ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ארץ אגדה
- השקפת ר' מאיר
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- רבי מאיר
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
"מעשה בר' שמעון בן אלעזר שבא ממגדל עדר מבית רבו והיה רוכב על החמור ומטייל על שפת הים. ראה אדם אחד שהיה מכוער ביותר, אמר לו: 'ריקה כמה מכוער אתה, שמא כל בני עירך מכוערין כמותך'. אמר לו: 'ומה אעשה, לך לאומן שעשאני ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית'. כיון שידע ר' שמעון שחטא, ירד מן החמור והיה משתטח לפניו. אמר לו: 'נעניתי לך מחול לי'. אמר לו: 'איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני ותאמר כמה מכוער כלי זה שעשית'. רץ אחריו שלשה מילין. יצאו אנשי העיר לקראתו אמרו לו: 'שלום עליך רבי'. אמר להם (המכוער): 'למי אתם קוראים רבי?'. אמרו לו: 'למי שמטייל אחריך'. אמר להם 'אם זה רבי אל ירבו כמותו בישראל'. אמרו לו: 'חס ושלום ומה עשה לך'. אמר להם: 'כך וכך עשה לי'. אמרו לו: 'אף על פי כן מחול לו'. אמר להם: 'הריני מוחל ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן'. אותו היום נכנס ר' שמעון לבית המדרש הגדול שלו ודרש: לעולם יהא אדם רך כקנה ולא יהא קשה כארז. מה קנה זה כל הרוחות באות ונושבת בו הולך ובא עימהם דממו הרוחות חוזר הקנה עומד במקומו. ומה סופו של קנה זה זכה ליטול הימנו קולמוס לכתוב ספר תורה. אבל ארז אינו עומד במקומו אלא כיון שנשבה רוח דרומית עוקרתו והופכתו על פניו. וכו': " (אבות דר' נתן נוסחא א, מא)
המעיין במדרש יתקשה בכמה קושיות. המכוער מתנה את סליחתו בתביעה - "שלא יהא רגיל לעשות כן", ומשמע שהוא מתיר לר' שמעון בן אלעזר לקרוא מדי פעם "מכוער". ומדוע שלא יאסור עליו לקרוא "מכוער" לגמרי, וכי יש היתר להלבין את פני חברו גם באופן חד פעמי?! 1
ה"תולדות יעקב יוסף" (ויצא, י) הקשה מהי ההדגשה הכפולה והמיוחדת ב"לעולם יהא אדם רך כקנה ולא יהא קשה כארז", ומדוע בחר ר' שמעון בן אלעזר דווקא בקנה ובהיפוכו הארז. אפשר להחריף את קושייתו ולומר שהדרשה שדורש ר' שמעון בן אלעזר נראית כהפוכה ממה שהתרחש שם. אמנם נכון, ר' שמעון בן אלעזר פגע במכוער והעליבו; אך המכוער הוא זה שמקשה את עורפו ואינו מוכן לסלוח. אדרבא! ר' שמעון בן אלעזר הוא האדם הרך, ותיכף שהכיר בחטאו חזר בו וביקש את סליחת המכוער, ואלו המכוער הוא כהגדרת המשנה במסכת אבות (ה, יא) "קָשֶׁה לִרְצוֹת"!
גם תחילתה של האגדה קשה. כיעורו של אדם אינו מעיד על ריקנות, ועל ר' יהושע בן חנניה אמרו "חכמה מפוארה בכלי מכוער". ומדוע כשפגש ר' שמעון בן אלעזר את המכוער הטיח בו שהוא "ריקה"? וכי בקריאה "מכוער" אין די בכדי לפגוע עד עמקי הנפש?! 2
השאלות המתמיהות הן מכוונות, והקשיים מהווים ציון-דרך של חז"ל שבו הם מרמזים לנו על צורך בהתבוננות מעמיקה כדי לדלג משם אל עולם גבוה יותר - עולם רוחני.
