ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש שבת ומועדים פסח שני

לאכול כמה פרקים משניות

77
לחץ להקדשת שיעור זה
רבי צדוק הכהן מלובלין זיע"א (פרי צדיק לחג פסח אות ב) מדייק, מדוע בחג פסח אנו שואלים 'מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות'? הרי אפשר לשאול את זה על כל חג, כגון חג סוכות; 'מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות, שהלילה הזה אנו אוכלים וישנים בסוכה'?

והוא עונה תשובה נפלאה: במשך תקופה ארוכה, האדם התכונן לחג פסח בסידור וניקיון הבית, בדק חמץ, אפה מצות, ערך כמה שעות את ליל הסדר עם קריאת ההגדה. עכשיו לאחר כל הפעולות הללו, השאלה שהאדם צריך לשאול את עצמו היא: "מה נשתנה אצלי הלילה הזה מכל הלילות'? האם אחרי ליל הסדר חזרתי למציאות ולאדם שהייתי, או שמשהו השתנה בתפיסת העולם שלי? האם משהו השתנה בסדר העדיפויות בחיים שלי?

ובלשונו הקדוש: "והיינו שבלילה צריך האדם להרגיש בנפשו חדשות, שצריך האדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים כו', והיינו שאז הרגיש אדם בנפשו הרגש חזק שיצא מן המיצר, וכן צריך כל אדם להרגיש בכל ליל פסח כאלו הוא יצא ממצרים, ולא יהיה הדבר אצלו כדבר הרגל לאכול מצה ומרור וכדומה… וזה צריך האדם להרגיש בכל ליל פסח הרגש מחודש ושינוי, שלילה זה משונה מכל הלילות, שבזה מרגיש כאילו הוא יצא ממצרים".

ביום שישי הקרוב, י"ד אייר, נציין את פסח שני, בדיוק חודש אחר ליל הסדר. האדם צריך להסתכל על עצמו ולשאול 'מה נשתנה אצלי'? הרי בליל פסח הייתי ב'אורות', קיבלתי קבלות טובות, הרגשתי התעלות וקרבת ה', ולהיכן כל זה נעלם? איך באמת אני יכול להשתנות?

בעל ספר 'הלקח והלבוב' (הגדה של פסח) כותב: "הגאון רבי חיים ברים זצ"ל סיפר שפעם ביום הראשון של פסח בדרכו לתפילה, פגש יהודי שסיפר לו חלום שחלם בליל פסח אחר הסדר: 'וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח' בגימטריה 'זרעים מועד נשים נזיקין קדשים טהרות', כך חלם". משתמע מדברים אלו, שהדרך לצאת ממיצרי הנפש ותאוות קליפת מצרים, היא על ידי לימוד משניות.

הרב הצדיק אליעזר שלמה שיק זיע"א, כותב הרבה בספריו ש'משנה' אותיות 'משנה' 'נשמה'. האור הגנוז בתוך ששה סדרי משנה גדול מאוד והוא מועיל לטהר את הנשמה. לימוד משניות מנקה את כל הלכלוך שהצטבר על הנשמה ומחדש אותה. משנ"ה ראשי תיבות 'העלית מן שאול נפשי' (תהלים ל,ד), גם אם חס ושלום האדם נמצא בעומק עומק הירידה, על ידי שיהיה עקשן בלימוד משניות יזכה לעליה ושינוי לטובה, כי כוח של לימוד משניות גדול מאוד.

הרב מביא בנוסף את דברי החיד"א הקדוש זיע"א בשם מדרש תלפיות, שאשר בן יעקב עומד בפתחו של גיהנום, ומי שיש בידו חבילות של משניות, אינו מניחו להיכנס לשם. החיד"א לומד זאת מהפסוק (בראשית מט, כ) "מאשר שמנה לחמו, והוא יתן מעדני מלך". 'שמנה' אותיות 'משנה', מי שלימוד משניות היה לחם חוקו בכל יום, אשר בן יעקב 'יתן מעדני מלך' - הוא יכניס אותו לגן עדן. ועוד מביא הרב בשם ספר 'מגיד מישרים', שרבן של כל ישראל רבי יוסף קארו זיע"א, זכה לגילוי 'מלאך - מגיד' מהשמים מפני ששינן הרבה משניות בכל יום.

כך מספר רבי שלומיל מדרזניץ, איש צפת: "בכל פעם ופעם שהיה רבי יוסף קארו חוזר על המשניות בעל פה, נגלה אליו המגיד, והיו בני אדם שומעים את קולו דרך הדלת, שהיה אומר שלום עליך רבי יוסף קארו, אני המשנה שלמדתני, יצאתי לאלפך בינה. כמה מתפאר בך הקב"ה בישיבה של מעלה ואומר, בני יוסף, כך וכך הם מעשיו, וכך וכך הם דרכיו, כך היא שקידתו בלימוד... ואני המשנה ראיתי מקומך שהכינו לך בגן עדן".

ומסופר על ה'שפת אמת' זיע"א שפעם נכנס אליו הרב מוויערשוב זצ"ל שהיה מפורסם כגאון ופוסק. ה'שפת אמת' שאלו האם הוא לומד משניות? ענה לו הרב מוויערשוב שקשה לו ללמוד משניות. אמר ה'שפת אמת' היודע אתה שכל גדלותו של רבי יוסף קארו זצ"ל היה מזה שלמד הרבה משניות? היות שהרב חשב בלבו שכוונת ה'שפת אמת' שגדלותו בכך שזכה לגילוי המגיד, הוסיף ה'שפת אמת' ואמר, כוונתי 'לגדלותו בלימוד תורת הנגלה'.

