ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
"ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת"
(שמות כח, ב). בית המקדש מקור הרוח של עם ישראל, לשם עלו עם ישראל בשלושת הרגלים על מנת לראות את פני ה', לראות כהנים בעבודתם ולויים בשירם ובזמרם, לחוש בהתעלות רוחנית שתשפיע על שאר ימות השנה, שם התכנסו אחת לשבע שנים למצוות "הקהל" בה שמעו כל עם ישראל את המלך קורא בתורה למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' (דברים לא, ט-יג). הכהנים היו המנהיגים הרוחניים שנועדו להשפיע ולהאציל מרוחם על עם ישראל, עליהם נאמר: "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך" (דברים לג, י).
הקב"ה מצווה על משה להכין בגדים מיוחדים ומפוארים לאהרן הכהן ולבניו שאותם ילבשו בבואם לשרת בקודש במשכן ובבית המקדש. בגדים העשויים מזהב, תכלת, ארגמן, תולעת שני ושש. אבנים יקרות מאוד משובצים זהב, פעמונים ורימונים, מצנפת, מגבעת, אבנט, ציץ, הכל מהחומרים הכי מפוארים והכי יקרים.
בגדים מפוארים ויקרים הרי הם דבר גשמי ביותר, איזו דוגמא יכולים הכהנים לשמש לעם ישראל בתוך כל הפאר הזה? כך ילמדו אנשים הסתפקות במועט? כך ילמדו אנשים לוותר על מנעמי העולם הזה ולבכר את חיי הרוח, את לימוד התורה וקיום המצוות? הרי זה תמוה ביותר! האם לא היה טוב יותר לו היו בני ישראל רואים את אהרן ובניו הכהנים משרתים בקודש בבגדי לבן פשוטים המשדרים חיי טוהר ורוח???
כדי להבין את הענין הזה יש לשוב למקור הראשון של בגדים בתורה, "ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבוששו. ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל. ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירומים הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגורות. ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם" (בראשית ב, כה. ג, ו-ז, כא). מה השתנה באדם וחוה אחרי האכילה מפרי עץ הדעת, מדוע לפני האכילה לא התבוששו, ואחרי האכילה נפקחו עיני שניהם וידעו כי עירומים הם? המשך חכמה (בראשית יב, ז) מסביר, שאדם הראשון קודם החטא, היה חומר זך ובהיר ודק, אשר לא חצץ מאומה בינו למראה כבוד ה', לכן הלך ערום, כי המשכיל הרוחני בל יצטרך לכסות בשר הערוה, ושוה לו למקום הנחת תפילין, כי לא היתה לו שום תאוה וענין רע. אך כאשר אכל מעץ הדעת נתהפך לחומר גס, מובדל מאמיתת השגתו והתקרבות אלקים, וחומרו חצץ בכוחות רעים מולידים התאוה והכעס, נקימה, דמיונות כוזבים. לכן ידעו כי ערומים הם ויתבוששו, כי עתה היתה המקום לבשר ערוה.
אדם הראשון קודם החטא היה במדרגה רוחנית גבוהה, גופו היה חומר זך ובהיר ודק, ולכן לא היתה לו כל סיבה לכסות את גופו, אבל משחטא וגופו הפך לחומר גס מלא תאוה שמבדיל בינו לבין אמיתות ההשגה וההתקרבות לאלוקים, עליו ללבוש בגדים כדי שיוכל לשוב, להתעלות, ולהשיג את האמת וההתקרבות לאלוקים. נמצאנו למדים שהבגדים, יותר משהם נועדו לכסות את הגוף, הרי הם מהווים אמצעי לגילוי האמת הפנימית, לגילוי הפנימיות הרוחנית שבאדם, ככל שגופו של אדם חשוף יותר הרי גופו מסתיר את הפנימיות שבו, ועל ידי הכיסוי הוא מגלה את הנשמה שבו, הרוח שבו, השכל שבו והאישיות שלו. "וכבדתו מעשות דרכיך" (ישעיה נח, יג), וכבדתו, שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול, וכי הא דרבי יוחנן קרי למאניה מכבדותי (שבת קיג.). הבגדים מכבדים את בעליהם, על ידי לבישת בגדי שבת הוא מגלה את פנימיותו שבה הוא מכבד את השבת.
בגדי הכהונה המפוארים והיקרים נועדו לכבוד ולתפארת, על מנת לגלות את התוכן הפנימי של עבודת הכהנים בבית המקדש. הכהנים לא לבשו את בגדי הקודש מחוץ לבית המקדש, אלא רק בבואם לשרת בקודש. כל בגד בא לסמל חלק אחר מהתוכן הפנימי של עבודת הקודש. "ואלה הבגדים אשר יעשו", דרשו רבותינו זכרונם לברכה במסכת ערכין (טז.), כשם שהקרבנות מכפרין כך בגדי כהונה מכפרין, ולזה נסמכה פרשת הקרבנות לבגדי כהונה. חושן מכפר על הדיינים, אפוד מכפר על עבודה זרה, מעיל מכפר על לשון הרע שבפרהסיא, כתונת תשבץ מכפרת על שפיכות דמים, מצנפת מכפרת על גסי הרוח, אבנט מכפר על הרהור הלב, ציץ מכפר על עזות פנים, והמכנסים מכפרים על העריות ועל הליכת הרגלים ההולכים לעשות עברה (מתוך דברי רבנו בחיי, שמות כח, ד. ע"ש). בעל הטורים (שמות כח, לג) מציין שהיו שבעים ושנים פעמונים ורימונים בשולי המעיל כנגד שבעים ושנים מראות נגעים, כי המעיל מכפר על לשון הרע והצרעת באה בעון לשון הרע. אלו הדברים שבני ישראל ראו בבגדי הכהונה ומהם למדו דעת ליראה את ה'.
התורה מגלה לנו בפרשה זו יסוד גדול והבנה עמוקה במהותם של בגדי הכהונה, ובמהותם של בגדים בכלל, בגדים נועדו לכבד את האדם ולגלות את פנימיותו המוסתרת על ידי החומר, בגדי קודש לכבוד ולתפארת.
איך ללמוד אמונה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
למה ללמוד גמרא?
האם מותר לפנות למקובלים?
אוצרות בלב הים
איך מותר להכין קפה בשבת?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הלכות שטיפת כלים בשבת
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
