ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- האבילות על החורבן
במהלך השבועות הבאים למדו הילדים על כלי המקדש השונים והכינו דגמים מדויקים על פי המקורות של הכלים השונים ומבנה המקדש. חמישה שבועות של עבודה עשו את שלהם, באולם הנגרות והאומנות נראו כלים מדהימים, והילדים התרגשו מהמיצג הקורם עור וגידים. כולם חיכו ל-יב' אב, יום ביקור ההורים, בכדי להראות את מעשי ידיהם להוריהם האהובים.
בערב תשעה באב השמועה פשטה כאש- בונים את בית המקדש! כל ילדי הקאמפ התאספו לראות את המדריכים מעבירים בזהירות את הכלים המוכנים אל הרחבה הגדולה שבחוץ. אט, אט הכלים הועמדו במקומם ולנגד עיניהם נגלה מבנה מפואר ומדהים ביופיו. כשהאבן האחרונה הונחה, נשימתם של כל הנוכחים הועתקה ושריקות התפעלות נשמעו מכל עבר.
שעות מעטות אחר כך, לאחר הסעודה המפסקת נקראו כל הילדים להגיע לדשא הסמוך למיצג. מר צבי נעמד ליד המיצג העצום והמדהים, לקח את המיקרופון בידו והחל לדבר על בית המקדש בתפארתו. דקות ארוכות עמד והרצה בפניהם בהתלהבות על עבודת המקדש והחיים בזמן שעמד המקדש על תילו.
הילדים ישבו מרותקים לתיאוריו של צבי שקמו לתחיה במיצג המדהים שעבר תחת ידיהם. או אז, צעק מר צבי: "אבל זה לא נמשך זמן רב!". לפתע, נראה כדור אש הולך ומתקרב במהירות למיצג הענק. רק מעט מהילדים הספיקו להבין מה עלול לקרות, אך לא היה בידיהם מה לעשות. תוך שניות ספורות החל המיצג לבעור בחזקה ונראה שהאש אחזה בכל חלקי המיצג. צעקות ובכיות נשמעו מהדשא הסמוך. המדריכים דאגו שאף אחד לא יתקרב והמיצג בער במשך דקות ארוכות.
אט, אט שככה האש, מהמיצג האדיר נותרו גושי פחם גדולים ומפוררים. הילדים היו מבועתים.
מר צבי פתח את פיו ואמר: "ילדים יקרים, אל דאגה. הכל כאן היה מתוכנן. האם אנו בוכים היום על עצים ואבנים שנשרפו? חלילה! אנו בוכים היום על בית המקדש ועבודתו שנלקחו מאיתנו. אנו בוכים על הריחוק שנוצר מהקב"ה בעקבות שריפת בית המקדש, אנו בוכים על התורה שאינה שלימה ללא מקדשינו. על זה אנו בוכים!"
מיד לאחר מכן, תוך שלשונות האש עדיין מלחכות את המיצג, החלו כל הילדים והמדריכים באמירת קינות בבכי ומספד.
בסוף הקייטנה פנה אחד ההורים למדריך ואמר: זה היה רעיון מבריק ויפה. אבל חוששני שהיה אסור לך לגרום צער לילדים ולהשחית את מה שהם עשו, ועוד שגנבת את דעתם. מה דעתכם, האם מותר היה למדריך לעשות את מה שעשה?
תשובת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א:
מותר היה למר צבי לעשות זאת ודבר גדול עשה, שהרי המחיש לילדים בצורה חיה את כאב חורבן המקדש.
בנוסף, אין במעשה איסור שקר מכיוון שהוא לא שיקר ואמר מפורשות שההורים יראו את המציג, אלא שיוקם לקראת יום ההורים שיתקיים מיד לאחר תשעה באב.
כמו כן, אין כאן איסור בל תשחית של שריפת המיצג משום שכל דבר שעושים לצורך חינוכי אין בו משום בל תשחית (ראה שבת קה:).
יתר על כן, אף שגרם לילדים צער ובכי, מכיוון שכוונתו היתה לחנכם לכאב על בית המקדש מותר לעשות כן. זאת כפי שמותר להורה להכות את תלמידו על מנת לחנכו (ראה מכות ח.).
אולם, יתכן שהמדריך הגזים בכך שהנחית על הילדים 'מכה' גדולה מדי, ויתכן שעלולות להיגרם מכך תוצאות הפוכות. לכן היה עליו להתייעץ עם אדם שמבין היטב בנפשם של הילדים לפני מעשה שכזה.
לסיכום: מר צבי נהג ע"פ הדין והיה מותר לו לעשות כן. אולם, ראוי לבדוק עם אנשי חינוך המבינים בנפשם של ילדים האם המעשה יביא לתוצאה הרצויה.
(הסיפור לקוח מהספר Along the Maggid’s journey)
להירשם לרשימת תפוצה ניתן לשלוח מייל ל [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
