ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- פרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ענינה של פרשת פרה היא הדרכה איך להיטהר מטומאת מת. ותיקנו לקרוא אותה לפני ראש חודש ניסן שאז היתה חנוכת אוהל מועד. גם לעתיד לבוא יש התחדשות של העבודה בחודש ניסן ולכן יש להתכונן וללמוד הלכות טהרה. הרב מסביר מדוע יש טומאת מת ומדוע יש מת. מיתה נגזרה לעולם בעקבות חטא אדם הראשון. בגלל החטאים יש מיתה ובגלל המיתה יש טומאה. וכדי לסלק את הטומאה יש לסלק את סיבת הטומאה מהעולם, וכן יש לסלק את החטא (אורות כו, י). זאת אומרת שענינה של פרה אדומה הוא להביא אותנו לתיקון החטא מעיקרו. חז"ל אמרו לנו שארבעה מתו בעטיו של נחש (שבת נה:),שאילולא חטא אדם הראשון לא היו מתחייבים מיתה, כלומר בגלל חטאו של אדם הראשון נגזרה מיתה על כולם. זאת אומרת שצריך לתקן את חטא אדם הראשון, לתקן את העולם משורשו, מהחטא הראשון שממנו נמשכים כל החטאים. הוי אומר שמצוות פרה ענינה גדול מאוד - להגיע לתיקון עולם ושלמותו. וזו המגמה העתידה של העולם.
חילול ה' הנורא
ההפטרה גם כן מדברת על הטהרה והגאולה כיוון שדברים אלו קשורים:
וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר: בֶּן אָדָם בֵּית יִשְׂרָאֵל יֹשְׁבִים עַל אַדְמָתָם וַיְטַמְּאוּ אוֹתָהּ בְּדַרְכָּם וּבַעֲלִילוֹתָם כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה הָיְתָה דַרְכָּם לְפָנָי: וָאֶשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם עַל הַדָּם אֲשֶׁר שָׁפְכוּ עַל הָאָרֶץ וּבְגִלּוּלֵיהֶם טִמְּאוּהָ: וָאָפִיץ אֹתָם בַּגּוֹיִם וַיִּזָּרוּ בָּאֲרָצוֹת כְּדַרְכָּם וְכַעֲלִילוֹתָם שְׁפַטְתִּים: וַיָּבוֹא אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם ה' אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ: (יחזקאל לו, טז-כ)
המפרשים מסבירים מדוע כתוב "וַיָּבוֹא" לשון יחיד, הרי קודם לכן הפסוקים מדברים בלשון רבים. והם מסבירים שכביכול ריבונו של עולם בא לראות מה המצב בגלות והוא רואה שיש שם חילול ה' והגויים אומרים: "בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם ה' אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ". הגוים אומרים שאין לה' כוח להתגבר על הגויים ולהציל את ישראל מידיהם וזה חילול ה' נורא. היה אפשר לפרש שהחילול ה' הוא שעם ישראל עובר עבירות אך לא כך המפרשים מסבירים. החילול ה' היותר נורא הוא שהגוים רואים את עם ה' במצב שפל וככל שמצב עם ישראל רע יותר גדל חילול ה'. ולכן:
וָאֶחְמֹל עַל שֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלְּלוּהוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁמָּה: לָכֵן אֱמֹר לְבֵית יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אִם לְשֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאתֶם שָׁם: וְקִדַּשְׁתִּי אֶת שְׁמִי הַגָּדוֹל הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בְּתוֹכָם וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי ה' נְאֻם אֲדֹנָי ה' בְּהִקָּדְשִׁי בָכֶם לְעֵינֵיהֶם: וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן הַגּוֹיִם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הָאֲרָצוֹת וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַתְכֶם: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם: (שם כא-כה)
תהליך הגאולה
ראשית כל קיבוץ גלויות ואחר כך היטהרות רוחנית, סילוק הטומאה.
וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר: וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם: וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים. (שם כו-כח)
יש כאן נבואה המתארת את סדר הגאולה, קיבוץ גלויות ואחר כך חזרה בתשובה. וריבונו של עולם הוא זה שיחזיר אותנו בתשובה. יש כאן לימוד מהו חילול ה' היותר גדול. כל עבירה שאדם עושה יש בה חילול ה', אם אדם פועל נגד רצון ה' ולא שומע בקולו, מתמעט כבוד ה' בעולם. אדם עושה מצווה הוא מקדש שם שמים, ואם מקיים מצווה שקשה לעשותה הוא מקדש שם שמים עוד יותר. וכן אם מתגבר מלעבור עבירה ואפילו עשה זאת בחדרי חדרים כיוסף שקידש שם שמים בסתר, כיוון שהוא התאמץ שלא לעבור עברה, זה קידוש ה'. ויש עוד סוג של חילול ה' שהוא מצבו של עם ישראל. אם עם ישראל נמצא בגלות והגוים מענים אותו ומבזים אותו, גם כבוד שמים מתבזה. "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יד, א). הקב"ה בחר בעם ישראל להיות לו לעם, ושם שמים מתגלה על ידי עם ישראל והנה עם ישראל במצב כזה נמוך ושפל. וכך הגוים אומרים בכל הדורות: אתם אומרים שה' בורא את העולם, הוא אלוקיכם, איה אלוקיכם, היכן הוא? אנו הגויים מנהלים את העולם אנו חזקים ובריאים ושולטים ואתם מפוזרים ומושפלים. וכל הדורות ענו להם: עוד תראו. והם צחקו עלינו, הרי עבר כל כך הרבה זמן, עד מתי עם ישראל ימשיך להאמין בגאולתו?! ואנו ברוך ה' נשארנו נאמנים לריבונו של עולם והמשכנו להאמין למרות הצרות הנוראות והקשות.