שפת הים של מגדל עדר
מעשה המכוער מופיע במסכת כלה (ז, א) ומסכת דרך ארץ (ב, א) בסמוך לדבריו הידועים של ר' מאיר: "הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה". ובעלי המדרש מביאים את ספורו של ר' שמעון בן אלעזר על פגישתו עם המכוער כמעשה הנוגד את שיטת ר' מאיר.
ה"מגדל" מסמל מקום גבוה שעיני כולם נשואות לשם 3 , ואלו ה"ים" משמש אצל חז"ל בכמה מקומות כסמל לעיסוק בצד הגשמי והנחות של העולם 4 . "מגדל עדר", המקום המוזכר בתחילת המעשה, מופיע במיכה (ד, ח): "וְאַתָּה מִגְדַּל עֵדֶר עֹפֶל בַּת צִיּוֹן...". ותרגם שם יונתן בן עוזיאל: "ואת משיחא דישראל, דטמיר מן קדם חובי כנשתא דציון". מהעיון בתרגום עולה, שהמגדל המסמל את המשיח - מסתתר מפני עוונותיהם של ישראל.
ר' שמעון בן אלעזר מגלה שמתחילה סבר, שהמרבים ללמוד בבית המדרש נמנים עם חילותיו של המשיח והם נמצאים עם המשיח במגדל. וכאשר כל ישראל יעסקו בתורה ויהיו "ממלכת כהנים וגוי קדוש", יתגלה המשיח ויביא הקב"ה בני נכר שישרתו את ישראל. אולם המשיח נטמר ונעדר בגלל מי שאינו "יפה" כבני בית המדרש, בגלל ה"מכוער" שרודף אחר עמל המלאכות.
"ים" משמש באגדות חז"ל גם כסמל ל"ים הפרנסה" הידוע, שבו סוערים הגלים; ומציאת הדרך להשיג את הפרנסה ב"ים" זה - פעמים שהיא קשה יותר מקריעת ים סוף. ר' שמעון בן אלעזר כאב את העיכוב בביאת המשיח, ולכן יצא מה"מגדל" אל "שפת הים" כדי להוכיח את ה"חייבים". ופגש ב"ריקה", באדם שהיה רודף בכל מאודו אחר עמל המלאכות, עד כדי כך שהיה ריקן לגמרי מתורה; וטען כלפיו, שרדיפתו האין סופית אחר העלאת רמת חייו גורמת לו לריקנות מתורה. והנורא ביותר - שאורח חייו ה"מכוער" מעכב את המשיח מלהתגלות!
רש"י ותוספות (תענית דף כ, ב) כתבו שמסורת היא שה"מכוער" שפגש ר' שמעון בן אלעזר על "שפת הים" הוא אליהו הנביא שבא להוכיחו. 5 ור' שמעון בן אלעזר מספר שאליהו גילה לו, שכך ברא הקב"ה את עולמו. והרדיפה אחר מותרות והגברת הצריכה הן המפתח לצמיחת המשק. ואדרבא, אחר שתבוא הגאולה הכלכלית, הרי שמתוך העושר הגדול נוכל להעסיק עובדים זרים מבני הנכר, ואז נזכה להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש. ר' שמעון בן אלעזר מודיע במעשה זה, שכדי לזרז את בוא הגאולה יש לערוך ניתוח מכאיב; ויש לצאת מבית המדרש ולהרבות בעסק.
ר' שמעון בן אלעזר לא היה מבטל את מצות תלמוד תורה, אלא שהיה סבור שבשעת הדחק הזו של המאמצים לקרוב הגאולה עמלי המלאכות יוצאים ידי חובת מצוות "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה" (יהושע א, ח), בקריאת שמע שחרית וערבית וכעין המבואר במסכת מנחות (דף צט, ב).
אמנם אליהו מודה שדרך זו אינה מתאימה לכולם, ולפעמים יש אדם שטובת הדור דורשת שלא יהיה ריקן מתורה כדי שיוכל לפסוק הלכות וללמד תורה את מי שיצאו לעמל המלאכות. ולפיכך, אליהו מתיר לר' שמעון בן אלעזר לקרוא מדי פעם "מכוער" כלפי אנשים כאלו שעזבו את בית המדרש ויצאו אל המלאכות. אולם אליהו מדגיש בפני ר' שמעון בן אלעזר שאסור לו להיות רגיל בהיתר זה: "ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן".
