ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עסקאות, חוזים והסכמים
הנתבעת היא שותפות חקלאית של ארבעה אנשים, שהתובע הלווה להם כסף לפני שנת השמיטה תשע"ה כדי שהם יפעילו משקים חקלאיים במסגרת אוצר בית דין. התובע לקח הלוואה לצורך ההשקעה, והיה אמור לקבל אותה בחזרה מהכספים שיעביר אוצר בית הדין.
הנתבעת הודתה במהלך הדיונים כי היא חייבת לתובע 254,000 ₪, הנתבעים ביקשו מבית הדין לפרוס את התשלומים כמה שניתן, התובע הסכים לפריסה, אך דרש כי הנתבעים ישאו בעלויות הריבית של ההלואה שלקח.
פסק הדין:
בית הדין מקבל את בקשת התובע לתשלום מיידי, במידה והנתבעים לא מסכימים להסדר התשלומים שהציע התובע, עליהם להציע הסדר אחר תוך 7 ימים.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
243 - הפחתת שכר דירה בגלל בעיות במושכר
244 - החזרת הלוואה ותשלום פיצויים
245 - מחלוקת בין קבלן למזמין וטענה שההסכם נחתם תחת לחץ
טען עוד
נימוקים בקצרה:
א. אחריות השותפים להלוואה
ארבעת הנתבעים לקחו את ההלוואה בשותפות, לכן כל אחד מהם חייב את חלקו בסך 63,500 ₪, אם לאחד השותפים יש אפשרות לפרוע עכשו יותר מחלקו הוא מחויב לעשות זאת, ולאחר מכן יתבע את הסכום מחבריו. משום שלפי המבואר בשולחן ערוך (חו"מ עז, א) כששותפים לוקחים הלוואה כל אחד מהם הוא ערב לכל ההלוואה.
ב. האם הנתבעים צריכים לקחת הלוואה כדי לפרוע את החוב?
התובע דרש שגם במידה ואין לנתבעים ממון לשלם, הם יקחו הלוואה על מנת להחזיר את החוב, בית הדין נדרש להכריע בשאלה זו. בשולחן ערוך (חו"מ צז, ב) נפסק שאסור ליגוש את הלוה לפרוע כשהמלוה יודע שאין ללווה כסף, ואסור אפילו לעבור לפניו שלא יתבייש. מדין זה נראה שאין הלווה חייב ללוות על מנת לפרוע, משום שאז לא היה איסור ליגוש אותו.
לגבי שכר שכיר, החפץ חיים (אהבת חסד חלק א, ט, ז) כתב שמעסיק חייב ללוות כדי לשלם את שכרו של העובד, אם הדבר אפשרי,,על מנת לקיים מצוות עשה של "ביומו תתן שכרו". לעומתו בשולחן ערוך הרב (שאלה ושכירות סעיף יח) סבור שאין חובה אפילו כמדת חסידות ללוות ולפרוע לעובד את שכרו בזמנו.
אולם, הרב זלמן נחמיה גולדברג (קובץ הישר והטוב חלק ב (מעמ' לג ואילך) כתב שהלווה חייב ללוות כדי לפרוע את החוב, ובייחוד אם יש לו נכסים שאינו רוצה למוכרם. לעומת זאת היו שחלקו על הרב גולדברג (קובץ הישר והטוב חלק ג' עמ' רמט). אמנם הרב שטרנבוך (תשובות והנהגות ב, סי' תשב) פסק שאדם שרגיל ל"גלגל" חובות, חייב ללוות על מנת לפרוע את ההלוואה. לעומתו, שלא רגיל לגלגל חובות, אינו מחוייב לקחת הלוואות לצורך זה. בנוסף כדי לצאת ידי שמיים נראה שיש לקחת הלוואות.
בפועל התובע הסכים ללכת לקראת הנתבעים והסכים שהנתבעים ישלמו בארבע פעימות את הסכום.
ג. תשלום על תשלומי ריבית שמשלם התובע
בנוסף מותר לתובע לדרוש מהנתבעים את תשלומי הריבית שאותם הוא משלם ואין בכך משום חשש ריבית, משום שזכותו פיצוי על הנזקים שנגרמו לו עקב הסכמתו לפרוס את החוב לתשלוים (כמו שנאמר בפד"ר ירושלים ח, עמ' סא בשם הגרי|ש אלישיב)
דיינים:
הרב חיים בלוך, הרב עמוס ראבילו, הרב שמעון גרבוז
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
