ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
"ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת"
(שמות כח, ב). בית המקדש מקור הרוח של עם ישראל, לשם עלו עם ישראל בשלושת הרגלים על מנת לראות את פני ה', לראות כהנים בעבודתם ולויים בשירם ובזמרם, לחוש בהתעלות רוחנית שתשפיע על שאר ימות השנה, שם התכנסו אחת לשבע שנים למצוות "הקהל" בה שמעו כל עם ישראל את המלך קורא בתורה למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' (דברים לא, ט-יג). הכהנים היו המנהיגים הרוחניים שנועדו להשפיע ולהאציל מרוחם על עם ישראל, עליהם נאמר: "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך" (דברים לג, י).
הקב"ה מצווה על משה להכין בגדים מיוחדים ומפוארים לאהרן הכהן ולבניו שאותם ילבשו בבואם לשרת בקודש במשכן ובבית המקדש. בגדים העשויים מזהב, תכלת, ארגמן, תולעת שני ושש. אבנים יקרות מאוד משובצים זהב, פעמונים ורימונים, מצנפת, מגבעת, אבנט, ציץ, הכל מהחומרים הכי מפוארים והכי יקרים.
בגדים מפוארים ויקרים הרי הם דבר גשמי ביותר, איזו דוגמא יכולים הכהנים לשמש לעם ישראל בתוך כל הפאר הזה? כך ילמדו אנשים הסתפקות במועט? כך ילמדו אנשים לוותר על מנעמי העולם הזה ולבכר את חיי הרוח, את לימוד התורה וקיום המצוות? הרי זה תמוה ביותר! האם לא היה טוב יותר לו היו בני ישראל רואים את אהרן ובניו הכהנים משרתים בקודש בבגדי לבן פשוטים המשדרים חיי טוהר ורוח???
כדי להבין את הענין הזה יש לשוב למקור הראשון של בגדים בתורה, "ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבוששו. ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל. ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירומים הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגורות. ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם" (בראשית ב, כה. ג, ו-ז, כא). מה השתנה באדם וחוה אחרי האכילה מפרי עץ הדעת, מדוע לפני האכילה לא התבוששו, ואחרי האכילה נפקחו עיני שניהם וידעו כי עירומים הם? המשך חכמה (בראשית יב, ז) מסביר, שאדם הראשון קודם החטא, היה חומר זך ובהיר ודק, אשר לא חצץ מאומה בינו למראה כבוד ה', לכן הלך ערום, כי המשכיל הרוחני בל יצטרך לכסות בשר הערוה, ושוה לו למקום הנחת תפילין, כי לא היתה לו שום תאוה וענין רע. אך כאשר אכל מעץ הדעת נתהפך לחומר גס, מובדל מאמיתת השגתו והתקרבות אלקים, וחומרו חצץ בכוחות רעים מולידים התאוה והכעס, נקימה, דמיונות כוזבים. לכן ידעו כי ערומים הם ויתבוששו, כי עתה היתה המקום לבשר ערוה.
אדם הראשון קודם החטא היה במדרגה רוחנית גבוהה, גופו היה חומר זך ובהיר ודק, ולכן לא היתה לו כל סיבה לכסות את גופו, אבל משחטא וגופו הפך לחומר גס מלא תאוה שמבדיל בינו לבין אמיתות ההשגה וההתקרבות לאלוקים, עליו ללבוש בגדים כדי שיוכל לשוב, להתעלות, ולהשיג את האמת וההתקרבות לאלוקים. נמצאנו למדים שהבגדים, יותר משהם נועדו לכסות את הגוף, הרי הם מהווים אמצעי לגילוי האמת הפנימית, לגילוי הפנימיות הרוחנית שבאדם, ככל שגופו של אדם חשוף יותר הרי גופו מסתיר את הפנימיות שבו, ועל ידי הכיסוי הוא מגלה את הנשמה שבו, הרוח שבו, השכל שבו והאישיות שלו. "וכבדתו מעשות דרכיך" (ישעיה נח, יג), וכבדתו, שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול, וכי הא דרבי יוחנן קרי למאניה מכבדותי (שבת קיג.). הבגדים מכבדים את בעליהם, על ידי לבישת בגדי שבת הוא מגלה את פנימיותו שבה הוא מכבד את השבת.
בגדי הכהונה המפוארים והיקרים נועדו לכבוד ולתפארת, על מנת לגלות את התוכן הפנימי של עבודת הכהנים בבית המקדש. הכהנים לא לבשו את בגדי הקודש מחוץ לבית המקדש, אלא רק בבואם לשרת בקודש. כל בגד בא לסמל חלק אחר מהתוכן הפנימי של עבודת הקודש. "ואלה הבגדים אשר יעשו", דרשו רבותינו זכרונם לברכה במסכת ערכין (טז.), כשם שהקרבנות מכפרין כך בגדי כהונה מכפרין, ולזה נסמכה פרשת הקרבנות לבגדי כהונה. חושן מכפר על הדיינים, אפוד מכפר על עבודה זרה, מעיל מכפר על לשון הרע שבפרהסיא, כתונת תשבץ מכפרת על שפיכות דמים, מצנפת מכפרת על גסי הרוח, אבנט מכפר על הרהור הלב, ציץ מכפר על עזות פנים, והמכנסים מכפרים על העריות ועל הליכת הרגלים ההולכים לעשות עברה (מתוך דברי רבנו בחיי, שמות כח, ד. ע"ש). בעל הטורים (שמות כח, לג) מציין שהיו שבעים ושנים פעמונים ורימונים בשולי המעיל כנגד שבעים ושנים מראות נגעים, כי המעיל מכפר על לשון הרע והצרעת באה בעון לשון הרע. אלו הדברים שבני ישראל ראו בבגדי הכהונה ומהם למדו דעת ליראה את ה'.
התורה מגלה לנו בפרשה זו יסוד גדול והבנה עמוקה במהותם של בגדי הכהונה, ובמהותם של בגדים בכלל, בגדים נועדו לכבד את האדם ולגלות את פנימיותו המוסתרת על ידי החומר, בגדי קודש לכבוד ולתפארת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
