ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
"זאת חוקת התורה אשר צוה ה' לאמר, דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה"
(במדבר יט, ב).רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר, ארבעה דברים יצר הרע משיב עליהן דכתיב בהן חוקה: אשת אח, וכלאים, ושעיר המשתלח, ופרה אדומה. אשת אח דכתיב (ויקרא יח, טז): "ערות אשת אחיך וגו'", ובלא בנים (דברים כה, ה): "יבמה יבא עליה", וכתיב בערות אשת אח (ויקרא כ, כב): "ושמרתם את כל חוקותי". וכלאים (דברים כב, יא). "לא תלבש שעטנז", וסדין בציצית מותר, וכתיב ביה חוקה (ויקרא יט, יט), "את חוקותי תשמרו". שעיר המשתלח דכתיב (שם טז, כו) "והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו" והוא עצמו מכפר על האחרים, וכתיב ביה (שם, לד) "והיתה זאת לכם לחוקת עולם". פרה מנין, דתנן כל העוסקין בפרה מתחלה ועד סוף מטמאין בגדים, והיא גופה מטהרת בגדים, וכתיב בה חוקה "זאת חוקת התורה" (במדבר רבה יט, ה).
ארבעה דברים שהיצר הרע משתמש בהם ככלי להסיט את האדם מדרך הישר, משום שהם נראים כסתירה עצמית, דבר והיפוכו. אשת אח אסורה בנישואין אבל ביבמה מצווה עליו לשאתה לאשה. שעטנז בבגדים אסור אבל בציצית מותר. השעיר לעזאזל מטמא את משלחו אבל מכפר על אחרים. פרה אדומה מטמאת את העוסקים בה אבל מטהרת אחרים. בכל ארבעת הדברים נאמר "חוקה", ורק בפרה אדומה נאמר "זאת חוקת התורה", מדוע פרה אדומה עדיפה על פני שלושת הדברים האחרים, והיא זאת שנבחרה לייצג את המושג "חוקת התורה", קיום מצווה בלי טעם?
שאל עובד כוכבים אחד את רבן יוחנן בן זכאי, אילין עובדייא דאתון עבדין נראין כמין כשפים (המעשים הללו שאתם עושים נראים כמו כשפים), אתם מביאים פרה ושורפין אותה וכותשין אותה ונוטלין את אפרה, ואחד מכם מטמא למת, מזין עליו ב' וג' טיפין, ואתם אומרים לו טהרת, אמר לו לא נכנסה בך רוח תזזית מימיך? אמר לו לאו, ראית אדם שנכנסה בו רוח תזזית? אמר לו הן. אמר לו ומה אתם עושין לו? אמר לו מביאין עיקרין (שרשים של עשבים ובשמים) ומעשנין תחתיו, ומרביצים עליה מים והיא בורחת, אמר לו ישמעו אזניך מה שאתה מוציא מפיך, כך הרוח הזו רוח טומאה, דכתיב (זכריה יג, ב): "וגם את הנביאים ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ", מזין עליו מי נידה והוא בורח. לאחר שיצא אמרו לו תלמידיו, רבינו, לזה דחית בקנה, לנו מה אתה אומר? אמר להם חייכם לא המת מטמא ולא המים מטהרין, אלא אמר הקדוש ברוך הוא, חוקה חקקתי, גזירה גזרתי, אי אתה רשאי לעבור על גזרתי, דכתיב "זאת חוקת התורה" (במדבר רבה יט, ח).
לפי מדרש זה אפשר להסביר שהיחודיות של פרה אדומה על פני שלושת אחיותיה היא, שלא זו בלבד שיש בה סתירה עצמית, דבר והיפוכו, אלא בנוסף לזה מדובר במעשה מוזר שנראה כמו כישוף, דבר קיצוני כזה, אכן ראוי לייצג את המושג של "חוקת התורה" שאותו אנו מקיימים בלי טעם.
