ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- שכנים ושותפים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
תיאור המקרה: התובע והנתבע גרים בבניין משותף, כאשר דירת התובע נמצאת מתחת למרפסת גדולה של הנתבע. במהלך השנים, התובע הרחיב את דירתו, דבר שחייב אותו לשינוי במערכת הניקוז של הדירה. חלק מההרחבה נעשה ברשיון, וחלק ללא רשיון, ובלא הסכמת השכנים. לאחר ההרחבה, אירעה הצפה במרפסת הנתבע, עקב תקלה במערכת הניקוז. ההצפה גרמה לנזקים בדירות הנתבע והתובע. הנתבע תיקן את מערכת הניקוז על מנת שלא תישנה ההצפה. לאחר מכן עברה עונת גשמים שלמה, ללא הצפה של המרפסת.
התביעה: התובע טוען שהתיקון שעשה הנתבע לא נעשה כראוי. התובע דורש לעשות בדיקת הצפה למרפסת של הנתבע על חשבונו. לחילופין, הוא מוכן להגיע לפשרה עם הנתבע, לפיה הוא ישתתף עם הנתבע במחצית העלות של תיקון יסודי של מרפסת הנתבע.
הלכה פסוקה (260)
הרה"ג דוב ליאור
7 - חיוב הרחקה של גורם מרעיש
8 - בדיקת הצפה בגין רטיבות
9 - עילות פיטורין לעניין פטור מפיצויים
טען עוד
פסק הדין:
1. הנתבע אינו מחויב לאפשר בדיקת הצפה, אף אם התובע מוכן לשאת בהוצאות הבדיקה.
2. התובע מחויב במחצית מההוצאות שהוציא הנתבע על תיקון מערכת הניקוז בביתו (3) במידה ובעתיד תיגרם חדירת מים ממרפסת הנתבע לדירת התובע, הנתבע הוא שיתקן, והתובע ישא בשליש עלות התיקון.
הנימוקים: בתשובת הריב"ש (סי' תקיז) מבואר, שאם מי גשמים חודרים מדירת העליון לתחתון, על התחתון שהוא הניזק לתקן, מכיוון שמי הגשמים אינם שייכים לעליון, אלא הינם הפקר. וכן פסק הרמ"א (חו"מ סימן קנה סעיף ד). הב"ח (סעיף ז) הקשה, שדין זה סותר את דברי הרמ"א בסימן קסד (סעיף א), שפסק 'שכל צרכי הגג על העליון לתקן'. מדברי הב"ח והנתיבות (סי' קסד ביאורים סק"ב) עולה, שאם העליון פשע באי תיקון הגג, החובה לתקן מוטלת עליו, ואם לא פשע, חובת תיקון התקרה בין העליון לתחתון מוטלת על התחתון. לכן, בנידון דידן, כיוון שאין לעליון גג מעל מרפסתו כלל, ברור שהוא לא פשע, וממילא חובת התיקון היא על התחתון בלבד. למרות זאת, מנהג המדינה הוא שכל הוצאות הגג והעליה משותפות לכל השכנים בבניין, וממילא כל מי שבא לגור בבניין, על דעת כן קנה שם דירה. בית הדין קבע, שגם תקרה המשותפת לשני שכנים בלבד, אומדים דעתם שכוונתם להשתתף בשווה בהוצאותיה, ולא כדעת הסוברים שיש לחלק בין דבר המשותף לכל הבניין, ובין דבר המשותף לשני דיירים בלבד.
בבירור נוסף שערך בית הדין נראה, שהמנהג הרווח הוא שתקינות המרפסת מוטלת על העליון בלבד. לכן מסיק בית הדין, שעל העליון מוטל לתקן את המרפסת, והתחתון צריך לשאת בשליש ההוצאות. הסיבות לכך שחלק מההשתתפות הוטל על התחתון הן:
1. יש הסוברים שבדבר משותף רק לשני שכנים, לא הולכים בזה אחר המנהג.
2. כיוון שמהתיקון יהנה התחתון אף בחלק ההרחבה שנעשה שלא ברשיון, ובו אין העליון מחויב לדאוג שלא תגיע לשם רטיבות.
הדברים הנ"ל אמורים ביחס לתיקון נזילות עתידיות ממרפסת הנתבע. אולם, לגבי פתיחת צנרת הניקוז, היות שצנרת זו באחריות שני הצדדים, וכיוון שיש ספק אם יש אשם בסתימה, חובת שניהם שווה, ולכן ישא התובע במחצית מהוצאות הנתבע על פתיחת הניקוז.
בית הדין לא מצא מנהג ברור בשאלה האם ניתן לחייב את העליון בביצוע בדיקת הצפה. וכיוון שעל פי הדין התחתון הוא המחויב בתיקון, וכל חיוב בית הדין את העליון הוא רק מחמת המנהג, במקום שאין הנוהג ברור, אין עילה לחיוב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
