ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
- ספריה
- קומי אורי
- ג - לקראת הבחירות
החורבן הוא לא תבוסה
הפינוי בעמונה צריך ללמד אותנו, שהעם שלנו עדיין לא בשל לנהל מדינה דמוקרטית. חז"ל אומרים "כמתוקנים שבהם לא עשיתם, כמקולקלים שבהם עשיתם". אולי זה לא פלא שעם שהיה כל כך מפורד ומפוזר בין העמים דורות רבים לא למד איך לנהל מדינה, אבל מאידך כן למד איך לנהל קהילות פזורות במדינות שונות. הקהילות האלו הרגישו לא רק אחריות לחברי הקהילה המקומית, אלא גם ליהודים במקומות אחרים. יש הרבה תיעוד היסטורי לכך שכאשר יהודים גורשו ממדינה אחת והצליחו לברוח למדינה אחרת שהיה בה יישוב יהודי - הפליטים מצאו שם מיד מנוח, כי הקהילה הקיימת פתחה את לבה לקבל את הפליטים, לנסות לעזור להם כמה שאפשר. היתה אחריות כלל ישראלית. ישראל ערבים זה לזה - זו לא היתה רק אמרה וסיסמה, אלא במשך הדורות זו היתה ההנחיה המנחה את כל עם ישראל. ציפינו, ולכאורה זה מתקבל על הדעת, שכאשר זכינו בחסדי ה' לחזור לארצנו ולהקים מלכות ישראל מחדש, שזאת היא בעצם ההגדרה של מלכות ומדינה או ריבונות לאומית, דהיינו אחריות לכל האזרחים, היה עולה על הדעת שדבר כזה יהיה הבסיס לקיומנו, והנה היום נוכחנו לדעת שזה לא דווקא כך. נוכחנו שהמנהיגות רואה בהפעלת כוח תכלית לעצמה, ומה שהם רוצים הוא לשלוט. השלטון הפך להיות מגמה בפני עצמה. וה' יצילנו מכך.
אמנם לא כל אחד רואה בעובדה שלא הצלחנו לשמור על הבתים שלא ייהרסו, או אפילו בחורבן הגדול יותר, החורבן של גוש-קטיף, שעדיין הפצע הוא טרי ומדמם, רק כתבוסה לציבור שלנו. אין ספק שיש לא מעט אנשים שבגלל התופעות הללו פותחים את עיניהם ורואים שכוחות השלטון וכוחות התקשורת עשו להם שטיפת מוח גדולה, ויש אנשים שהתרשמו דווקא מן העובדה שיש לנו ברוך ה' ציבור גדול של צעירים, שמוכנים לקדש שם שמים ברבים ולצאת ולהפגין למען דבקות בארץ, דבקות בעם ישראל, בערכים של אמת.
ראינו התקפה כזאת של שוטרים רוכבים על סוסים, שדהרו בכוח לשדרות של צעירים שעמדו והפגינו מסירות לעם ישראל, והתמונות הללו בסופו של דבר יחדרו למודעות של בני האדם.
אנחנו צריכים לפרסם את התמונות האמיתיות, ויש תמונות. אנחנו יכולים לנסות להגיש תלונות משפטיות, שמטרתן היא בעיקר לפרסם את האמת. לפני שבוע נתפרסמה ידיעה שכל הסיפור על החומצה בכפר-דרום היא שקר גמור, וברור שלא כל הציבור שומע את ההוכחות האלו. את ההוכחות הללו צריך לנסות לפרסם, וכל מי שקיבל מכות חייב להגיש תלונה משפטית כנגד המשטרה או כנגד הממשלה שנהגה בו באופן רצחני כזה.
הציבור שלנו חייב לקחת על עצמו את האחריות לפרסם את האמת, ואם האמת תתפרסם - אין ספק שכמה אנשים יפקחו את עיניהם ויבינו שיש פה ציבור בעל ערכים, צעירים שהם מלח הארץ, וצריך לעודד אותם ולא חס ושלום לרדוף אותם.
השתתפות בבחירה תמנע סיום ב"כי-רע"
דווקא עכשיו אסור לנו לחשוב מחשבות של התנזרות מבחירות ומהשתתפות בתהליך הפוליטי. אני לא יודע אם נצליח הרבה או מעט, אבל אין ספק שאחת המגמות של אלה שרוצים להוציא אותנו מתוך המוסכמה הכללית היא שאנחנו נתנזר מלנסות להשפיע על המהלכים של המדינה, וזה דבר שאסור לנו לעשות. גם אם לא נוכל להגיע לגדולות, ואני חושב שבכל זאת נגיע, חשוב שהציבור בכללותו, ואולי בעיקר אלה שאוחזים את השלטון בידיהם, יוכרחו להכיר ולהבין שיש פה ציבור הולך וגדל ויבינו שהציבור שמפחיד אותם, אין רצונו לשלוט עליהם. אנחנו צריכים להבהיר להם שאין להם ממה לפחד, אלא מאובדן שליטה עלינו, ואני מבין שזה אכן מפחיד אותם. אבל אין ברירה, מי שיש בידו שוט והוא הולך לאבד אותו - החיסרון הוא בו שהוא מפחד מדבר כזה, ואולי נצליח. יש הרבה אנשים שאני חושב שבעזרתם נוכל להצליח להוכיח שיש גם תכלית אחרת לחיים עלי אדמות, שכוחה מערכי התורה וערכי הנצח שאנחנו דבקים בהם - ערכים שמתאימים גם להם.