אבל האמת היא שמדרש זה, ועצם המושג של קיום חוק בלי טעם טעון הסבר. לאחר שיצא העובד כוכבים אמרו התלמידים לרבן יוחנן בן זכאי, לזה דחית בקנה, לנו מה אתה אומר? היתכן, רבן יוחנן בן זכאי עונה תשובה שיקרית לעובד כוכבים, ורק לתלמידיו הוא מגלה את האמת? ואכן, רבן יוחנן בן זכאי משיב לתלמידיו, חייכם לא המת מטמא ולא המים מטהרין, אלא אמר הקב"ה חוקה חקקתי, גזירה גזרתי, אי אתה רשאי לעבור על גזרתי, דכתיב "זאת חוקת התורה", מה? המת באמת לא מטמא? המים באמת לא מטהרים? האם זה לא סותר את דברי התורה המפורשים? ומה הוא ההסבר אותו מספק רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו שלא היו שבעי רצון מהתשובה שניתנה לעובד כוכבים, אמר הקב"ה חוקה חקקתי גזירה גזרתי אי אתה רשאי לעבור על גזרתי, וזה מספק אותם? התלמידים שביקשו הסבר מעמיק יותר למצוות פרה אדומה שומעים שזה חוק בלי טעם. אין תשובה, וזהו זה???
אין ישראל מבקשין טעם במצוות כדי לקיימן, די להם במה שגזר הבורא כדי לקבל עליהם עול מצוות בלב שלם. ואם אמרו חכמים טעמים במצוות, מפני שידיעת הטעם במצוה במקום שהשכל מגיע לשם, דבר זה עצמו מצוה, לידע מה שניתן לדעת. שכשם שהלב צריך להיות שלם בעבודת ה', כך צריכים כל שאר כחות האדם וכל כח שכלו והבנתו, להיות שלמים בעבודתו יחד עם הלב. ובמקום שלא אמרו טעם, דיו לכח השכל שבאדם שישתעבד למצוה על ידי הידיעה שכל מצוות התורה חכמת הבורא יש בהן, ורחוקות מבינת אנוש, ואין לך שיעבוד מצד השכל גדול מזה.
משל לשני בני אדם, אחד שוכן במדבר רחוק מישוב בני אדם ואינו יודע בטיב חכמיהם ובמעשיהם, והוא מחדש מלבו מעשים והנהגות שלפי שכלו טובים הם לבריאותו, והשני שוכן בחברת בני אדם ומכיר בחכמתם של טובי המלומדים, המנוסים בנסיונותיהם של כל קודמיהם והמון חבריהם, ושמע מהם מה המעשה אשר יעשה לבריאות גופו. אף על פי שאין זה יודע טעם כל המעשים האלה, הרי שכלו ודעתו שלמים ובטוחים בכל מעשיו יותר מן האיש השוכן במדבר. הראשון, כל ימיו בספקות: שמא אני טועה, שמא הנסיון יכחיש השערותי, ואילו השני, יודע גם בשכלו שכל מעשיו נכונים אף אם אינו יודע טעמם כלל.
משום כך גדולה אמונת חכמים שהאדם מאמין בחכמי אמת, שהיא נותנת לו בטחון הדעת, יותר מכל שכל והבנה. קל וחומר לאמונה שמאמין האדם בבורא שהיא גדולה, שגם השכל שבה גדול מכל שכל אחר.
אף על פי כן נהגו חכמים לומר טעמים במצוות לפי שכלו של כל אדם, משום הטעם שנזכר לעיל. ועוד שירדו חכמים לסוף דעתם של כל הבריות, והרי יש ביניהם גם אנשים שהאמונה שבלבם לא שלמה עדיין, ונפשם מתפעלת מהבנת טעם בעשייתן, ועל ידי כך נאחזים במצוות אחיזה חזקה יותר, ובאים אחר כך לידי אמונה תמה שהיא המעלה הגדולה ביותר שבחכמה ובבינה ובדעת.
( ספר התודעה להרב אליהו כי טוב, בענין טעמי המצוות, מבוא לטעמי מצות ספירת העומר, עמ' ריב – ריג).
