ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
ננסה גם בדברינו אלה לשפוך אור נוסף על כלי קודש מיוחד זה.
כאשר דוד המלך נאלץ לברוח מפני אבשלום בנו, הוא עמד בפני האתגר המיוחד שהנביא מתארו וז"ל:
(כג) וְכָל הָאָרֶץ בּוֹכִים קוֹל גָּדוֹל וְכָל הָעָם עֹבְרִים וְהַמֶּלֶךְ עֹבֵר בְּנַחַל קִדְרוֹן וְכָל הָעָם עֹבְרִים עַל פְּנֵי דֶרֶךְ אֶת הַמִּדְבָּר:
(כד) וְהִנֵּה גַם צָדוֹק וְכָל הַלְוִיִּם אִתּוֹ נֹשְׂאִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית הָאֱלֹהִים וַיַּצִּקוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיַּעַל אֶבְיָתָר עַד תֹּם כָּל הָעָם לַעֲבוֹר מִן הָעִיר:
(כה) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְצָדוֹק הָשֵׁב אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים הָעִיר אִם אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֵי יְקֹוָק וֶהֱשִׁבַנִי וְהִרְאַנִי אֹתוֹ וְאֶת נָוֵהוּ:
(כו) וְאִם כֹּה יֹאמַר לֹא חָפַצְתִּי בָּךְ הִנְנִי יַעֲשֶׂה לִּי כַּאֲשֶׁר טוֹב בְּעֵינָיו (שמואל ב' ט"ו).
הפסוק הראשון (כג) מתאר את גודל המשבר שעבר על דוד המלך ותומכיו. הבכי מבטא את גודל השבר, את האכזבה והתסכול מכפיות הטובה של הבן הסורר – אבשלום, וגם את כפיות הטובה של רוב עם ישראל, שתמך במרד אבשלום והפנה עורף לדוד, למרות שהעלה אותם מ'בירא עמיקתא לאיגרא רמא'. בכי זה מבטא גם את הפחד מן העתיד הבלתי צפוי לדוד ולמעט תומכיו, עם עזיבתם את הארמון, ואת המחסה של חומות ירושלים.
הפסוק השני (כד) צופן בחובו הפתעה מאוד חיובית לדוד. שני ראשי משפחות הכהונה, צדוק מבני אלעזר ואביתר מבני איתמר, הצטרפו לתומכיו. הם הביאו אתם "נשק" רב עוצמה, אֶת אֲרוֹן בְּרִית הָאֱלֹהִים. ארון זה הוא הכלי החשוב ביותר והיקר ביותר המופיע בפרשת תרומה. הארון מכונה בכתוב: "אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נִקְרָא שֵׁם שֵׁם יְקֹוָק צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים עָלָיו" (שמואל ב' ו' ב). מקומו המיוחד של הארון בא לידי ביטוי גם בדברי הרמב"ן בהשגות למנין המצוות של הרמב"ם מצוות עשה לג: "ולכן אצלי עשיית הארון והכפורת לשום שם העדות תמנה מצוה בפני עצמה". כלומר, לשיטת הרמב"ן, רק עשיית הארון מנויה כמצוות עשה, משאין כן שאר הכלים, וז"ל: "ולכן לא נמנה אנחנו עשיית השלחן והמנורה והמזבח מצוה".
אם כך, דוד היה צריך לשמוח מאוד על ההתפתחות החשובה. ערך תמיכתם של שני הכוהנים הגדולים לא יסולא בפז והצטרפותו של ארון הברית הייתה מעניקה הילה של קדושה למחנהו. אף על פי כן, בשני הפסוקים הבאים (כד-כה) דוד מלמד אותנו לקח כפול לדורות:
ראשית, תקופת נדודי השכינה הסתיימה! דוד מבקש מצדוק, שיבחר בימי שלמה ככהן הגדול הקבוע לדורות (עיינו גם יחזקאל מ"ד טו), להחזיר את הארון למקומו משכנו הקבוע בירושלים.. ירושלים ורק היא, הינה המקום הקבוע להשכנת שכינה. מרגע שיבנה בית המקדש בירושלים לא תזוז שכינה מכותל מערבי, לעולם. לכן, גם בשממונה של ירושלים הר הבית בקדושתו עומד (רמב"ם ודלא כראב"ד).
שנית, דוד מפגין עוצמה אמונית יוצאת דופן. הוא מלמד את הסובבים אותו, כי אם מעשיו גורמים לו למציאת חן בעיני הקב"ה, הרי שהקב"ה יחזירו לכיסאו והוא יזכה להמשיך ולממש את חזון הפיכתה של ירושלים למרכז הרוחני והפוליטי של עם ישראל, לעולם. בלשון הכתוב: "אִם אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֵי יְקֹוָק וֶהֱשִׁבַנִי וְהִרְאַנִי אֹתוֹ וְאֶת נָוֵהוּ". אומנם, אם הקב"ה לא חפץ בדוד ו/או במפעלו הרוחני והממלכתי, גם אז דוד מקבל על עצמו עול מלכות שמים ללא פקפוק. בלשון הכתוב: "וְאִם כֹּה יֹאמַר לֹא חָפַצְתִּי בָּךְ הִנְנִי יַעֲשֶׂה לִּי כַּאֲשֶׁר טוֹב בְּעֵינָיו". דוד משתמש בלשונו של אברהם הִנְנִי (בראשית כ"ב א). כשם שבהקרבת יצחק, שמשמעותו חיסול המשך דרכו של אברהם, אם זה רצון הקב"ה, אברהם מכריז: הִנְנִי, כך עזיבת ירושלים מבחינת דוד, היא הרס וויתור על חזונו וחלומותיו. אך, אם זה רצונו של הקב"ה, דוד גם הוא מכריז: הִנְנִי.
הבה נתפלל כי הקב"ה יצליח דרכנו הן כבניו של אברהם אבינו
והן כחייליו של דוד המלך חי וקיים, כדי שתפילתנו תתקבל, עלינו להכריז: הִנְנִי
ואולי נזכה שוב לנוכחות שכינה, שבאה לידי ביטוי גם בנוכחותו של הארון.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
