ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- שמחת פורים
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
מצוות השמחה בפורים גדולה מהשמחה בשאר מועדים וימים טובים. לגבי כל הימים הטובים (סוכות, פסח ושבועות) נאמר (דברים טז, יד): "ושמחת בחגך", וכיוון שבפועל רוב האנשים שמחים בשתיית יין, יש מצווה לשתות יין, אבל אין מצווה בחגים אלו להרבות בשתייה (שו"ע או"ח תקכט, א-ג). ואילו לגבי פורים יש מצווה מפורשת להרבות בשתייה. ויתר על כן, זהו עיקר עניינם של ימי הפורים להיות (אסתר ט, כב): "ימי משתה ושמחה". ועל כן אמרו חכמים (מגילה ז, ב): "מיחייב איניש לבסומי בפוריא (חייב אדם להשתכר בפורים) עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".
מצוות הסעודה ביום
צריך כל אדם לעשות סעודה ומשתה בפורים. ואף שכל יום הפורים מיועד לשמחה, מכל מקום שיאה של השמחה בסעודת פורים, מפני שכך היא הדרך לבטא שמחה - בסעודה מכובדת שבתוכה מרבים בשתייה, והשתייה הראויה והמשמחת היא זו שנעשית תוך כדי סעודה. לפיכך חובה לקבוע סעודה אחת בפורים למשתה ושמחה. וצריכים לקיים את הסעודה ביום, ואם עשה את הסעודה בלילה - לא יצא ידי חובתו, שנאמר: "ימי משתה ושמחה" (אסתר ט, כב; מגילה ז, ב).
ונהגו לקיים את הסעודה אחר הצהרים, מפני שבבוקר עסוקים במקרא מגילה, במשלוח מנות ובמתנות לאביונים, ולאחר מכן יכולים לקיים את הסעודה בהידור. וגם אם הסעודה נמשכה לאחר צאת הכוכבים יש לומר בברכת המזון "על הניסים", שהולכים אחר ההתחלה.
האם יש מצווה להרבות בשמחה בכל משך הפורים?
אמנם עיקר המצווה מתקיימת בסעודת הפורים, אך מכל מקום בכל משך הפורים, בלילה וביום, יש מצווה להרבות בשמחה. ובכל מה שיוסיף אדם שמחה הרי הוא מהדר במצווה. וכן נוהגים ישראל להרבות במשך כל הפורים בשירה ובריקודים, בדיבוק חברים, בלימוד התורה המשמחת ובטעימת מאכלים טובים ושתיית משקאות משמחים. וכל אדם ירבה בשמחה ביום הפורים לפי אופיו.
מה צריך לאכול בסעודת פורים?
בנוסף ליין ושאר משקאות צריך להכין לסעודת פורים בשר בהמה, שכך מקובל אצל רוב האנשים שאכילת בשר משמחת. ומי שקשה לו לאכול בשר בהמה ישתדל לאכול בשר עוף, שגם באכילתו יש שמחה. ואם גם עוף אין לו או שאינו חביב עליו, יכין לסעודה מאכלים טעימים אחרים וישמח בהם יחד עם שתיית היין.
וצריך לקבוע את הסעודה על הלחם, מפני שלדעת כמה מגדולי הפוסקים, בלא לחם אין הסעודה נחשבת לסעודה חשובה (פניני הלכה זמנים טז, ט, 10).
עד כמה צריך אדם לשתות בפורים
המצווה היא לעשות את ימי הפורים "ימי משתה ושמחה", ואמרו חכמים (מגילה ז, ב): חייב אדם להשתכר בפורים עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. אלא שבהגדרת מצוות המשתה נאמרו דעות רבות. ככלל, אפשר לסדר את הדעות המרובות שנאמרו במצוות משתה בפורים לשתי דעות עיקריות.