אך וודאי שאם היה מדובר במכוער רגיל, אליהו לא היה מתיר לקרוא לעברו "מכוער" ואפילו פעם אחת!!!
"קנה" ו"ארז"
ר' שמעון בן אלעזר מבטל את דעתו הקודמת בעקבות פגישתו עם אליהו; ונכנס ודרש: "לעולם יהא אדם רך כקנה ולא יהא קשה כארז". ה"קנה" וה"ארז" המוזכרים במעשה אף הם סמלים, ובלשון חז"ל קוראים לבור ועם-הארץ "קוטל קנים באגם"; ומאידך, ה"ארז" מסמל בלשון חז"ל את גדולי התורה ואת עמל התורה (כגון במסכת מועד קטן דף כח, א, ויתבאר במאמרים הבאים).
וכאשר דרש ר' שמעון בן אלעזר שה"קנה" זוכה לכתוב את ספר התורה כוונתו העיקרית היא לספר תורת הגאולה שכתיבתו החלה בימי אדם הראשון ותסתיים בהגיע הקץ. ור' שמעון בן אלעזר מגלה שה"קנים" - כלומר מי שהוא קרא להם "ריקנים" שרודפים אחר המלאכות, הם הנפשות הכותבות את ספר תורת הגאולה ומקרבות את הקץ. ושיטתו זו מרומזת גם בתלמוד (מגילה דף לא, ב):
"ר' שמעון בן אלעזר אומר, אם יאמרו לך ילדים בנה בית המקדש אל תשמע להן, ואם יאמרו לך זקנים סתור בית המקדש שמע להן. מפני שבנין ילדים סתירה, וסתירת זקנים בנין".
והיעלה על הדעת שזקנים יאמרו לסתור את בית המקדש?! אלא שלא בבית המקדש הרגיל מדובר כאן, אלא ב"עולם הקטן" או "המקדש הקטן" שהוא האדם הפרטי. ור' שמעון בן אלעזר מגלה שאם יאמרו לך הזקנים לעזוב את בית המדרש ולצאת לחיי העמל תשמע להם, מפני שחיי עמל אלו יבנו בסופו של דבר את בית המדרש וגם את בית המקדש (וכפי שהתבאר במאמר "המערה של חוני").
מחצלת של "קנים", ו"כתונת אור"
התבוננות זו במעשה מתוך העמקה בסמלים המובאים בו עונה על הקשיים שמצאנו בו, אך מעבר לכך היא גם פותחת בפנינו הבנה מעמיקה באגדות ובמעשים נוספים. ומגלה בפנינו דין ודברים ומשא ומתן תוסס המתקיים בין האגדות והמעשים השונים. וזו לשון תחילת המעשה המובא במסכת ברכות (דף יח, ב):
"מעשה בחסיד אחד שנתן דינר לעני בערב ראש השנה בשני בצורת והקניטתו אשתו והלך ולן בבית הקברות. ושמע שתי רוחות שמספרות זו לזו, אמרה חדא (אחת) לחברתה: חברתי, בואי ונשוט בעולם ונשמע מאחורי הפרגוד מה פורענות באה לעולם. אמרה לה חברתה: איני יכולה שאני קבורה במחצלת של קנים, אלא לכי את ומה שאת שומעת אמרי לי. וכו' "
התמיהה שבמעשה זה היא מבהילה: מדוע מי שנקבר במחצלת של קנים אינו יכול להיכנס מאחורי הפרגוד? וכי בעולם האמת קיימים חשבונות של הבל וכבוד, כפי שהם הקיימים בעולמנו עולם השקר?!
