^ 1.שיעור לזכרו של מקים עולה של תורה בישראל, מו"ר הגאון הרב משה צבי נריה זצ"ל, בית המדרש הקהילתי בישוב נריה, "אז-איתם", יט' כסלו תש"פ, במלאת עשרים וארבע שנים לפטירתו.
^ 2.או כפי שנהג לכתוב: נרי'ה במשמעות של – נרי ה'.
^ 3.האור הגדול: 70 שנה לישיבות ולאולפנות בני עקיבא ת"ש-תש"ע, הוצאת מרכז ישיבות בני עקיבא, עמ' 23, הרב צבי שינובר (עורך), ירושלים, תש"ע.
ובהזדמנות אחרת הרחיב הרב נריה קצת יותר: "...כאשר ראיתי את הרב בפעם הראשונה, הרושם שהוא עשה עלי היה חוויה מיוחדת מאוד. מספר ימים לפני כן הגעתי באוניה קטנה מרוסיה הסובייטית [כ' תמוז תר"צ], ירדתי מהאונייה ביפו והייתי צריך להתעכב בגלל זריקות שנתנו לנו נגד מחלות שונות, לבסוף גמרנו ועליתי ירושלימה - שבת ראשונה בישיבה. במוצ"ש אחרי הבדלה נסעתי מקרית משה לבית הרב בכדי להודיע לו על בואי לישיבה, אך הייתי צריך לחכות משום שהרב העביר שיחה ארוכה בסעודה שלישית. בסיום תפילת ערבית כולם נכנסו לחדרו של הרב לשמוע הבדלה. בכניסתי ראיתי מחזה מרשים מאוד. הרב עומד בבגדי שבת חגיגיים, על ראשו ה"שטריימל" המפורסם שכולכם מכירים מהתמונות וכוס הבדלה בידו. פני הרב היו מרשימים מאוד, עיניו הגדולות המורחבות, הרצינות והרוממות, האווירה היתה אווירה של קדושה וכולם עומדים מסביב לרב בחרדת קודש. עד היום אני זוכר את ראיית פני הרב שהרשימה אותי כל כך..." (שיחה לג' אלול תשנ"ה, שישים שנה לפטירת הראי"ה קוק, מרכז ישיבות בנ"ע).
^ 4.‫ משנת הרב: פרקי-מחשבה בדעת אלקים, תורתו, עבודתו ויראתו, ותחית עם-סגולתו על אדמת-קדשו - לקוטי-אורות מספריו הקדושים של מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק, עשרה פרקים, ארגון בני-עקיבא, תרצ"ו.‬‬‬‬‬
בהקדמת הספר כתב הרב נריה: "עם סוף שנת אבלו של רבנו הקדוש זצ"ל, שרויים אנו באנינות על חללינו הקדושים; נתונים אנו במצב איום של דכדוך ושיברון, ומורגש מאד חסרונו של אדיר האמונה אשר היה מגבירנו בקולו. גדולים הזעזועים ונורא הסבל, ואדם אין בארץ לעודד ולנחם. צופה הישועה ורואה האורות באופן לוקח מאתנו בטרם יבואו ימי הרעה וספינתנו מטרפת ללא קברניט. ואין לנו שיור אלא התורה הזאת, תורתו אשר רב כוחה לעודדנו באמונה הרבה הבוקעת ועולה הימנה ודבריה הנשגבים והמשגבים. עם ישראל התגבר תמיד על צרותיו מתוך השתקעות גמורה בתוך ספרו ומתוך התייחדות ודבקות באלוקיו, ואם לא זכינו שיהא רבנו זכר צדיק וקדוש לברכה עצמו משמיענו את דבר אלוקים ומורנו את דרכי עבודתו, הרי מפתחות ספריו מסורים בידינו, ואורו גנוז באותיותיהן ותגיהן. נצאה נא איפוא ונלכה לאור נשמתו אשר נגנזה במשנתו ובימים אלה אשר צל המוות פרוש עליהם וישועה רחקה מאתנו, יהיו נא לנו דבריו הקדושים למקור חיים ומעיין ישועה. זכותו תגן עלינו".
^ 5.והיה כנגן המנגן: פרקים מעולם הניגון של הרב משה צבי נריה, הרב חנן פורת (עורך), ירושלים, תש"ס.