הסוברים שאדם צריך ממש להשתכר
יש אומרים שדברי חכמים כפשוטם, שאדם צריך להשתכר כל כך עד שלא יידע להבחין "בין ארור המן לברוך מרדכי" (רי"ף, רא"ש). כלומר יגיע למצב של שמחה פשוטה, שבה האדם משתחרר מהמעצורים שמלווים אותו תמיד, הוא צוחק יותר ובוכה יותר. אמנם מתקשה ללכת ישר, לא זוכר את כל הפרטים וההתחייבויות השונות שנטל על עצמו, אבל ליבו טוב עליו והוא מחבק את חבריו. אז יהיה אצלו "ארור המן" שווה ל"ברוך מרדכי", שהכול טוב והכול לטובה. וכך הוא אופיים של השיכורים, שאינם יכולים להיכנס לפרטים, והכול נדמה עליהם כשווה בלא חילוקי מדרגות. ובמצב של שכרות כזו אדם מתנהג באופן מיוחד, שאינו נחשב מכובד במשך שאר ימות השנה. וכך נהגו הרבה מגדולי ישראל שהיו שותים הרבה בפורים.
אולם מי שיודע בעצמו שמתוך השכרות הוא עלול להתפרע, להכות חברים או לעשות דברים מכוערים או לבזות את עצמו מאוד, צריך להימנע מלהגיע לשכרות, ויסתפק בשתייה מועטת. ויש אומרים שהעצה בשבילו היא לקיים את המצווה כדברי הרמב"ם, היינו שישתה עד שישתכר ויילך מיד לישון, וכשיישן לא ידע להבחין "בין ארור המן לברוך מרדכי".
הסוברים שאדם צריך להיות שתוי ולא שיכור
ויש אומרים שהמצווה היא לשתות יותר מהרגיל עד שיהיה שתוי, היינו שירגיש מעט סחרור, ויהיה יותר משוחרר ושמח, אבל אין להגיע למדרגת שיכור שעלול להתנהג באופן שאינו מכובד. וזאת משום שלהלכה אין מקבלים את הדעה הסוברת שאדם צריך לשתות "עד דלא ידע" (רבינו אפרים), או שמקבלים את הדעה שצריך לשתות "עד דלא ידע", אלא שהכוונה לשתות עד שלא יוכל לדקדק במילותיו, וכשיצטרך לחזור ולומר פעמים רבות "ארור המן וברוך מרדכי" יתבלבל לפעמים (תוס' ור"ן).
שורש המחלוקת כיצד לשתות
ונראה לפרש, שכיוון שתגובתם של האנשים לשתיית היין שונה, על כן גם יש דעות שונות כיצד לקיים את מצוות "משתה ושמחה" למהדרין. יש שהשתייה המרובה גורמת להם להתפרע, ויש שעושה אותם נוחים וטובי לב. יש שהשתייה גורמת להם להתגולל בקיאם ולהתבזות לעיני כל, ויש שהשתייה מעוררת אותם לגלות את ליבם הטוב. יש שהשתייה מעייפת אותם ויש שהשתייה מעוררת אותם. לפיכך כל אדם צריך לבחון את עצמו, האם הוא מאלה ששמחים יותר בשתייה מרובה או מאלה ששמחים יותר בשתייה מועטת, או שמא הוא מאלה ששותים וצריכים לילך אח"כ מיד לישון.
עצה טובה לשותים בפורים
לשמחתנו הצעירים שלנו אינם רגילים לשתות לשוכרה. אלא שכאשר באים לקיים את שמחת הפורים צריכים להכיר מעט את דרכי השתייה. שאם לא כן יכול אדם לבוא לסעודת פורים, ולמחרת יתעורר בביתו בלי שיזכור כיצד חזר מהמסיבה לביתו. אח"כ יספרו לו כי רקד על ארבע, הקיא וצעק, ואז התחיל לטעון איזה דבר לא ברור, וכשלא נענו לקריאותיו הפך את השולחן, ועשרה אנשים מאוהביו נאלצו לסחבו לביתו.