דור הגאולה
בדור שלנו זכינו לשינוי המצב. עם ישראל כבר לא במצב השפל המבוזה. אנו שנולדנו בארץ לא מכירים את המצב לחיות בחוץ לארץ, אך אני שמעתי מהורי שהיה פחד ללכת ברחובות. הגויים היו מסתכלים עליך כאדם שפל ושנוא וכך המצב גם היום אפילו בארצות הנחשבות נאורות. וכאן בארץ ישראל ניתן להרים את הראש. לא צריך להתבייש ולפחד ללכת ברחובות. אנו זוכים לחיות תחת שלטון יהודי זו מציאות חדשה לגמרי, מציאות של סילוק חילול ה'.
אמנם עדיין לא סילוק גמור של חילול ה', שהרי לא כולנו נתקבצנו לארץ ישראל, עדיין לא חזרנו לתורה, הקב"ה לא גמר את תהליך הגאולה שהוא מוביל. אך התקדמנו כבר כמה צעדים גדולים בתוך הגאולה. אנו עוד נגיע למצב שבו כולם יעלו להר ה' כפי שהנביא מתנבא, האומות יכירו את חשיבותם ומרכזיותם של ישראל, שאנו הלב שבאומות. כל הצלחה שיש למדינה, גם כלכלית, גם צבאית, וכל שכן מדעית, ובודאי כל התקדמות רוחנית אמונית, על ידה מתקדש שם ה' בעולם.
כאשר אנו מתבוננים במבט השלם אנו רואים שאנו בתהליך של התעצמות כלכלית ורוחנית כאחד. לכאורה אלו שני תהליכים שמובילים אותם קבוצות שונות שלכאורה נוגדות אלו את אלו. אלו שעוסקים בחיזוק הכלכלה הם לא בהכרח אלו שעוסקים בחיזוק הרוחניות. מאלו ומאלו עם ישראל מתחזק ומתבסס. אמנם כנגד ההתקדמות הרוחנית ישנן התמודדיות יותר קשות, המתירנות כיום גורמת להתמודדות מאד קשה, והיא באה כניסיון כנגד ההתקדמות הרוחנית, אבל המהפכה מתרחשת, על פי משרד החינוך רוב הילדים שבכיתות הנמוכות בבתי הספר הם בחינוך הדתי ואם יהיו עוד בעלי תשובה ונעצור את הבודדים שחוזרים בשאלה - התהליך יתקדם יותר מהר. אנו כל הזמן מתקדמים על ידי הקב"ה כמו התוכנית הכתובה ביחזקאל: טהרה, לב חדש ואחר כך "את רוחי אתן בקרבכם". מדרגות בעליה רוחנית.
בני הישיבה עומדים בלב העליה הרוחנית, העליה בצד הרוחני המחובר לכל כלל ישראל. אנו עוסקים בכל התורה כולה ומבינים את ערכה של ארץ ישראל, ומדקדקים בקלה כבחמורה, ועושים זאת בשם ולשם כל ישראל, ובזה יש למצוות ערך כללי. לא מספיק להגיד "לשם יחוד... בשם כל ישראל" ולהיות מנותק מהעם, צריך להיות קשורים גם לאלו שאינם שומרים עדיין תורה ומצוות, כולם חלק מעם ישראל ויש בהם הסגולה הפנימית, ואנו עושים גם בשמם את כל המצוות. אשרינו שזכינו, ודבר זה מחייב אותנו להגביר חיילים ולפעול שהמהלך יתקדם יותר מהר ויותר עמוק. אנו מאוד רוצים שהגאולה תופיע בשלמות. אנו מבקשים שיבנה בית המקדש במהרה וברחמים, אך אנו צריכים לתת את חלקנו, לעשות את מה שאנו יכולים לעשות. פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם. בעזרת ה' מתוך ההתבוננות בפרשה ובהפטרה חזק ונתחזק ונצפה מריבונו של עולם שיוביל אותנו וימשיך את מהלך גאולתנו ופדות נפשנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