אלא שכמבואר בתלמוד (שבת דף יד א, בדברי ר' יוחנן בענין האוחז ספר תורה ערום), בעשיית מצוות נוצרת "כתונת אור" רוחנית שעוטפת ומלווה את האדם גם בשעת הקבורה. והמעשה מובא כדי למחות כנגד שיטת ר' שמעון בן אלעזר. ובעל המעשה מרמז את דעתו, שלפיה מי שבימי חייהם היו מן ה"קנים" והיו רדופים אחר המלאכות, אינם "צדיקים" הכותבים את ספר הגאולה; אדרבא, הם כ"כקבורים" בחייהם ושקולים כמתים; ואינם יכולים להיכנס לפנים מן הפרגוד. ולדעתו, לא ה"קנה" ה"ריקה" הוא הקולמוס שבו נכתבת גאולתן של ישראל; אלא העמלים בבית המדרש בהרחבתם של דברי תורה הם שכותבים ומקרבים את גאולתם של ישראל.
שפת הים של אסיא
ומאידך יש מעשיות המנסות לפשר בין ההשקפות השונות בדבר הדרך להבאת הגאולה. וזו לשון המעשה המובאת בירושלמי (כלאים ט, ג), כשהיא מתורגמת:
"ר' מאיר היה נפטר לו מן העולם באסיא. אמר: 'אמרו לבני ארץ ישראל הנה המשיח שלכם'. אפילו כן אמר להם: 'תנו מיטתי על שפת הים', שכתוב: 'כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה'."
מעשה זה מעורר השתאות על מחשבותיו של התנא. היעלה על הדעת שר' מאיר, שהיה בן גר צדק 6 ולא מבית דויד, סבר ואף הודיע - שהוא עצמו המלך המשיח מבית דויד?!
והייתכן שמסורת הדורות שר' מאיר טמון בטבריה 7 - היא בסתירה לדברי הירושלמי שר' מאיר ביקש שיטמנו את עצמותיו בשפת ימה של אסיא?!
אלא שעלינו להבין שאף מעשה זה מדבר בסמלים. ור' מאיר מדבר על חילותיו של המשיח, ו"אסיא" משמש כסמל ל"רופא". והירושלמי מספר שר' מאיר בחן את עצתו של ר' שמעון בן אלעזר בדבר ה"ניתוח הרפואי" שיש לערוך כדי לזרז את בוא המשיח. "ניתוח" שבו עוזבים חילותיו של משיח את בית המדרש לרדוף אחר המלאכות; ומתוך העושר שיזכו לו, יוכלו אחר כך כל ישראל לעסוק בתורה. ור' מאיר תמה, מה יועיל ניתוח זה שנעשה ל"משיח" אם הוא יוצא ממנו ל"בית הקברות" עטוף ב"מחצלת של קנים".
ר' מאיר סבור שמי שנמצא בבית המדרש נמצא כבר ב"ארץ ישראל" והגיע אל הגאולה, והוא שולח להודיע לבני בית המדרש שלא יצאו לעמול במלאכות, מפני שיציאה למטרות "רפואה (אסיא)" ב"חוץ לארץ" (מחוץ לבית המדרש) סופה "מות".
אולם כמובא בהמשך הירושלמי שם, "אפילו כן" למרות שר' מאיר חולק על שיטת ר' שמעון בן אלעזר, הרי שבסופו של דבר הוא מודה לו במקצת וחזר מצא גרעין של טוב ב"מות" זה. ור' מאיר מבקש, ש"אפילו כן" ישימו את מיטתו על שפת הים. אותו ים פרנסה גועש שעל שפתו פגש ר' שמעון בן אלעזר את אליהו הנביא, ור' מאיר מודה שכך ייסד הקב"ה את עולמו. ובכך הוא רוצה להורות לרבים שיש אפשרות של שילוב בין ההשקפות השונות.
לא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו
האם ניסיונו של ר' מאיר לשלב בין השיטות להבאת הגאולה התקבל כפשרה המוסכמת על דעת כולם?
נראה שלא! וכן משמע מהסוגיה במסכת עירובין (דף יג, ב), וזו לשונה:
"אמר ר' אחא בר חנינא: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שאין בדורו של ר' מאיר כמותו, ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו - שלא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו. שהוא אומר על טמא טהור ומראה לו פנים, על טהור טמא ומראה לו פנים".