הבעיה מתחילה מכך שאנשים אינם מכירים כיצד האלכוהול משפיע עליהם, ועל כן טועים בו. ככלל, האלכוהול מגיע לשיא השפעתו רק אחר עשרים דקות משתייתו. אבל מי שאינו מכיר זאת, שותה בתחילה הסעודה כוס יין או משקה חריף אחר, וכשנוכח לאחר חמש דקות שהמשקה כמעט לא השפיע עליו, סבור שעליו לשתות עוד כוס כדי לקיים את המצווה. והנה עוברות עוד חמש דקות ועדיין הוא מרגיש רק מעט סחרור ולא יותר, ועל כן עולה בדעתו שהוא מוכרח לשתות עוד כוס מלאה.ואחר עוד חמש דקות, אף שהוא כבר מתחיל להרגיש שמח, מכל מקום כדי לקיים את המצווה בשלמות הוא סבור שעליו לשתות כוס רביעית. וכל זאת תוך פחות מעשרים דקות, ואז פתאום האלכוהול עולה לראשו. הוא עוד מנסה לשלוט בעצמו, אבל מהר מאוד נופל שיכור כלוט, מתגולל בקיאו, וכדי ביזיון וקצף.
על כן צריכים השמחים לדעת כיצד לשתות, ולהמתין בין שתייה לחברתה לפחות חצי שעה, וטוב גם לאכול יחד עם השתייה, וכך יוכלו לשמוח כראוי בכל הפורים. והטוב הוא לשלב שתייה עם אכילה, ואז היין הטוב ייספג כראוי, ויוכל להרבות בדיבוק חברים, ויגלה את מצפוני ליבו הטוב, וירבה בשמחה בישועת ה'.
טעם השתייה בפורים
הסברים רבים נאמרו למצוות השתייה בפורים, ואין זו העת להאריך בהם. רק נאמר בקיצור כי מתוך קדושת הפורים מתגלה הניצוץ הקדוש שבשמחה הפשוטה והמשוחררת, ועל ידי כך מתגלה סגולת ישראל, שגם שמחתם הגשמית קדושה (עיין בפניני הלכה זמנים טז, יב).
נשים
גם לנשים יש מצווה להרבות בשתיית יין המשמח, אלא שעליהן להיזהר משכרות, שהשכרות היא גנאי לנשים יותר מלגברים, שהיא מפירה את מצוות הצניעות שנשים משתבחות בה. ואפשר לומר שהנשים, בזכות הענווה הטבעית שלהן, מגיעות לכל המעלות שהגברים מגיעים בשתייה מרובה על ידי שתייה מועטת.
גבורה תורה וגאולה
כמו בימים ההם, גם בזמן הזה אנו נאבקים על זהותנו וגאולתנו. וכמו בעבר כן היום הגאולה באה על ידי עמידת גבורתו של מרדכי, שבזכותה נפל המן והתעלה מרדכי, וכל זה שימש בסיס לדבר החשוב מכל - קבלת התורה מחדש - "הדר קיבלוה בימי אחשוורוש". מפני שהגבורה לבדה אינה יכולה להועיל, אלא העיקר הוא לשאוב מהתורה חיים והדרכה לתיקון העולם. ועל ידי כך זכו באותם הימים מתוך נס פורים לבנות את בית המקדש השני.
הגבורה כמוה כדרך ארץ שקדמה לתורה. וכך גם בימינו, עמידת הגבורה של המתנחלים וכל המגינים על ארץ קדשנו היא חשובה, אולם היא רק הבסיס להגדלת תורה והאדרתה. רק על ידי לימוד מעמיק ושלם של תורת חיים, בבקיאות ובעיון, בהלכה ובאגדה, נשכיל לתת מענה לכל השאלות הגדולות של החיים, בתחום היחיד והציבור, הרוח והמעשה. לשם כך צריך גם להרחיב בלימודי החול השונים, וכפי שאמר הגאון מווילנא, "כי כפי מה שיחסר לאדם ידיעות משארי החכמות, לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה, כי התורה והחכמה נלמדים יחד". וגם לכך צריכים גבורה, שלא לטבוע בים החכמה אלא לדעת לחתור בה על פי הדרכת התורה, כדי לעשות את כל החכמות החיצוניות כלי להגשמת התורה בחיים.
