ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- מדינת וממשלת ישראל
הרב היה כאהרן הכהן, שאהב את הבריות וקרבן לתורה. אהרן הכהן היה איש קדוש, לבוש בגדי כהונה, כולו אמר קדושה, יראת ד', אהבה, ותכונות אלו היו ניכרות בפניו. כאשר היה פוגש אדם ברחוב, אפילו אם היה אותו אדם רחוק מתורה, אהרון היה מקרבו מתעניין בו, שואל לשלומו ומרעיף עליו אהבה. ואותו אדם שראה, איך אהרן עוטף אותו באהבה, היה אומר בליבו, אילו אהרון הקדוש היה יודע כמה אני רחוק מתורה, וכמה עבירות אני עושה, היה אהרון מאד מצטער וזה היה מכאיב לו. ואותו אדם היה מחליט, שמעתה ואילך עליו לשפר את מעשיו, ולהיות ראוי לאהבתו של אהרון. כך אהבתו של אהרון קרבה רחוקים. אף אחד לא העלה בדעתו שאם אהרן מקרב ואוהב רחוקים, סימן שלא נורא וניתן לעשות עבירות, כי כולם הכירו את קדושתו ואת דבקותו של אהרון בתורה ומצוות. הבינו שאהבת הבריות של אהרון נובעת מאהבת התורה והמצוות, ומתוך כך ידע לראות בכל אחד את נקודת הטוב שבו, וידע לראות שבפנימיותו הוא קדוש, ואת התוך הפנימי הזה הוא אהב והדגיש, וזה היה מעורר את האדם לראות את הטוב שבתוכו, את נקודת הקדושה שבתוכו, ולחזור למוטב.
אבל מי שאינו כאהרן, שאין בו גדלות תורה ויראת שמים, והוא ינסה לחקות את אהרן הכהן, ולקרב רחוקים רק מאהבה, מה יאמר הרואה: כנראה שלא נורא להיות פורק עול, הנה הדתי הזה אוהב אותי למרות מעשי. אהבה כזו אינה מקרבת רחוקים אלא יש סכנה שהיא פועלת להיפך.
ונראה שזה מה שאמרה המשנה: הווה מתלמידיו של אהרון אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. למה הזכירה המשנה הווי מתלמידיו של אהרון, מדוע לא הסתפקה באמירה הווי אוהב שלום ורודף שלום...בלי להזכיר את אהרון. זה המקום היחידי באבות שנזכר אדם שהוא נהג כך וכך....ושאומרים לנו היו כמוהו ותהיו מתלמידיו . אלא ללמדך שכדי לקרב רחוקים, עליך להיות מתלמידיו של אהרון, לחקות אותו בכל מעשיו, להיות קדוש כמוהו, ירא אלוקים כמוהו, ומתוך כך להיות אוהב שלום ..... ואז אהבת הבריות מקרבתן לתורה. אהבת הבריות אינה אמצעי לקרוב לתורה, אלא כשהיא במהותה הפנימית מתוך גדולה של תורה ממילא היא מביאה לקרבן לתורה.
גם מרן הרב הכהן קוק זצ"ל היה כאהרן הכהן,כולם ראו וחשו את עוצם קדושתו ויראתו, ומתוך כך הבינו שהוא מקרב את הבריות מפני שרואה בתוכם את הטוב הגנוז, את נקודת הקודש, ואת זה הוא אוהב. אבל מצדדי החול, הקליפות והקלקולים, מזה הוא סולד, ואת זה הוא כואב עד מאוד. על כן מי שעדין לא התמלא בתורה וביראה, צריך לנהוג בשום שכל אם הוא רוצה לעסוק בקרוב רחוקים, להיזהר ולהבחין בין קרוב רחוקים להתקרבות לרחוקים.
מדינה לחוד וממשלה לחוד
יש אנשים המתייחסים למדינה לפי מעשי הממשלה, וכאשר הממשלה הולכת בדרך רעה הם אומרים שהמדינה רעה ומקולקלת. אך זו טעות, שלטון לחוד ומדינה לחוד, מלך לחוד והעם לחוד, עם ישראל קדוש תמיד, גם כשעמדו בראשו מלכים רשעים, שעבדו עבודה זרה. העם ככלל הוא עם ד', עם קדוש, והמדינה היהודית היא מדינתו של העם היהודי, וערכה אינו נגרע כאשר עומדת בראשה ממשלה גרועה ומושחתת.
עם ישראל הוא עם ד' עם התורה, ואם יש יהודים שמתרחקים מתורה ומצוות הם אינם מייצגים את עניינו של עם ישראל, ואפילו היחידים הללו יהיו רבים, אפילו אם יהיו רוב בדור, עדיין הרוב הם הפורשים מדרכו של עם ישראל, כי דרכו אינה משתנית ומתחלפת. הוא עם ד', עם התורה, ולבסוף הגל העכור של הפורשים חולף, ועם ישראל ממשיך בדרכו. גם אם הממשלה ושאר מוקדי השלטון רחוקים מתורה ובוגדים בה, העם ומדינתו לא השתנו, שלטון הולך ושלטון בא והעם והמדינה קבועים ואינם משתנים.
יש המתייחסים למדינה לפי הנהגתה של הממשלה, וכיוון שהממשלה הנוכחית היא גרועה ופוגעת בתורה ובארץ, הם מסתייגים לגמרי ובאופן גורף מהמדינה, ויש שרואים את קדושת ישראל ומעלתו וערכה הרוחני של המדינה, ולכן גם מתייחסים בכבוד לממשלה על אף מעשיה החמורים. גם אלה וגם אלה קושרים את הממשלה לעם. אך אלה גם אלה שוגים. יכול להיות שלטון גרוע ועם טוב, יש להתייחס לשלטון לפי מעשיו ולעם לפי ערכו, וכך קבע מו"ר הרב צבי יהודה בספר ארץ הצבי עמוד ל':
"הממשלה הזאת בשביל העם ולא העם בשביל הממשלה, וכאשר הממשלה בוגדת בעם ובארץ מולדתו וחייו, אז על אחת כמה וכמה שהעם החי המרגיש אין לו שייכות לממשלה הזאת".
ובעמוד ל"א:
" אנחנו מצווים על פי התורה ולא על פי הממשלה, התורה קודמת לממשלה, היא נצחית, והממשלה הבוגדת הזאת היא עוברת ובטלה".
ובעיני מו"ר הרב צבי יהודה, רצון העם הוא רצון העם לדורותיו, כלומר התורה מבטאה את רצון העם, ולא משאל עם קובע מהו רצון העם, לפיכך הוא אומר שם בעמוד ל"ג: "אין שום עניין למשאל עם בעניין שטחי ארץ חיי קודשינו ".
על מורנו ורבנו הרב צבי יהודה ניתן לומר שמעולם לא אמר דבר וחזר בו לאחר מכן. כל אמירה שלו הייתה מדויקת ומחושבת,כול ביטוי היה שקול, מדוד ולתמיד. אנו משתדלים להמשיך את העמידה האיתנה שלו, ומכוחה אנו פועלים ומתקדמים ב"ה כל הזמן.

למה ללמוד גמרא?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

מה אכפת לך?

איך ללמוד אמונה?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

איך נהנים כשעובדים קשה?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

האם מותר לפנות למקובלים?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.



















