ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן רחל
יש מעשה שהרב הקדוש רבי זושא זיע"א פעם אחת נסע בדרך עם בעל עגלה גוי, העגלה הייתה מלאה בשחת ותוך כדי נסיעה התהפכה על הארץ. הגוי ביקש ממנו שיסייע לו להרים, השיב לו ר' זושא שאינו יכול, אמר לו הגוי "יכול יכול רק שאינך רוצה".
כששמע זאת ר' זושא אמר לעצמו שיש פה לימוד עצום על כוח הרצון של האדם בעבודת ה', שחיסרון ברצון גורם לחיסרון במעשה המצווה. וממילא עיקר התביעה על האדם שאם לא עשה את המצווה בשלמות זה מפני שהרצון שלו לא היה מספיק חזק ותקיף.
על פי המעשה הזה פירש ה'אמרי אמת' מגור זיע"א כשבני ישראל אמרו למשה רבינו "אנא אנחנו עולים", שאין אנו יכולים לעלות, ומשה רבינו השיב להם- לא שאתם לא יכולים, אלא "לא אביתם" אתם לא באמת רציתם לעלות.
ועוד ביאר ה'אמרי אמת' את המימרא הידועה בשם החיד"א הקדוש זיע"א "אין לך דבר העומד בפני הרצון", הכוונה היא על רצונותיו של האדם. כי אין דבר שמעכב את האדם שלפחות יחזיק ברצון, לרצות את מה שצריכים לעשות באמת כדי להתקרב לאבינו שבשמיים.
ואף על פי שבמציאות היומיומית יש ליהודי מניעות שלא מאפשרים לו להוציא מכוח אל הפועל את מה שרוצה בקדושה, אבל על כל פנים יכול האדם לרצות מה שצריכים, ואין שום מניעה ומעכב על הרצון. וזה 'אין לך דבר העומד', היינו עומד בדרך למנוע את הרצון.
כתוב בתורה "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם"( בפשטות הפירוש לשון כליה ח"ו) ופירש רבי נפתלי מרופשיץ זיע"א בספרו 'זרע קודש' ש'לכלתם' הוא מלשון תשוקה ו'כלות הנפש'. שאפילו בקושי הגלות, הקב"ה אינו מואס בתשוקתם של ישראל, כי כוח התשוקה הוא המפתח של גאולת ישראל.
שאפילו אם הגלות מעכבת לעשות מה שצריכים, אבל הרי התשוקה שיש בגלות להיות טוב, זה אין הקב"ה מואס, וזו העבודה של האדם להיות משתוקק לטוב.
על מעלת הרצון כותב רבי נתן מברסלב זיע"א "כי איש הישראלי החפץ באמת לאמיתו, ואינו רוצה להטעות את עצמו, אזי אפילו כשהתאוות והמניעות מתגברין עליו כמו שמתגברין, ומניחין עצמן לאורך ולרוחב, ומתפשטין כנגדו מאוד עד שאינו יכול לצאת מהם, גם אז בעוצם ריחוקו הוא כוסף וחומד בכל עת לה' יתברך ואינו מניח את הרצון והכיסופין לעולם, זה יקר מאוד מאוד בעיני ה' יתברך, וה' יתברך משבח את ישראל בזה שבשביל זה זוכין למה שזוכין".
אנו נכנסים ל'שבת חזון', ואמרו צדיקים כי שבת זו היא שבת גדולה מאוד ויש בה קדושה יתירה מכל שאר שבתות השנה. ובספר הקדוש 'תפארת שלמה' נתן רמז לכך מהפסוק "רב לך שבת בעמק הבכא", כי השבתות שהם בימי המיצרים הם 'רב מאוד'.
אמרו חז"ל "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה", ועמדו המפרשים על לשון 'זוכה ורואה' בהווה, ולא 'יזכה ויראה' בעתיד.
והחידוש הוא כי בשבת קודש האדם פטור מלהתאבל על חורבן הבית. בשולחן ערוך מבואר כי אדם צריך להיות מיצר ודואג על חורבן המקדש, אבל בשבת מבקשים "שלא תהא צרה ויגון ביום מנוחתנו", היינו שאין מיצר ואין דאגה.
כי עיקר מעלת הבית המקדש הוא שתהיה השכינה שורה בישראל, וביום השבת גם עתה בזמן הגלות השכינה שורה בתוכנו. והראיה מהפסוק "אך את שבתותי תשמורו" שדרשו חז"ל על המילה 'אך' "למעט ממלאכת המשכן", שבשבת אין צורך למלאכת המשכן מפני שבשבת שכינה שורה בישראל.
והנה על שבת אומרת הגמרא "כל המענג את השבת נותנים לו נחלה בלי מיצרים", כי מחמת גודל המצווה של עונג שבת בהיותו מאמין בזה שהקב"ה שורה בישראל, הנה זה שכרו 'נחלה בלי מיצרים'.
ועל פי זה מובן מאוד מה שזוכים לגלוי הכי גדול דייקא בשבתות של ימי המיצרים ובפרט בשבת זו 'שבת חזון', כי היות שבימים אלה מתאבלים ביתר שאת על ירושלים ועל מיעוט כבוד שמיים, ועצם הימים מסייעים ביד האדם לבוא לידי אבלות ובכי על ירושלים, לכן זוכים בהווה לראות בשמחתה בשבתות אלו.
וביותר בשבת קודש שעל פתחנו, עלינו לראות לקיים 'כל המענג את השבת' ומתוך כך נזכה שיתקיים בנו ה'נחלה בלי מיצרים', לזכות לאור הגדול השורה בשבת נעלה זו ולגאולה השלמה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

