^ 6.כתב תלמידו של הרב נריה, הרב זלמן ברוך מלמד:
אתמול, י"ט בכסלו, ליוינו למנוחת עולמים את מו"ר הרב משה צבי נריה זצ"ל. גם אני, כרבים אחרים, זכיתי בימי נעורי ללמוד בישיבת בני עקיבא בכפר-הרואה ולהיות תלמידו של הרב נריה זצ"ל. ואני כתלמיד רוצה לספר לכם מה נתן לנו הרב נריה. הרב נריה חינך אותנו לשאוף לשאיפות גדולות, שאיפות חלוציות, רוחניות. לשאוף לעשות מהפיכה רוחנית בישראל, להרבות אור של אמונה ואור של תורה בישראל, לקרב רחוקים, לתקן עולם במלכות שדי. ואנחנו, נערים צעירים המחפשים אתגרים, בחורים מלאי מרץ נעורים, 'נדלקנו'. וכבר אז, בכפר הרואה, בהיותנו בני ארבע-עשרה חמש-עשרה גמלה בליבנו ההחלטה להמשיך בלימוד התורה בדרך שהרב נריה כיוון אותנו, בדרכו של מרן הרב קוק זצ"ל. ללמוד וללמד, לשמור ולעשות.
איך הצליח הרב נריה בחודשים מועטים להפוך אותנו לבני ישיבה? זה היה רק ברוח אישיותו המיוחדת שהיתה מליאה באהבת-תורה ויראת-שמים. הוא הקרין מתוכו חום שמשך אותנו אליו. התפילה הנפלאה שלו בימים הנוראים לפני העמוד, הרימה את כולנו לגובה נפלא. וכולנו נסחפנו אחריו. כך בתפילה וכך ביחס ללימוד-התורה. הוא משך אותנו אחריו לאהבת-תורה, לדבקות, להתנדבות לאידאלים. רצינו להיות כמוהו. זה היה חלומם של תלמידים רבים להיות כמו הרב נריה.
השאיפות שהרב נריה נטע בנו באותם ימים, הם היו הבסיס שעליו ניבנו אחר-כך כל הקומות הרוחניות הגדולות של תלמידיו שגדלו ונעשו למרביצי תורה ברבים. וכך, בכל שנה, נטע הרב נריה עוד נטיעות אידאליות של אהבת-תורה ושאיפות תורניות גדולות בקרב מחזור חדש של תלמידים. שנה אחר שנה במשך עשרות שנים. והפירות החלו לעשות פירי פירות ופירי פירי פירות. והרב נריה נשאר צעיר ברוחו והמשיך והמשיך בכל שנה ללבות את אש התורה ואש אהבת ישראל בקרב התלמידים הצעירים. הוא העמיד את התלמידים על המסלול העולה למעלה. והשאר הוא בבחינת "ואידך זיל גמור". העמידה על המסלול הנכון כבר מבטיחה את כל ההמשך.
אשריך, מו"ר הרב משה צבי נריה זצ"ל, שזכית להביא לכך שכל-כך הרבה תלמידים ימשיכו ויגדלו בתורה וביראה ויהיו למרביצי תורה ומאירי אור-אמונה בכל אתר ואתר. אור תורת ארץ-ישראל, תורה מליאה תקוה, מליאה בחזון, תורת התחיה של העם והארץ. אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו (ערוץ 7, כ' בכסלו ה'תשנ"ו, תודתנו לרב הראל כהן על מסירת הדברים).

^ 7.האור הגדול: 70 שנה לישיבות ולאולפנות בני עקיבא ת"ש-תש"ע, הוצאת מרכז ישיבות בני עקיבא, הרב צבי שינובר (עורך), ירושלים, תש"ע.
^ 8.מתוך הרצאה בכינוס של הוועד-הפועל המזרחי "זרעים", אדר א' תשכ"ה.
^ 9."בשבת חנוכה [תשט"ו], אחת מהשבתות שארגנתי לחניכי בישיבת כפר הרא"ה הטיל עלי הרב משה צבי נריה זצ"ל להקים ישיבה בבית קטן שנתרם לו על ידי הגב' פרלמוטר ע"ה במושב נחלים אז הוא הסביר שאדם שהצליח להטמיע בסניף בני עקיבא בירושלים רוחניות ואווירת התעלות עד שראויים חניכיו להיקרא "בני רבי עקיבא" ראוי הוא להקים ישיבה שתהיה בית שממסד עד טפחות מחנכים בה אדם (הסבא מקלם)...." (נחלי בא-גד, החדש, ח"ב, עמ' 310).
