת ככל יכולתם. אבל אם הם יודעים שעם ילדים נוספים העומס עליהם יכבד מדי, וכעס ועצבנות ילוו את חייהם, יש מקום שלא יילדו יותר, מפני שאף שבכל ילד נוסף יקיימו מצווה, מאידך, במצבם הנפשי הגרוע יעשו עבירות, והדבר עלול להשפיע לרעה על חינוך הילדים. לא זו בלבד, אלא גם מי שמעוניינים להפנות את כוחותיהם לאפיקים נוספים שיש בהם ערך, באופן שלא יותיר להם כוח לגדל עוד ילדים, רשאים לעשות כן (פניני הלכה שמחת הבית וברכתו ה, ו).
כמדומה שבכללים אלו יש גם תשובה לבעיה שהעלית, שכן אם יתעוררו קשיים מרובים בפרנסת הילדים, נוכל להסתפק בקיום המצווה במדרגה השנייה.
על צפיפות הארץ וגבולותיה יש מקום להרחיב בהזדמנות אחרת. אך בינתיים חשוב להוסיף שאנחנו, בני העם היהודי, מונים כיום בסך הכול 0.15% מכלל אוכלוסיית העולם. הרדיפות והרציחות וההתבוללות העמידו אותנו בסכנה קיומית שלא חלפה עד היום. ולכן כפי שכתבת, חובה יתרה עלינו לעודד את המשפחות לגדל ילדים רבים לתפארת התורה, העם והארץ ולברכת כל אומות העולם, כמו שנאמר: "ונברכו בך כל משפחות האדמה".
מתוך העיתון בשבע
עוד בנושא רביבים
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il