ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- סגולת ומעלת עם ישראל
על הפסוק הראשון בתורה, "בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ", כתב רש"י: "בראשית - אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ'החודש הזה לכם' (שמות יב, ב), שהיא מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל, ומה טעם פתח ב'בראשית'? משום 'כוח מעשיו הגיד לעמו, לתת להם נחלת גויים' (תהילים קיא, ו), שאם יאמרו אומות העולם לישראל: 'לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גויים', הם אומרים להם: 'כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו'".
רגילים להדגיש ברש"י זה את חשיבותה של ארץ ישראל, ודבר זה כמובן נכון מאוד, אבל יש להדגיש שעיקרו הוא "שאם יאמרו אומות העולם לישראל: 'לסטים אתם'... הם אומרים להם...". כלומר: יש כאן הגנה על כבוד ישראל והוכחת צדקתם של ישראל כנגד טענת השקר של הגויים.
כך כתב הרב שעוועל בביאוריו לרש"י: "לא אימנע מלהעיר עד כמה משתקפת כאן טהרת נשמתו של רבנו, דהנה בחר מכל עשרות המאמרים שבמדרשים לפתוח את פירושו עם מאמר... שמטרתו להגן על כבוד ישראל".
עוד כתב רש"י על הפסוק הראשון: "בראשית ברא - אין המקרא הזה אומר אלא דורשני, כמו שאמרו רז"ל: בשביל התורה, שנקראת 'ראשית דרכו' (משלי ח, כב), ובשביל ישראל, שנקראו 'ראשית תבואתה' (ירמיה ב, ג)".
עולה מרש"י שכל העולם כולו לא נברא אלא בשביל ישראל, שכן הפסוק אומר: "בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ", ורש"י פירש: "בראשית - בשביל ישראל שנקראו ראשית", ואם כן הפסוק מתפרש: "בשביל ישראל ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ".
נמצאנו למדים שהדיבור הראשון ברש"י מלמדנו על חשיבות ההגנה על כבודם של ישראל, והדיבור השני בא ללמדנו על חשיבותם של ישראל, שבשבילם נברא העולם.
מתוך חיבתן
על הפסוק הראשון בספר שמות, "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה, את יעקב, איש וביתו באו", כתב רש"י: "ואלה שמות בני ישראל - אף על פי שמנאן בחייהן בשמותם, חזר ומנאן במיתתן, להודיע חיבתן, שנמשלו לכוכבים, שמוציאן ומכניסן במספר ובשמותם, שנאמר: 'המוציא במספר צבאם, לכולם בשם יקרא' (ישעיה מ, כו)".
בדיבור זה לימדנו רש"י על חיבתם של בני ישראל אצל הקב"ה, שמתוך חיבתן הוא חוזר ומונה אותם ומזכיר את שמותם פעמים רבות, כדבר חביב שאדם עוסק בו עוד ועוד. אומנם כאן מדובר לא על כל עם ישראל, אלא רק על שנים־עשר בני יעקב, אבל בסמוך (פרק ד) יתברר שדבר זה נכון גם כלפי עם ישראל בכללותו.
על הפסוק הראשון בחומש ויקרא, "ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמר", כתב רש"י: "ויקרא אל משה - לכל דיברות ולכל אמירות ולכל ציוויים קדמה קריאה, לשון חיבה, לשון שמלאכי השרת משתמשין בו, שנאמר: 'וקרא זה אל זה' (ישעיהו ו, ג). אבל לנביאי אומות העולם נגלה אליהן בלשון עראי וטומאה, שנאמר: 'ויקר אלוקים אל בלעם' (במדבר כג, ד)".
ניתן היה לחשוב שמדובר בחיבתו של משה רבנו דווקא, מול טומאתו של בלעם הרשע, אבל רש"י לא כתב: "אבל לבלעם נגלה בלשון עראי וטומאה", אלא: "אבל לנביאי אומות העולם". עולה מדברי רש"י שהחיבה איננה רק מצד מעלתו של משה רבנו, אלא מצד מעלתם של ישראל.
רש"י חזר והדגיש זאת שוב בהמשך פירושו לפסוק הראשון בחומש ויקרא: "לאמר - צא ואמור להם דברי כיבושין: בשבילכם הוא נדבר עימי". אם כן, מעלתו של משה נובעת מכוח מעלתם של ישראל.
על הפסוק הראשון בחומש במדבר, "וידבר ה' אל משה במדבר סיני באוהל מועד באחד לחודש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר", כתב רש"י: "וידבר ה' אל משה במדבר סיני באחד לחודש - מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה: כשיצאו ממצרים מנאן, וכשנפלו בעגל מנאן לידע מניין הנותרים, וכשבא להשרות שכינתו עליהם מנאם: באחד בניסן הוקם המשכן, ובאחד באייר מנאם".
בהסבר זה לכאורה חזר רש"י על מה שכתב בפתיחתו לחומש שמות, ומדוע חזר שוב על אותו פירוש?
באמת יש חידוש ברש"י הראשון בבמדבר לעומת רש"י הראשון בשמות. בשמות היה מדובר על חיבתם של שנים־עשר השבטים, והם נזכרו גם בשמותם, ואילו בפסוק זה מדובר על חיבתם של כל עם ישראל!
להסתיר את הגנות
על הפסוק הראשון בחומש דברים, "אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תופל ולבן וחצרות ודי זהב", כתב רש"י: "אלה הדברים - לפי שהן דברי תוכחות, ומנה כאן כל המקומות שהכעיסו לפני המקום בהן, לפיכך סתם את הדברים והזכירן ברמז, מפני כבודן של ישראל".
הסבר זה לכאורה דומה מאוד למה שכתב רש"י בפתיחתו לחומש בראשית, שבשני המקומות כתב על ההגנה על כבודם של ישראל.
באמת יש הבדל גדול בין שני הדיבורים: ההגנה על כבוד ישראל שהוזכרה ברש"י הראשון לתורה עניינה הוא "הוכחת צדקתם" של ישראל כנגד טענת השקר של הגויים. ואילו רש"י הראשון בחומש דברים מדבר על כבודם של ישראל במובן של הסתרת גנותם. כלומר: לא רק כאשר יש התרסה של דברי שקר כנגד ישראל צריך להגן על כבודם, אלא גם כאשר יש גנות אמיתית - יש להסתיר אותה!
נמצאנו למדים שבפירושיו לכל הפסוקים הראשונים של חמשת חומשי תורה כתב רש"י על שבחם של ישראל: חשיבותם, מעלתם, חיבתם וכבודם. מדברי רש"י אלה נלמד עד כמה עלינו לעסוק כל הזמן בשבחם של ישראל, בחשיבותם, במעלתם, בחיבתם ובכבודם, ולהיזהר מלעסוק בגנותם.
מתוך העיתון בשבע
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך מתכוננים לקבלת התורה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך נראית נקמה יהודית?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