^ 10.בשנותיי המאוחרת בנחלים, הגיעו חסידי ויז'ניץ וערכו שבת "התאחדות הבחורים" עם האדמו"ר וכיסו באמצעות מודעה שלהם את המשפט על מדינת ישראל. זה כל כך בולט בבית המדרש.
^ 11.ואלה תולדות הישיבה, הרב אברהם צוקרמן, האור הגדול, עמ' 30-32.
^ 12.הרב חיים מאיר הגר מויז'ניץ (תרמ"ח-תשל"ב).
^ 13.מאורות נריה, חנוכה ופורים, עמ' 119.
^ 14.שחר אורו - הרב משה-צבי נרי'ה זצ"ל: פרקי ראשית - מעמק הבכא הרוסי לראש גבעה בכפר הרואה - צלה בר-אלי, ירושלים, תשס"ב. ‬
^ 15.ראה "על יחס מרן הגראי"ה קוק זצ"ל לתנועת בני עקיבא" – בשדה הראי"ה, עמ' 565-581, ת"א, תשמ"ז.
^ 16.שם, עמ' 574.
אודות יחסו של הרב נריה לתנועת בני עקיבא ראה: הרבנית רחל נריה, 'דמותו האחת', עמודים 611 (תמוז תשנ"ז), עמ' 295-297. הרב פתחיה נריה, '‬"נר לרגלי דברך": קווים להארת דמותו ודרכו של הרב מ.צ. נריה זצ"ל',‬‫ צהר ט (תשס"ב), עמ' 105-118. ‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬
^ 17.משנת-הרב, "הרב" (ירושלם, תרצ"ח), מועדי-הראי"ה, חיי-הראי"ה, טל-הראי"ה, ליקוטי-הראי"ה (ג' חלקים), בשדה-הראי"ה, שיחות-הראי"ה. ואף ביתר ספריו משוקעים דברים רבים מתורת רבו הגדול.
^ 18.שיעור מתוך הקלטה.
^ 19.מוזכר אצל הרב נחום נריה, בהקדמתו למהדורת תשע"ה של ספרי הרב נריה.
^ 20.‬ראה: אבי דור הכיפות הסרוגות: הרב משה צבי נריה: הגותו, פועלו ומקומו בעיצוב האתוס הציוני דתי, ד"ר מרדכי מרמורשטיין, קרית ביאליק תשע"ה.
^ 21.הרב נריה סבר שיש "לכוון כל בוגר לפי נטייתו" (ראה מאורות נריה, חנוכה ופורים עמ' 118-119, הרב יקהת רוזן (עורך), ‬‬‬‬‬‬‬‬‬קרית מלאכי, תשנ"ח).
^ 22.כתב תלמידו של הרב נריה, הרב הראל כהן, מנהל מכון נזר-דוד, לאחר חורבן חבל קטיף:
"אני נזכר כל העת בדבריך בלווייתו של מרן הרצי"ה עליהם חזרת פעמים רבות, כי העשרים שנה מאז פטירתו של הרב מרן הראי"ה ועד שהרב צבי יהודה זצ"ל יצא מחדר תלמודו והרבה את הספסלים בישיבת מרכז הרב, עשרים שנה אלו יעלו לנו ביוקר. דבריך מוארים עכשיו באור חדש. הסברת שבין הדור שלך, של הרב ישראלי ועד לצעירים שבאו למרכז הרב וחבשו את ספסליה חלפו עשרים שנה. אין בוגרי מרכז הרב כמעט בין גיל 70 ל-90. הם כל כך חסרו לך אז ועוד יותר חסרים לנו היום. הנה עכשיו אנו משלמים את המחיר. כמו שאמרת "זה עולה לנו ביוקר". נשארנו יתומים מרבותינו. חסד עשה עמנו הקב"ה שעדיין נמצא עמנו מרן הגאון הרב אברהם שפירא [שליט"א]. הוא ממשיך בתוקף את פסק ההלכה של סירוב לפקודת ההחרבה והגירוש האכזרי, אותו קבעתם יחדיו שאם זכרוני אינו מטעיני אתה הוא שניסחת אותו" (דברים ליד ציון הקבר אצל מו"ר הרב משה צבי נרי'ה זצ"ל במלאות עשור לפטירתו, הרב הראל כהן, כסלו תשס"ו).
