ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
"ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו כי עקרה היא ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו" (בראשית כה, כא).
אמר רבי יצחק, יצחק אבינו עקור היה, שנאמר (בראשית כה, כא) ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו, על אשתו לא נאמר, אלא לנוכח, מלמד ששניהם עקורים היו, אי הכי, ויעתר לו, ויעתר להם מיבעי ליה, לפי שאינו דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע, אמר רבי יצחק מפני מה היו אבותינו עקורים, מפני שהקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתן של צדיקים (יבמות סד.).
רש"י על התורה מפרש את הפסוק על פי דברי הגמרא ביתר ביאור: לנכח אשתו - זה עומד בזוית זו ומתפלל וזו עומדת בזוית זו ומתפללת. ויעתר לו - לו ולא לה שאין דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע, לפיכך לו ולא לה.
הרב דסלר (מכתב מאליהו ח"ב עמ' 205) מביא את תמיהתו של האַלְטֶער (הסבא) מקלם רבי שמחה זיסל זיו, על דברי חז"ל, שאין דומה תפילת צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע, וגדולה זכותו מזכותה, הלא אדרבה, גדולה יותר זכות בן הרשע, שלא למד ממעשי אביו, ולא הלך בדרכיו אלא בדרכי ה'? ובאמת שזו תמיהה גדולה למתבונן, וכי איך אפשר להשוות את דרגתו וזכויותיו של יצחק שנולד וגדל בביתו של אברהם אבינו הצדיק, קיבל הכל על מגש של כסף, אמונה, אהבת חסד, רוחניות, עבודת השם, הדרכה צמודה, בלי נסיונות קשים מדי, לדרגתה וזכויותיה של רבקה שנולדה בביתו של בתואל ולבן הרשעים, היא היתה צריכה להתגבר על החינוך הקלוקל בביתה, להגיע בעצמה לאמונה בה', בכחות עצמה זכתה והגיעה לדרגה גבוהה מאוד באהבת חסד, היא התנתקה מבית אמה בעודה רכה לימים בכדי להנשא ליצחק ולהיות בחברת צדיקים?
האַלְטֶער מקלם מיישב תמיהה זו, ומבאר שגדלותו של יצחק היתה בזה, שאף על פי שהיה בן אברהם, לא הסתפק במה שהתחנך אצל אביו בלבד, שזה יכול להיות חיצוניות והרגל בלבד, אלא עמל לעשות הכל לשלו – לקנין פנימי ועצמי שלו, ובנה בנין גדול של גילוי הגבורה בבריאה, בנין חדש בכח עצמו לבד, וכל מה שזכה – משלו זכה, עבודה זו גדולה וקשה היא מאוד, ובזה גדולה מדרגת צדיק בן צדיק מזו של צדיק בן רשע, אשר לא הוצרך להתעלות מחינוך והרגל חיצוני כדי להפכו לפנימיות ועצמיות שלו. צדיק בן רשע עובד את ה' בשמחה, בהתלהבות מתוך התחדשות שבאה לו באופן טבעי מכך שהוא גילה את האור, וסלל את הדרך לאמת בעצמו, אין לו את הנסיון הקשה של עבודת ה' באופן טכני כ"מצות אנשים מלומדה" (ישעיהו כט, יג), לעומת זאת הצדיק בן צדיק עומד מול הנסיון הקשה שכל עבודת ה' שלו עשויה להיות עניין טכני, ללא התלהבות, ללא התחדשות, מכח ההרגל, כי כך היה בבית אבא הצדיק, אבל אם הצדיק בן צדיק מצליח להתעלות על כח ההרגל, ומצליח לעבוד את ה' כצדיק בן רשע, באותה שמחה, ובאותה התלהבות ראשונית כאדם שזה עתה גילה את האמת וסלל את דרכו בעצמו, הרי שבזה הוא מתעלה לדרגה גבוהה שהצדיק בן רשע אינו יכול להגיע אליו, פשוט כי אינו עומד בנסיון זה. יצחק בן הצדיק הצליח להתעלות ולהגיע לאותה דרגה של שמחה, התלהבות והתרגשות בעבודת ה' כמו זו של רבקה בת הרשע, ולכן "ויעתר לו - לו ולא לה, שאין דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע, לפיכך לו ולא לה".
חשבתי ליישב את תמיהת האַלְטֶער מקלם באופן אחר, אם נתבונן בדברי חז"ל נראה שהם לא אמרו שאין דומה זכויות צדיק בן צדיק לזכויות של צדיק בן רשע, אלא אמרו שאין דומה תפילת צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע, חז"ל מספרים לנו ששניהם היו עקורים מפני שהקדוש ברוך הוא מתאוה לתפילתן של צדיקים, יש משהו מיוחד בתפילתן של צדיקים, הם יודעים איך להתפלל, על מי להתפלל, על מה לכוון, הם מתפללים מעומק הלב, הקדוש ברוך הוא ליבא בעי (סנהדרין קו:), ה' רוצה את הלב, הכוונה, הרגש, האהבה. אז מה באמת ההבדל בין תפילת צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע, שהקדוש ברוך הוא מבכר את תפילתו של הצדיק בן צדיק, ונעתר דווקא לו? לצדיק בן צדיק יש מעלה מיוחדת שאין לצדיק בן רשע, וזו המסורת, הוא ראה את הוריו מתפללים, הוא לומד מהם איך להתפלל, הוא לומד ממעשיהם וגם... מטעויותיהם, לעומת זאת צדיק בן רשע, ראה הורים עובדי עבודה זרה, הוא מעולם לא ראה איך מתפללים לה', הוא זקוק להתחיל מבראשית, הוא מתחיל מהתחלה, וזקוק ללמוד איך מתפללים. "ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך" (בראשית טז, ה) - כשהתפללת להקדוש ברוך הוא: "מה תתן לי ואנכי הולך ערירי", לא התפללת אלא עליך; והיה לך להתפלל על שנינו, והייתי אני נפקדת עמך (רש"י). יצחק לומד ממה שקרה אצל אביו ואמו, ומבין שאם הוא רוצה להפקד בבנים מאשתו רבקה, אסור לו להתפלל על עצמו בלבד, אלא עליו להתפלל על שניהם, ובראש ובראשונה על רבקה, "ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו, על אשתו לא נאמר, אלא לנוכח, מלמד ששניהם עקורים היו", יצחק מבין ששניהם עקורים ושניהם זקוקים לתפילה, זה עומד בזוית זו ומתפלל וזו עומדת בזוית זו ומתפללת, אבל ההבדל היה שרבקה התפללה בעיקר על עצמה, ויצחק התפלל בראש ובראשונה על רבקה, "לנוכח אשתו", אשתו היתה נוכחת בתפילתו, ורק בנוסף התפלל גם על עצמו. כל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה (בבא קמא צב.). זו היתה יחודיותו של תפילת צדיק בן צדיק, שלמד ממה שקרה אצל אביו ואמו, שעליו להתפלל "לנוכח אשתו" על שניהם גם יחד, ולכן זכה ש"ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו", ה' לא נעתר לו לרפא אותו מעקרותו ולפקוד אותו בפרי בטן משִׁפְחָה, אלא נעתר לו, והוא זכה לפרי בטן מרבקה אשתו.
יהי רצון שנזכה גם אנו לעבוד את ה' מתוך שמחה, התלהבות והתחדשות, ולהתפלל את תפילת הצדיקים שתיעתר על ידי ה', שימטיר עלינו ברוב טובו וחסדו את כל הברכות וכל הישועות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
