ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן רחל
יש מעשה שהרב הקדוש רבי זושא זיע"א פעם אחת נסע בדרך עם בעל עגלה גוי, העגלה הייתה מלאה בשחת ותוך כדי נסיעה התהפכה על הארץ. הגוי ביקש ממנו שיסייע לו להרים, השיב לו ר' זושא שאינו יכול, אמר לו הגוי "יכול יכול רק שאינך רוצה".
כששמע זאת ר' זושא אמר לעצמו שיש פה לימוד עצום על כוח הרצון של האדם בעבודת ה', שחיסרון ברצון גורם לחיסרון במעשה המצווה. וממילא עיקר התביעה על האדם שאם לא עשה את המצווה בשלמות זה מפני שהרצון שלו לא היה מספיק חזק ותקיף.
על פי המעשה הזה פירש ה'אמרי אמת' מגור זיע"א כשבני ישראל אמרו למשה רבינו "אנא אנחנו עולים", שאין אנו יכולים לעלות, ומשה רבינו השיב להם- לא שאתם לא יכולים, אלא "לא אביתם" אתם לא באמת רציתם לעלות.
ועוד ביאר ה'אמרי אמת' את המימרא הידועה בשם החיד"א הקדוש זיע"א "אין לך דבר העומד בפני הרצון", הכוונה היא על רצונותיו של האדם. כי אין דבר שמעכב את האדם שלפחות יחזיק ברצון, לרצות את מה שצריכים לעשות באמת כדי להתקרב לאבינו שבשמיים.
ואף על פי שבמציאות היומיומית יש ליהודי מניעות שלא מאפשרים לו להוציא מכוח אל הפועל את מה שרוצה בקדושה, אבל על כל פנים יכול האדם לרצות מה שצריכים, ואין שום מניעה ומעכב על הרצון. וזה 'אין לך דבר העומד', היינו עומד בדרך למנוע את הרצון.
כתוב בתורה "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם"( בפשטות הפירוש לשון כליה ח"ו) ופירש רבי נפתלי מרופשיץ זיע"א בספרו 'זרע קודש' ש'לכלתם' הוא מלשון תשוקה ו'כלות הנפש'. שאפילו בקושי הגלות, הקב"ה אינו מואס בתשוקתם של ישראל, כי כוח התשוקה הוא המפתח של גאולת ישראל.
שאפילו אם הגלות מעכבת לעשות מה שצריכים, אבל הרי התשוקה שיש בגלות להיות טוב, זה אין הקב"ה מואס, וזו העבודה של האדם להיות משתוקק לטוב.
על מעלת הרצון כותב רבי נתן מברסלב זיע"א "כי איש הישראלי החפץ באמת לאמיתו, ואינו רוצה להטעות את עצמו, אזי אפילו כשהתאוות והמניעות מתגברין עליו כמו שמתגברין, ומניחין עצמן לאורך ולרוחב, ומתפשטין כנגדו מאוד עד שאינו יכול לצאת מהם, גם אז בעוצם ריחוקו הוא כוסף וחומד בכל עת לה' יתברך ואינו מניח את הרצון והכיסופין לעולם, זה יקר מאוד מאוד בעיני ה' יתברך, וה' יתברך משבח את ישראל בזה שבשביל זה זוכין למה שזוכין".
אנו נכנסים ל'שבת חזון', ואמרו צדיקים כי שבת זו היא שבת גדולה מאוד ויש בה קדושה יתירה מכל שאר שבתות השנה. ובספר הקדוש 'תפארת שלמה' נתן רמז לכך מהפסוק "רב לך שבת בעמק הבכא", כי השבתות שהם בימי המיצרים הם 'רב מאוד'.
אמרו חז"ל "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה", ועמדו המפרשים על לשון 'זוכה ורואה' בהווה, ולא 'יזכה ויראה' בעתיד.
והחידוש הוא כי בשבת קודש האדם פטור מלהתאבל על חורבן הבית. בשולחן ערוך מבואר כי אדם צריך להיות מיצר ודואג על חורבן המקדש, אבל בשבת מבקשים "שלא תהא צרה ויגון ביום מנוחתנו", היינו שאין מיצר ואין דאגה.
כי עיקר מעלת הבית המקדש הוא שתהיה השכינה שורה בישראל, וביום השבת גם עתה בזמן הגלות השכינה שורה בתוכנו. והראיה מהפסוק "אך את שבתותי תשמורו" שדרשו חז"ל על המילה 'אך' "למעט ממלאכת המשכן", שבשבת אין צורך למלאכת המשכן מפני שבשבת שכינה שורה בישראל.
והנה על שבת אומרת הגמרא "כל המענג את השבת נותנים לו נחלה בלי מיצרים", כי מחמת גודל המצווה של עונג שבת בהיותו מאמין בזה שהקב"ה שורה בישראל, הנה זה שכרו 'נחלה בלי מיצרים'.
ועל פי זה מובן מאוד מה שזוכים לגלוי הכי גדול דייקא בשבתות של ימי המיצרים ובפרט בשבת זו 'שבת חזון', כי היות שבימים אלה מתאבלים ביתר שאת על ירושלים ועל מיעוט כבוד שמיים, ועצם הימים מסייעים ביד האדם לבוא לידי אבלות ובכי על ירושלים, לכן זוכים בהווה לראות בשמחתה בשבתות אלו.
וביותר בשבת קודש שעל פתחנו, עלינו לראות לקיים 'כל המענג את השבת' ומתוך כך נזכה שיתקיים בנו ה'נחלה בלי מיצרים', לזכות לאור הגדול השורה בשבת נעלה זו ולגאולה השלמה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