מאידך הרב נריה העריך את מאמצי העל שהשקיע הרב צבי יהודה בעריכת כתבי אביו וכפי שאמר: "...אלמלא המאמץ העל אנושי, הריכוז העל אנושי של קרוב לעשרים שנה שבהן הרב ר' צבי יהודה ז"ל התרכז ממש בסתר אוהלו ועסק רק בזה, אלמלא הוא, הרי כל אלו שמנסים לגמד את אישיותו של הרב ושמתאמצים להתעלם ולהעלים את גדלותו התורנית היו מצליחים.." (ליקוטי-הראי"ה, ח"ג, עמ' 212, מהדורת תשע"ה).
^ 23.מן הפנקס הפתוח, עמ' 13,
^ 24.כידוע, ישנו סרטון וידאו של הרב נריה באחרית ימיו, מדבר אודות גודל פעולתו של הרב דרוקמן.
^ 25.על משמעותה של המלחמה בהגותו של הרב נריה, ראה: מלחמת ירח האיתנים, תל אביב, תשל"ד.
^ 26.בפתח ספרו צניף מלוכה: בירורי הלכות ועיוני הליכות (עם תקומת מדינת ישראל בארץ-ישראל), כתב הרב נריה:
"לעילוי נשמת תלמידי ישיבותינו הי"ד, הנאהבים והנעימים אשר קדשו שם שמים בחייהם ועלו במעלות קדושים וטהורים במערכות מלחמות ישראל מיד צר שבא עליהם, מהם מעטים שזכו לספרי זכרון המעלים על נס את יקרת רוחם, שקידת לימודם ויושר הנהגתם ומהם רבים אשר רק רבותיהם וחבריהם יודעים ערכם וזוכרים לטובה את מעלותיהם ומידותיהם ויופי חייהם.." (נר זיכרון, עמ' 6, כפר-הרא"ה, תשנ"ב).
^ 27.כתב בנו, הרב נחום נריה, ראש ישיבת תורה בציון:
"התחברותו אל נשמות הדור והדורות שעברו נתגלתה במלוא עוצמתה בתפילת יזכור ביום הכפורים. היה מזכיר את אבותיו, רבותיו ותלמידי הישיבה לדורותיהם שהלכו לעולמם לפני ותוך כדי מלחמת השחרור, במלחמות הקיום והישע. אנחות הכאב שפרצו מלבו פלחו את חלל בית התפילה שבישיבה שהיה מרוקן מהתלמידים הצעירים היוצאים בשעת יזכור ומלא באנחות, ענן כבד על האהל, בעננה הפרושה באוויר, איש איש הוזכר על ידיו, בניה בוגריה של הישיבה כמו בנו שלו, הרב אברהם יצחק זצ"ל שהלך לעולמו לאחר מחלה קשה בחיי אביו. כל שנה ושמותיה, שנה שנה נוספו שמות ורובם צעירים רעננים וטריים שרק שנה שנתיים לפני כן חבשו את ספסלי הישיבה ונפשו של ראש הישיבה קשורה בנפשם. נפילתם במערכות ישראל או במחלות או תאונות, שברה את לבו על גודל השבר והחלל, דמותם וזכרונם לא נשכחו בעולמה של הישיבה, הם נזכרים וחקוקים באולם זכרון בנים איש איש תמונתו ומסגרתו בזכרונו של אבא היו חיים וקיימים... (ימים נוראים עם אבא, מאורות נריה – אלול ותשרי, עמ' 200).
^ 28.מאורות נריה, חנוכה ופורים, עמ' 119.
^ 29.ויאמר מרדכי: דברי זכרון ודרשות לנשים, עמ' רסה'-רעד', הרב מאיר טוויזר (עורך), ירושלים, תש"ע וראה גם: דברי מרדכי: דברי זיכרון והספד, עמ' רעא'-רעב', דרכי הוראה לרבנים, ירושלים, סיון תשע"א.