יהי רצון שנזכה לגבורה ותורה בשלמות, ומתוך כך נזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו.
------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
קילוף פירות וירקות בשבת
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך עושים קידוש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
נדרים מצוות לאו להנות נתנו
נדרים דף ט"ז:
השיעור מעמיק בכלל "מצוות לאו ליהנות ניתנו", ובוחן את גדרי ההנאה ממצוות דרך סוגיות הגמרא ומחלוקות הראשונים, כדוגמת הרשב"א והר"ן. כמו כן, הדיון מבחין באופן מהותי בין פעולת קיום המצווה עצמה שאינה נחשבת להנאה גשמית אסורה, לבין הנאות צדדיות ונלוות (כגון שכר כספי או תועלת פיזית גרידא) אשר נידונות תחת כללים הלכתיים אחרים.
יסודות התורה והאמונה סגולת ישראל
למדנו תחילה על מרכזיותו וחשיבותו של יסוד הבחירה בישראל וסגולתם כקותב התורה ממש, וביארנו את מקומו גם בתוך עיקרי האמונה של הרמב''ם. אחר, למדנו על שתי דעות במהות הסגולה ובסדר התגלות הבחירה בישראל, שייצגו אותן הכוזרי והרמב''ם, ומצאנו להן יסודות בחז''ל והרחבה אצל חכמים נוספים. חתמנו בהשלכות של ההסברות השונות, ובהדגשת ההסכמה הרחבה על היסוד העיקרי המוסכם, ובגישה כיום ליסוד הסגולה לאור הקושי לקבלו ע''י חוגים שונים.
לנתיבות ישראל שלבי הגאולה ותהליך התשובה
לנתיבות ישראל א' , מאמר 'המדינה וחזון הגאולה'
השיעור עוסק בקשר העמוק שבין תהליך הגאולה הלאומי לבין מצוות התשובה, ומסביר מתוך מגוון מקורות תורניים ודברי חז"ל כיצד ההתעוררות הפיזית ויישוב הארץ מקדימים לעיתים את ההתעוררות הרוחנית. בנוסף, מובהר כי הגאולה היא תהליך הדרגתי המובטח לעם ישראל, אשר אינו מותנה לחלוטין בתשובה מוקדמת ומושלמת של כלל הציבור, אלא שזור בה לאורכו ומוביל בסופו לקרבה שלמה לבורא.
חקת מבלעם הרשע ועד שלבי הגאולה
שיחת מוצ"ש פרשת בלק
השיעור עוסק במידותיו של בלעם הרשע שהטעה את עצמו לחשוב שהוא פועל לשם שמיים, תוך פירוט המדרגות השונות של לומדי התורה והשלבים השונים בתהליך הגאולה של עם ישראל. בנוסף, מוסבר כי השורש של חטא בעל פעור והעבודה הזרה נובע משאיפה לפריקת עול מוחלטת, והתגברות על משברים רוחניים אלו מהווה שלב הכרחי ובונה בדרך אל הגאולה השלמה.
חקת מקללת בלעם לברכה נצחית
הרב בוחן את ההבדל המהותי בין נבואת משה לנבואת בלעם, תוך הדגשת קדושתו הפנימית והנצחית של עם ישראל מול כוחות אומות העולם. בנוסף, מוסבר כיצד ניסיונות הקללה וההכשלה הופכים בסופו של דבר לברכות מוחלטות, מהלך המרמז על הגאולה העתידית והפיכת ימי בין המצרים לימי ששון ושמחה.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א נטייה ותשוקה לעבודה עליונה
דרך הקודש ג' פסקה ז-ט
עבודה "שלא על מנת לקבל פרס" היא עבודה מהאהבה, והצד המשלים שלה זה "ויהי מורא שמים עליכם". אדם שמרגיש נטייה לדבקות אלוקית צריך לשמוח במעלתו ולממש את הכישרון הזה. מאידך, הוא צריך להזהר שלא לבוז לאחרים. גם מי שיש לו נטיה כזו במדה מועטת - עליו להתנהג בהתאם ולהתעלות בדרך הקודש.