על כל פנים, מדברים אלו אנו למדים מה החשיבות של לימוד משניות, ומה תועלת יש לו לאדם שזוכה שלחם חוקו כל יום ויום לשנן וללמוד ששה סדרי משנה, שזו הצלחה נצחית גם בעולם הזה, שזוכה לשנות את עצמו לטובה, וגם בעולם הבא יהיה לו לתועלת, כפי שאומר רבינו הקדוש (שיחות הר"ן, אות כ"ג):

"בעולם הבא מונחין כמה בני אדם בחוץ והם צועקים בקול מר, תנו לנו מה לאכול. ובאין אצלם ואומרים להם, הרי לכם אכילה ושתיה אכלו ושתו, והם משיבים לא לא, אין אנו צריכים אכילה זאת, רק אנו צריכים אכילה ושתיה של תורה ועבודת ה'. וכן מונחים כמה בני אדם ערומים בחוץ והם צועקים גם כן מאד, תנו לנו במה להתכסות. ובאין אצלם ואומרים, הרי לכם מלבושים, והם משיבים: לא, אין אלו מלבושים נצרכים לנו כלל, רק אנו צריכים מצוות ומעשים טובים להתלבש בהם. ענה ואמר, אשרי מי שזוכה לאכול כמה פרקים משניות ולשתות אחר כך איזה קפיטליך (פרקי) תהלים, ולהתלבש באיזה מצוות".

כפי שכתבתי לעיל, ביום שישי הקרוב, י"ד באייר נציין את פסח שני. בספרי חסידות מלמדים אותנו לימוד נפלא על מהותו של יום, והלימוד הזה שייך לכל אחד ואחד מאיתנו ולכל זמן, שלעולם אין ייאוש! שלכל יהודי בעולם יהיה מי שיהיה תמיד יש הזדמנות שנייה לתקן ולהשתנות. גם אם ניסית ונפלת ועוד פעם ניסית ונפלת, אל תתייאש! תמיד יש הזדמנות נוספת. הרבה פעמים האדם חושב שהוא החמיץ והפסיד בגלל כל מיני טעויות וחוסר תשומת לב נכונה, אבל אין זו האמת, כי תמיד הקב"ה חפץ בך ונותן לך תקווה לשפר ולתקן.

ואלו דברי מאור עינינו רבי נתן מברסלב זיע"א (ליקוטי הלכות, ברכת הפירות ה):
"כִּי אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשוֹת הַפֶּסַח שֶׁבָּאוּ לִשְׁאֹל לָמָּה נִגָּרַע, אֵלּוּ שָׁאֲלוּ כַּהֹגֶן, וְתִקְּנוּ בָּזֶה הַרְבֵּה מְאֹד. כִּי נִתְגַּלְגֵּל זְכוּת עַל יָדָם שֶׁנִּתְגַּלָּה עַל יְדֵי זֶה לְמֹשֶׁה דִּין פֶּסַח שֵׁנִי שֶׁהוּא תִּקּוּן גָּדוֹל. כִּי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּשׁוּבָה שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁרוֹאֶה הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ שֶׁהוּא רָחוֹק מְאֹד מֵה' יִתְבָּרַךְ וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו מִמַּעֲשָיו הָרָעִים, אַף עַל פִּי כֵן יְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ וְיָבוֹא בְּקִידָה וְהַכְנָעָה לִפְנֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְלִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁאַל עַל נַפְשׁוֹ כְּמוֹ שֶׁשָּׁאֲלוּ אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ טְמֵאִים שֶׁשָּׁאֲלוּ לָמָּה נִגָּרַע לְהַקְרִיב אֶת קָרְבַּן ה' וְכוּ'. כְּמוֹ כֵן יִשְׁאַל כָּל אֶחָד עַל נַפְשׁוֹ אִם יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ טֻמְאָתוֹ מִמַּעֲשָיו שֶׁיָּבוֹא וְיִשְׁאַל וְאִם נַפְשִׁי מְטֻמָּאָה בְּמַעֲשַי הָרָעִים, אַף עַל פִּי כֵן לָמָּה אֶגָּרַע לְהַקְרִיב קָרְבַּן ה' דְּהַיְנוּ לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּלְהִתְפַּלֵּל וְכוּ' שֶׁהוּא בְּחִינַת קָרְבָּנוֹת? כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה גַּם כֵּן לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ. וְאָז בְּוַדַּאי יִמְצָא לוֹ ה' יִתְבָּרַךְ תִּקּוּן".


וממשיך:
"וּבָזֶה הוֹרָה לָנוּ דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה שֶׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר זְמַן שֶׁל עִקַּר הַתִּקּוּן וַאֲנַחְנוּ טְמֵאִים בְּמַעֲשֵינוּ עֲדַיִן יֵשׁ תִּקְוָה אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ, כִּי יֵשׁ תִּקּוּנִים נִפְלָאִים וְנֶעְלָמִים מְאֹד שֶׁיְּכוֹלִים לְתַקֵּן אוֹתָנוּ גַּם עַתָּה וּבְכָל יוֹם וָיוֹם. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא נְיָאֵשׁ עַצְמֵנוּ מִצְּעָקָה וּתְפִלָּה לִשְׁאֹל בְּכָל פַּעַם לָמָּה נִגָּרַע לְהַקְרִיב אֶת קָרְבַּן ה' וְכַנַּ"ל".
עוד בנושא פסח שני

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il