ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- גיטין
בשיעור זה נעסוק בשיטת רבה. ובשיעור הבא בשיטת רבא.
רש"י במשנה (בד"ה 'צריך') מבאר שתקנת המשנה לומר "בפני נכתב ובפני נחתם" היא רק בשליח הולכה ולא בשליח קבלה.
ביאר הר"ן (ב.) שדברי רש"י מוכרחים בגמרא בהמשך (דף כד.). מבואר שם שאשה שבאה עם גט בידה לא צריכה לומר בפני נכתב ובפני נחתם, והוא הדין לשליח קבלה.
בטעם הדבר ביאר הר"ן שכאשר הבעל נותן גט לשליח הולכה יש בכך חשש שהוא לא גמר בדעתו לתת את הגט, ואם כן אחר כך הוא עלול לבוא ולערער על הגט. לכן תיקנו חכמים שיאמר המביא את הגט בפני נכתב ובפני נחתם. מה שאין כן כאשר הבעל נותן את הגט לאשה או לשליח קבלה והגט חל מיד, הרי שהבעל גמר בדעתו לגרש, ושוב לא יבוא לערער על הגט.
יש לציין שלכאורה דברי הר"ן נכונים גם לדעת רבה וגם לדעת רבא, משום שאם יש נפקא מינא בין רבה לרבא בעניין זה היה לגמרא להזכיר אותה כפי שהיא מנתה נפק"מ אחרות.
הקשה הפני יהושע על דברי הר"ן: דברי הר"ן נכונים רק לשיטת התוספות (ב: ד"ה לפי השני) הסבורים שכל החשש לדעת רבה שהגט לא יהיה כתוב לשמה אינו חשש אמיתי, אלא חשש ללעז של הבעל. אך לדעת רש"י (ב: ד"ה ורבנן) החשש הוא אמיתי שאולי הגט אכן לא נכתב לשמה. אם כן אף אם אין חשש שהבעל יבוא לערער, יש לחשוש מצד האמת שהגט לא נכתב לשמה.
לכן תירץ הפני יהושע (כאן בדף ב.) באופן אחר מהר"ן. וז"ל:
"ונראה לענ"ד דכיון דבשליח קבלה נגמרו הגירושין במדינת הים עצמה תו לא חיישינן כי היכי דלא חיישינן לגיטין שניתנו במדינת הים מיד הבעל ליד האשה ובאתה אח"כ לארץ ישראל דמותרת להינשא בדליכא ערעור וה"נ דכוותיה ודו"ק".
כלומר שלא תיקנו לומר בפני נכתב ובפני נחתם אלא בשעת נתינת הגט. אך כאשר הגט כבר ניתן לשליח קבלה, או לאשה, אנו לא חוששים מעצמנו שהגט לא בסדר.
וכן כתבו המהר"ם שיף (ב.), ורש"ש (כד.).
קצת צריך עיון בדבריהם שאם אכן יש חשש אמיתי שהגט פסול, מדוע אכן לא חששו חכמים גם במקרה שהגט כבר ניתן?
צריך לומר לדבריהם שאף שיש חשש אמיתי (לדעת רש"י) שהגט לא נכתב לשמה, אין החשש אלא לכתחילה ובשעת נתינת הגט, ולא חוששים לאחר גמר הדבר.
הדרכי דוד, הברכת אברהם והמנחת אשר (על תחילת המסכת) ביארו שאף שרש"י סבור שהחשש הוא אמיתי, אנו לא חוששים אלא כאשר הבעל מערער. [ראה רמב"ם (גירושין ז ב) שבעל שמערער על הגט, הגט נפסל מדאורייתא. ומגיד משנה שם ציין שזה רק אם האשה לא טוענת כלום, ולא יודעת בזה דבר].
יש לציין שאף שהמנחת אשר והברכת אברהם אמרו תירוץ אחד, המנחת אשר אמר זאת בשיטת רבה (ולא התייחס לשיטת רבא). והברכת אברהם אמר זאת גם בשיטת רבא.
בשיטת רבא בלנ"ד נעסוק בשיעור הבא. ונביא שם את דברי הרמב"ם והראב"ד שנחלקו למעשה אם אנו חוששים גם בלי ערעורו של הבעל.
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך ללמוד גמרא?
למה ללמוד גמרא?
מהו הסוד של פורים בשנה מעוברת?
למה יש כיסויים מיוחדים למשכן בזמן מסעות בני ישראל?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הנאה ממעשה שבת
האם מותר לפנות למקובלים?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך עושים קידוש?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