יסודות הש"ס דבר האסור ודבר הנדור
ביאור הגדר של דבר האסור ודבר הנדור | ביאור הטעם בחטאת ואשם בכור תרומה ומעשר בהמה ויישוב דברי הרמב"ם.
כשרות אתגרי כשרות: בשר, חלב ותעשייה
השיעור עוסק באתגרים מעשיים בהלכות כשרות, בדגש על האיסור לשנות ייעוד של כלים מבשרי לחלבי כדי למנוע טעויות, והחשיבות של סימון ועיצוב ברור של מאפים כמו בורקסים למניעת מכשול. בנוסף, הדיון מציג תקלות נפוצות בתעשיית המזון וברשתות השיווק, כגון הכנה שגויה של כבד ואתגרי הפיקוח על חלב המיובא מחוץ לארץ.
אורות ישראל ותחייתו משמעות האושר, גאולת ישראל ואורו של משיח
השיעור מסביר כי אושר אמיתי ומשמעות עמוקה מושגים רק כאשר חיי המעשה מחוברים לאידיאלים האלוהיים העליונים, וכי ניתוק מחזון זה מותיר את האדם ללא תוחלת אמיתית.
אור החיים על הפרשה נבואת העתיד של בלק
אור החיים על פרשת בלק חלק ב'
הנבואה השנייה של בלק היא על זמן הגעתו של המשיח, שאם לא זכו המשיח יגיע בעוד זמן רב.
אור החיים על הפרשה חיבור ישראל לתורה
אור החיים על פרשת בלק חלק א'
הבדל בנמשל בין 'אהליך יעקב' ל'משכנותיך ישראל'. 4 משלים כנגד 4 כתות בישראל, שלכל כת לומדים תורה בצורה אחרת. לעתיד לבוא מלך המשיח יגלה עומק חדש וגדול בתורה.
רביבים מחיר המחלוקת והפרדת הקהילות
רעיון הפרדת הקהילות הועלה לראשונה בגרמניה, בקהילות שבהן הרוב הרפורמי קיפח את זכויות המיעוט הדתי | הנצי"ב שלל את רעיון הפרדת הקהילות, שכן "עצה זו קשה כחרבות לגוף האומה וקיומה" | לפני כשש שנים הבעתי עמדה זו, שלפיה אסור להחרים מנהיגי קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות | עתה יצא הספר שמבאר ביסודיות כי אכן עמדתו של הנצי"ב הייתה נגד פגיעה באחווה עם קבוצות שאינן נוהגות כהלכה, ובכללם רפורמים | כיום אפשר להיווכח כי אכן שיטת החרמות והפרדת הקהילות הובילה לאיסורים חמורים
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת בלק
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל - כּוּלָּם חָזְרוּ לִקְלָלָה, חוּץ מִבָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִבָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת. מה הטעם שבחר הקב"ה דווקא בברכה זו שתישאר לעד ולא בשאר הברכות. ועוד מניין לו דדווקא ברכה זו לא חזרה לעולם ולא אחרת | כִּי עַתָּה גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי - מה הטעם דכתיב גַּם מה בא לרבות, מה הטעם דכתיב אֹתְכָה בה' הול"ל אוֹתְךָ, מה הטעם דכתיב וְאוֹתָהּ בכתיב מלא ו' | אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם - מדוע הכתוב קורא לבלעם אַנְשֵׁי דָמִים בלשון רבים, ולא 'איש דמים' דבר נוסף הטעון ביאור היכן מצאנו שבלעם היה גם 'איש מרמה'. ועוד !
אחדות ומחלוקות להיות עמוד שדרה
משנתו של הראי"ה קוק קוראת לציונות הדתית לחדול מתפקיד המקף המחבר האנמי ולתפוס את מקומה כעמוד התמך האמיתי של החברה. תפקיד היסטורי זה דורש ממנה לחבק את הציבור החרדי בשעתו הקשה ולחבר את כל קצוות האומה מתוך אחריות מנהיגותית