ואולם גם כשאנו באים לפעול במערכת הבחירות ולהביא את דעתנו לכלל, ברור שצריך להתחשב בדעתם של בני-אדם, ואין לעשות מעשים שנראים כחילול ה', למרות שהמוטיבציה היא לקדש שם שמים. מאוד חשוב שמי שעושה טוב לא ייראה חלילה כעושה רע, וגם זה חלק במצוות קידוש ה'. אבל יש דברים שבהם חייבים לומר "אין חכמה ואין עצה ואין תבונה כנגד ה'", כלומר חשוב שהתדמית שלנו תהיה תדמית של אמת, שלא ניתן מקום לשקרנים ולזייפנים. אם רק התדמית תעניין אותנו וחלילה נהיה מוכנים להקריב ערכי אמת תמורת תדמית, מה הועילו חכמים בתקנתם? כמובן שלזה צריך חכמה גדולה ותבונה ובעיקר דבקות בתורה - לדעת איך עושים דברים טובים למען שם שמים.
החג הקרוב שיבוא עלינו לטובה הוא פורים, ואת פורים צריך לראות כחג שהכין אותנו לגאולה ולא לגלות. בל נשכח שהאירועים של פורים היו הקדמה לתקופת בניית בית-המקדש, ואחרי פורים נגמר בניין בית-המקדש. כלומר, צריך להבין שיש בשורה שצריך לממש אותה, ובעזר ה' הציבור שלנו גדל ומתעצם. זאת אחת הסיבות שיש גם מתנגדים, אבל אסור לנו להתייאש ולאבד עשתונות בגלל שיש מתנגדים ושבידם הכוח. לא הכל בעולם הזה מוכרע על-ידי הכוח. הנביא אומר "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה'", והוראה זו היא מעשית גם לימינו אנו. אנחנו צריכים להבין שעמידה איתנה על עקרונות ועל רוחניות אמיתית בהחלט יכולה לשנות דברים. זכינו לראות נסים ונפלאות בחזרתנו לארצנו, ובל נשכח שקיבוץ הגלויות שארע בימינו - לא היה כדוגמתו מאז, כולל בימי יהושע בן-נון. כמה יהודים נכנסו לארץ בימי יהושע בן-נון? התורה אומרת שהיו 60 ריבוא גברים, ואם נוסיף גם את הנשים והטף ונכפיל את המספר הזה פי ארבעה או חמישה, יוצא שהיו כמה מיליונים, ודאי לא יותר מארבעה-חמישה מיליון. ברוך ה' אנחנו כבר היום יותר מחמישה מיליון יהודים בארץ, וזאת היא תופעה שיש להודות להקב"ה עליה. ברור שבין כמה מיליוני היהודים יש גם כמה רשעים, ואלמלא הם הרי היינו חושבים שחלילה ניטל חופש הבחירה מבני-אדם, אבל אסור לנו, בגלל הרשעים האלה, לאבד תקווה ולהגיע לאוזלת יד. יהי רצון שכשם שה' עשה לנו נסים בימים ההם, כך הוא יעשה לנו נסים בזמן הזה.
חזקים על עדינים
בעניין השאלה האם לצאת לפעול לבחירות, על זה כבר אמר החכם מכל אדם "אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידיך". ברור שאין לרוקן את בתי המדרש מתלמידים עקב העיסוק בבחירות, אבל מאידך גיסא, ברור שאין להניח את העבודה לבחירות. זה חשוב מאוד ובהחלט יש סיכוי לא מבוטל, אם נשקיע מספיק עבודה, שהדברים ישתנו באופן רציני ואפילו מפתיע.
יש אנשים שסונוורו על-ידי הברק המלאכותי של מנהיגות חזקה. ייתכן שהאירועים של היום, עם כל הכאב בדבר, יוכיחו להרבה אנשים שהמנהיגות החזקה הזאת היא בעצם החולשה בהתגשמותה. הם חזקים כנגד נערים ונערות "בני ציון המסולאים בפז", ילדים עדינים שעומדים כנגד כוח אדיר, אבל הם לא חזקים כנגד אויב מבחוץ. ואם נצליח לשכנע מספיק אנשים, באמצעות 'פנים אל פנים', שזה מה שקורה לנו, ייתכן שהכל ישתנה. לשם כך צריך לדבר עם אנשים שעדיין פתוחים לשמוע דברי אמת.
ואולם אין ספק שאסור שהדברים הללו יבואו על חשבון לימוד התורה. לזה צריך חכמה ותבונה, כך שהמינון יהיה מחושב. אנחנו עוסקים בעיקר בתורה, וכל הדברים האחרים יוצאים מן התורה וחוזרים אליה. מהסיבה הזאת אין להירתע מלדבר על כל דבר שנוגע ליסוד חיינו, כולל עניין התשובה.
--------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 02-9974425.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
