ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- גיטין
בשיעור זה נעסוק בשיטת רבה. ובשיעור הבא בשיטת רבא.
רש"י במשנה (בד"ה 'צריך') מבאר שתקנת המשנה לומר "בפני נכתב ובפני נחתם" היא רק בשליח הולכה ולא בשליח קבלה.
ביאר הר"ן (ב.) שדברי רש"י מוכרחים בגמרא בהמשך (דף כד.). מבואר שם שאשה שבאה עם גט בידה לא צריכה לומר בפני נכתב ובפני נחתם, והוא הדין לשליח קבלה.
בטעם הדבר ביאר הר"ן שכאשר הבעל נותן גט לשליח הולכה יש בכך חשש שהוא לא גמר בדעתו לתת את הגט, ואם כן אחר כך הוא עלול לבוא ולערער על הגט. לכן תיקנו חכמים שיאמר המביא את הגט בפני נכתב ובפני נחתם. מה שאין כן כאשר הבעל נותן את הגט לאשה או לשליח קבלה והגט חל מיד, הרי שהבעל גמר בדעתו לגרש, ושוב לא יבוא לערער על הגט.
יש לציין שלכאורה דברי הר"ן נכונים גם לדעת רבה וגם לדעת רבא, משום שאם יש נפקא מינא בין רבה לרבא בעניין זה היה לגמרא להזכיר אותה כפי שהיא מנתה נפק"מ אחרות.
הקשה הפני יהושע על דברי הר"ן: דברי הר"ן נכונים רק לשיטת התוספות (ב: ד"ה לפי השני) הסבורים שכל החשש לדעת רבה שהגט לא יהיה כתוב לשמה אינו חשש אמיתי, אלא חשש ללעז של הבעל. אך לדעת רש"י (ב: ד"ה ורבנן) החשש הוא אמיתי שאולי הגט אכן לא נכתב לשמה. אם כן אף אם אין חשש שהבעל יבוא לערער, יש לחשוש מצד האמת שהגט לא נכתב לשמה.
לכן תירץ הפני יהושע (כאן בדף ב.) באופן אחר מהר"ן. וז"ל:
"ונראה לענ"ד דכיון דבשליח קבלה נגמרו הגירושין במדינת הים עצמה תו לא חיישינן כי היכי דלא חיישינן לגיטין שניתנו במדינת הים מיד הבעל ליד האשה ובאתה אח"כ לארץ ישראל דמותרת להינשא בדליכא ערעור וה"נ דכוותיה ודו"ק".
כלומר שלא תיקנו לומר בפני נכתב ובפני נחתם אלא בשעת נתינת הגט. אך כאשר הגט כבר ניתן לשליח קבלה, או לאשה, אנו לא חוששים מעצמנו שהגט לא בסדר.
וכן כתבו המהר"ם שיף (ב.), ורש"ש (כד.).
קצת צריך עיון בדבריהם שאם אכן יש חשש אמיתי שהגט פסול, מדוע אכן לא חששו חכמים גם במקרה שהגט כבר ניתן?
צריך לומר לדבריהם שאף שיש חשש אמיתי (לדעת רש"י) שהגט לא נכתב לשמה, אין החשש אלא לכתחילה ובשעת נתינת הגט, ולא חוששים לאחר גמר הדבר.
הדרכי דוד, הברכת אברהם והמנחת אשר (על תחילת המסכת) ביארו שאף שרש"י סבור שהחשש הוא אמיתי, אנו לא חוששים אלא כאשר הבעל מערער. [ראה רמב"ם (גירושין ז ב) שבעל שמערער על הגט, הגט נפסל מדאורייתא. ומגיד משנה שם ציין שזה רק אם האשה לא טוענת כלום, ולא יודעת בזה דבר].
יש לציין שאף שהמנחת אשר והברכת אברהם אמרו תירוץ אחד, המנחת אשר אמר זאת בשיטת רבה (ולא התייחס לשיטת רבא). והברכת אברהם אמר זאת גם בשיטת רבא.
בשיטת רבא בלנ"ד נעסוק בשיעור הבא. ונביא שם את דברי הרמב"ם והראב"ד שנחלקו למעשה אם אנו חוששים גם בלי ערעורו של הבעל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.
















