ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
- ספריה
- קומי אורי
- ג - לקראת הבחירות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
במהלך חייו של האדם הוא נפגש במאורעות קשים, המעמידים את אמונתו במבחן. המשנה במסכת ברכות (ט, ג) מגדירה לנו מהי מידת האמונה שאדם צריך להגיע אליה: "חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה". מפרש הברטנורא: "בשמחה ובטוב לבב, כשם שמברך הטוב והמטיב על הטובה". השאלה שעולה מאליה היא כיצד אדם יכול לברך "בשמחה ובטוב לבב" בשעה שנופלת עליו צרה.
ה"שפת אמת" על פרשת "ויחי" מסביר את הפסוק "ויחי יעקב בארץ מצרים" (בראשית מז כח): "ויחי" פירושו נקודת החיות, כמו מים חיים. ארץ מצרים מרמזת על הקליפה וההסתר. דבר רוחני אין לא גבול, לא תחילה ולא סוף. מה שאין כן כל דבר גשמי, שלו יש גבול, כשדה שמיצריו המה גבוליו.
מצרים מסמלת את שיא הגשמיות, ערוות הארץ, ויעקב אבינו נמצא במצרים במקום שאור ה' מכוסה, ולמרות זאת יעקב נמצא בנקודת החיות, מחובר לה' יתברך. העולם מלשון העלם, שה' יתברך נסתר בו ותפקידו של האדם לגלות אותו. יעקב אבינו בנקודת ההסתר רואה את דבר ה'. אצל יעקב אין מסך, אין העלם. כשישראל יוצאים לגלות, דבר ה' נסתר, אין השכינה שורה על ישראל והיהודי נדרש לגלות את דבר ה'. יעקב רואה את ה' ולכן הוא רצה לגלות את הקץ, שאם הכול יד ה' ממילא אין גלות. הדבר דומה לאישה שמגיעה לבית-החולים עם כאבי בטן עזים והיא חוששת שבקרוב היא תגיע לקיצה, שכן עם כאב זה כבר לא ניתן לחיות. אבל אם יתברר לה שהיא הרה וכאבים אלו נובעים מצירי לידה, ידיעה זו תוביל אותה לשמחה לקראת תוספת חיים. יעקב רצה להטביע בנפשות ישראל את הבחינה הזאת של ראיית דבר ה' גם בהסתר, אבל לא ניתן לו. הבנים אינם בדרגתו של יעקב, הם אינם רואים את דבר ה', אבל הם יכולים להגיע למדרגה זו על-ידי אמונה. על-ידי ביטול לה', למרות שהם אינם מבינים הם זוכים ורואים את דבר ה'. אלא שביטול זה, שעניינו קבלת עול מלכות שמים אמיתית, צריך תנאי נוסף והוא התקשרות לכנסת ישראל. ב"שמע ישראל ה' א-לוהינו ה' אחד" אנו למדים כיצד להגיע לאחדות ה', תחילה "שמע ישראל". ומסביר ה"שפת אמת" שצריך לכלול עצמו בכלל ישראל, שכן ה' מופיע בעולם רק דרך כלל ישראל.
אהבה שאינה תלויה בדבר
יש כאלה שאומרים שיש להם אהבת ישראל, אבל למעשה הם דואגים לאנשי שלומם בלבד. התניא בפרקים כו-לב מסביר כיצד מגיעים לאהבת ישראל אמיתית: אדם שגופו אינו מזוכך, נפשו הבהמית שולטת, ממילא אהבת ישראל שלו היא אהבה התלויה בדבר. רק אדם שקידש עצמו במחשבה דיבור ומעשה של תורה ומצוות ונפשו הא-לוהית היא השלטת, יכול להתבטל בכלל ישראל מצד ששורש אחד להם. ולכן גם אם אדם לא שייך לחוג הקרוב אליו ואפילו חושב אחרת, אין זה מונע מלאהוב אותו.
יוצא אם כך, שכדי להגיע לביטול וקבלת עול מלכות שמים צריכים עבודה מרובה של עסק בתורה ומעשים טובים, ורק לאחר שנפשו הא-לוהית שולטת והוא נכלל בכלל ישראל ומתוך כך מתבטל לקב"ה, הוא רואה את הנהגת ה' במציאות. אדם כזה יכול לברך גם על הרעה כשם שמברך על הטובה, כיוון שרואה שהכל יד ה'. כמובן שיש הרבה מאוד דרגות של ביטול בשלב של בניין הקומה הראשונה וגם לאחר מכן יש אין-ספור קומות חדשות, וככל שהביטול שלם דבר ה' מאיר יותר. ואולם כאשר אדם חוטא הוא נפרד מה' יתברך ובאותו הרגע הוא נמצא בגלות פרטית של הנפש וממילא החיבור שלו לעם ישראל מתרופף.
כוחנו באחדותנו
לכן כאשר חטאו ישראל במשתה אחשוורוש, הם הרחיקו עצמם מאביהם שבשמים וגרמו פירוד בתוכם, וזה מה שאמר המן "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד" שהכיר חולשתם שמחמת החטא נפרדו ועל-ידי זה רצה לנצחם. על עמלק נאמר "אשר קרך בדרך" קרך לשון מקרה – אין הנהגה בעולם. מגילת אסתר מראה מציאות שכביכול כולה מלאה מקרים, אפילו שם ה' לא מוזכר בה. אבל במבט עמוק רואים איך יד ה' הנהיגה את הכול. אפילו בשלב של החטא ראה הצופה לדורות שישראל יעשו תשובה, וכבר שם התחילה הישועה בהריגת ושתי ("שפת אמת"). לעמלק יש כוח לנצח את ישראל רק כאשר יש בהם פירוד ורפיון באמונה. וכנגד חטא הסעודה שגרם לפירוד נאמר "לך כנוס את כל היהודים... וצומו עלי" וכן נאמר "נקהלו ועמוד על נפשם". עשו תשובה ששורשה קבלת עול מלכות שמים והתאחדו, ומתוך כך ניצחו את עמלק. וזו היא הכנה לבניין בית-המקדש, כמו שמביא רש"י על הפסוק "כי יד על כס י-ה מלחמה לה' בעמלק מדור דור..." (שמות יז טז) – "נשבע הקב"ה שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה שמו של עמלק כולו". ועל כך אומר ה"שפת אמת" (פורים תרל"ד) "ובני ישראל הם שמו יתברך, כי בני ישראל מקדשין ומגדלין שם שמים בעולם". דבר זה מתגלה בשלמותו בבניין המקדש, וכמו שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ למחות את עמלק ולבנות את בית-המקדש.
לסיכום: יעקב אבינו ראה את יד ה' במציאות, ולכן לא היה שייך בו גלות. אנו יכולים להגיע למדרגתו של יעקב על-ידי קבלת עול מלכות שמים. הוספנו לבאר שקבלת עול מלכות שמים מותנת גם בהתכללות בכלל ישראל, כיוון שה' מופיע בעולם דרך ישראל. ראיית יד ה' במציאות גורמת למחיית עמלק, שכן אין לו מקום לאחוז, דבר שמוביל אחריו לבניין בית-המקדש שייבנה במהרה בימינו אמן.
--------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 02-9974425.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.














