ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- התבוננות אמונית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
הגמרא במסכת שבת 1 מספרת, ש"בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, יצתה בת קול ואמרה להן: מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו?" וכו'. הגמרא מדגישה, שרז זה - "מלאכי השרת משתמשין בו". זו היא השגה של מלאכים, ומדרגתם של המלאכים היא שהם עושים רק את רצון ה'. מלאך הוא רצון ה', ובלא רצון ה' לא קיים המלאך.
במעמד הר סיני הגיעו בני ישראל למדרגה כזאת שהם היו מוכנים לבטל את עצמם כלפי רצון ה', וזהו המובן של "נעשה ונשמע" - נעשה את רצון ה' גם ללא הבנה שלנו. אין לנו אלא רצון ה'. זו היא ההכנה לתורה, מתוך ביטול כל הספקות הגיע עם ישראל לאחדות, ומתוך כך היה מוכן לשמוע את דבר ה'.
אולם עוד קודם לשמיעת עשרת הדיברות יש צורך בהכנה נוספת. ביום השני אומר הקב"ה אל משה 2 :
וּמשֶׁה עָלָה אֶל הָאלוקים וַיִּקְרָא אֵלָיו ה' מִן הָהָר לֵאמר כּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי: וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ: וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
בפסוקים אלו אנו רואים שיש צורך להדגיש, שהיסוד לנתינת התורה הוא ההכרה בסגולת ישראל. רק מתוך "אשר בחר בנו מכל העמים" ניתן להגיע לשלב של "נתן לנו את תורתו". לימוד התורה חייב לבוא מתוך הבחירה של עם ישראל, ועל כן קודם ללימוד יש צורך בהקדמה של "והייתם לי סגולה", "ממלכת כהנים", ו"גוי קדוש". את הבחירה "אתם ראיתם" מיציאת מצרים ועד עתה, ומתוך כך יכולים אתם להגיע לקבלת התורה.
איזו כפיה היתה בקבלת התורה?
ובסיום דבריו אומר הקב"ה: "אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל", ומדגיש רש"י: "אלה הדברים - לא פחות ולא יותר". ויש לשאול, מדוע הוצרך הקב"ה לצוות את משה שלא להוסיף על דבריו? הציווי הראשון, של "לא פחות", מובן. יש צורך להגיע להכרה בסגולתם של ישראל, ורק מתוך כך ניתן לקבל את התורה. אולם לשם מה היה צריך לצוות את משה שלא להוסיף על הדברים?
ועוד יש לשאול על דברי חז"ל 3 : "ויתיצבו בתחתית ההר" 4 - מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם, אם אתם מקבלים התורה מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם". לשם מה היה צורך בכפייה זו? הרי בני ישראל אמרו כבר: "כל אשר דבר ה' נעשה"! 5
אלא הסבר הדבר הוא, שיש הבדל בין התורה שבכתב לתורה שבעל פה. את התורה שבכתב קיבלו בני ישראל ברצון, ואילו על התורה שבעל פה היתה כפייה, כפי שנאמר במדרש תנחומא 6 שאת התורה שבכתב קיבלו ישראל באהבה וברצון "שהיא קלה ונוחה וערבה ואין בה לא טורח ולא צער", אבל על התורה שבעל פה היה צורך לכפות הר כגיגית "לפי שהיא קשה ממוות ועמוקה משאול ויש בה טורח וצער ויגיעה ונידוד שנה ואין לך מי שעמל בתורה שבעל פה אלא מי שאוהב הקב"ה בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו".
אולם הכפיה על קבלת התורה לא היתה כפייה רגילה, שבה האדם אינו רוצה לעשות את המעשה ואף על פי כן הוא עושה אותו. הכפייה בקבלת התורה היתה בכך שהקב"ה הראה לבני ישראל מה היא התורה, ולאחר שראו אותה בני ישראל, הם לא יכלו כלל שלא לקבל אותה. כוח הבחירה ניטל מהם. כאשר הקב"ה מראה לאדם מה היא תורה, אין אף אחד שמסוגל שלא לקבלה. כל אחד מבין שמבלעדי תורה אין חיים, ועל כן היתה זו כפייה.
וזה גם המובן של הציווי: "לא יותר". אם משה רבנו היה מוסיף עוד הסבר אחד מה היא תורה, שוב לא היה אדם בעולם שהיה יכול שלא לקבל את התורה, וכוח הבחירה היה ניטל. אם משה רבנו שהוא מבחר המין האנושי וכל שערי חכמה פתוחים בפניו היה מוסיף עוד טעם אחד, שוב לא היתה בחירה לגבי קבלת התורה. ומכיוון שרצה הקב"ה שאת התורה שבכתב יקבלו ישראל מרצון ולא בכפייה, לכן ציווה הוא את משה רבנו: "לא יותר".
---------------------
מתוך הספר "שיעורי מרן הגר"א שפירא למסכת בבא בתרא", בעריכת הרב בנימין רקובר שליט"א.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