רבן יוחנן לא שיקר בתשובתו לעובד כוכבים חלילה, הוא ענה לו תשובה אמיתית, ותיאר בפניו איך מי החטאת של אפר פרה אדומה מסלקים את הטומאה, זו תשובה אמיתית אבל טכנית, הוא לא נכנס לעומק העניין כי כנראה סבר שהעובד כוכבים איננו מסוגל להכיל זאת, ואחר כך כאשר פנו אליו תלמידיו ואמרו לו, את העובד כוכבים דחית בקנה, דהיינו בדבר קל, לנו מה אתה אומר, אנחנו רוצים להבין את עומק העניין, מה הטעם שמי החטאת מסירים את הטומאה, ענה להם רבי יוחנן בן זכאי, ונתן להם תשובה עמוקה ויסודית למצות פרה אדומה, שהיא בעצם הבסיס לכל מצוות התורה, חייכם לא המת מטמא ולא המים מטהרין, אלא אמר הקדוש ברוך הוא, חוקה חקקתי, גזירה גזרתי, אי אתה רשאי לעבור על גזרתי, דכתיב "זאת חוקת התורה", המת מצד עצמו לא מטמא, והמים מצד עצמם אינם מטהרים, אלא המת מטמא והמים מטהרים אך ורק בגלל גזירת הקדוש ברוך הוא, והעובדה שלא ניתן לנו הסבר איך זה פועל, ומדוע יש להשתמש במי חטאת של אפר פרה אדומה על מנת לטהר אדם מטומאת מת, נועדה לגלות לנו את היסוד החשוב ביותר בטעמי המצוות כולם, והוא, שאין דבר הגיוני יותר מאשר קיום מצוות הבורא, בורא העולם שברא את כל הבריאה כולה, ואת כל בני האדם, והוא מקיים ומחיה את הכל בכל רגע ורגע, ורוצה רק בטובתנו, הוא יודע בדיוק מה נכון עבורנו, ואם הוא מצווה אותנו לקיים מצוה, הרי שזה הדבר הכי טוב עבורנו, זהו הדבר הכי הגיוני, הכי שכלי, ומזה אנו למדים, שגם בכל שאר המצוות, אין אנחנו מקיימים אותם בגלל אותם טעמים שניתנו לנו, בגלל שאנו מבינים את תוכן וסמליות המצוה, אלא אנו מקיימים אותם בגלל ההגיון הפשוט שנכון וראוי וחכם לקיים את רצון הבורא. והלימוד וההעמקה בהבנת טעמי המצוות אינם הסיבה לקיום המצוה, אלא מצוה נוספת בפני עצמה, מצות ידיעת התורה.
המדרש מסיים: ומפני מה כל הקרבנות זכרים וזו נקבה? אמר רבי איבו, משל לבן שפחה שטינף פלטין של מלך, אמר המלך תבא אמו ותקנח את הצואה, כך אמר הקדוש ברוך הוא, תבא פרה ותכפר על מעשה העגל (במדבר רבה יט, ח). מה ענין שמיטה אצל הרב סיני? מה הקשר בין פרה אדומה שבאה לטהר את הטמאים, לבין החטא החמור של עבודה זרה בו חטאו בני ישראל במעשה העגל? איך בדיוק מכפרת הפרה האדומה על חטא העגל?
חטא העגל היה האירוע הראשון מיד לאחר ההתגלות האלוקית הגדולה בהיסטוריה האנושית, מעמד הר סיני, בו שמעו עם ישראל את הציווי "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" (שמות כ, ג), והם הלכו מיד ו"עשו להם עגל מסכה" (שמות לב, ח), הרי אין לך כפירה גדולה מזו. "זאת חוקת התורה" מצות פרה אדומה, כל מהותה היא האמונה התמימה בבורא העולם, קיום מצוות הבורא בלי טעמים ובלי הסברים, אלא עם הגיון בריא ופשוט, אם כך מובן היטב, שכשם שהשפחה באה לקנח את צואת בנה, כך באה הפרה האדומה, האמא, המצוה המייצגת את האמונה התמימה, ומכפרת על העגל, הבן שטינף, המייצג את הכפירה הגדולה.
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה המשמעות הנחת תפילין?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך ללמוד אמונה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
אנחנו קודש למענך
איך מותר להכין קפה בשבת?
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