מאמר זה הוא תמוה מאד, שהרי ידוע שרוב המשניות שנשנו בסתם, ללא ציון שם אומרם הם דבריו של ר' מאיר (עירובין דף צו, ב), ובדרך כלל הלכה כאותן משניות (שבת דף מו, א), ואם כך נמצא שבדרך כלל ירדו לסוף דעתו של ר' מאיר וקבעו הלכה כמותו! וכיצד זה אומר ר' אחא בר חנינא שלא קבעו הלכה כמותו?!
וצריך לומר, שדבריו של ר' אחא בר חנינא מתייחסים לשיטת ר' מאיר בבחירת הדרך להבאת הגאולה. ומטרת ר' אחא בר חנינא ללמד זכות על אלו שאינם מסכימים עם דבריו האחרונים של ר' מאיר, ואינם רוצים לשלב בין השיטות שר' מאיר עצמו מציגן כהפוכות זו לזו.
ובעצם כל אותן אגדות, זו של ר' שמעון בן אלעזר הקוראת להיות "קנה" הכותב את ספר הגאולה, וזו של אותו חסיד החולקת עליה וקוראת שלא להיות "מחצלת של קנים", לא נועדו חס ושלום ללמד קטגוריה על הקבוצות השונות הקיימות בעם ישראל; אלא שזהו אופן מיוחד שבו חז"ל מלמדים זכות על קבוצה מסוימת ומסבירים מדוע אינה נוהגת כמו חבירתה. ובעת שאנו לומדים את אותן האגדות אנו מתפללים אל הקב"ה שאותן דמויות תמצאנה חן לפניו וימלא את משאלותיהם לטובה, שהרי כל אותן דמויות פועלות לקרוב בנין המקדש.
במאמר זה התבאר שהמושגים: "קנה", "שפת הים", "חוץ לארץ", "אסיא (רפואה)", מייצגים באגדות חז"ל את השיטה שהגאולה תהיה דרך עמל המלאכות; ואלו המושגים: "ארז" ו"ארץ ישראל" מייצגים את השיטה שהגאולה תהיה דרך עמל התורה. ולפי הפרוש שניתן לאותם מושגים ניתן להבין אגדות נוספות שמזכירות את המושגים האלו.
^ 1 וכבר הקשה זאת המהרש"א בחידושי אגדות (תענית דף כ, ב)
^ 2 ועיין שם בתולדות יעקב יוסף
^ 3 "וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ" (בראשית יא, ד)
^ 4 "והמלכות נקרא ים ... עם כל זאת אינה נקראת ים אלא במדרגה התחתונה אשר לה." (פרדס רמונים לרמ"ק; כג, י)
^ 5 וה"תולדות יעקב יוסף" כתב (שם) שמשמעות התוכחה היתה: "שלא ידע עדיין שיש עובד ה' יתברך גם בגשמי, כאשר גילה לו אליהו אחר כך, והבן:"
^ 6 הקדמה ליד החזקה לרמב"ם
^ 7 ובין מביאי המסורת תלמיד הרמב"ן, יערי מסעות ארץ ישראל, עמוד 92
^ 2 ועיין שם בתולדות יעקב יוסף
^ 3 "וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ" (בראשית יא, ד)
^ 4 "והמלכות נקרא ים ... עם כל זאת אינה נקראת ים אלא במדרגה התחתונה אשר לה." (פרדס רמונים לרמ"ק; כג, י)
^ 5 וה"תולדות יעקב יוסף" כתב (שם) שמשמעות התוכחה היתה: "שלא ידע עדיין שיש עובד ה' יתברך גם בגשמי, כאשר גילה לו אליהו אחר כך, והבן:"
^ 6 הקדמה ליד החזקה לרמב"ם
^ 7 ובין מביאי המסורת תלמיד הרמב"ן, יערי מסעות ארץ ישראל, עמוד 92
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.











