ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הרמב"ם (טומאת אוכלין פרק י, הלכה טז-יז) פסק שמשקי בית מדבחיא - דם ומים טהורים בבית המקדש ואינם מטמאים, אך לא מזכיר כלל את ההלכה שמופיעה בגמרא שאם יצאו החוצה הם ממשיכים להיות טהורים. ושואל הצל"ח (כאן אות קג) מדוע הרמב"ם לא הזכיר כלל את הדין הזה שאם יצאו המשקים החוצה הם נשארים בטהרתם? הצל"ח מתרץ שרב ושמואל נחלקו בגמרא האם המשקים הללו הם טמאים בעצמם וטהורים מלטמא אחרים, או שהם טהורים בעצמם. ודין זה אינו חידוש כלל לשיטת רב, משום שלשיטת רב המשקים לא נטמאים בעצמם בכלל ואם כן אין סיבה שהם יטמאו פתאום כשהם יצאו מחוץ לבית המקדש, וכן להיפך, לשיטת רב טומאת משקים היא מהתורה, אך יש הלכה למשה מסיני שלא נטמאים בבית המקדש, ואם כן ההלכה למשה מסיני לא תחול על משקים שנטמאו בחוץ ונכנסו אחר כך. ולכן הרמב"ם שפסק כשיטת רב שמשקי בית המטבחיים טהורים לגמרי, לא צריך להביא את הדין הזה, דיון הגמרא הוא אם כן אך ורק לפי שמואל, אך לפי רב אין שום טעם לדיון זה, כי הדין הוא ברור.
אמנם, לגבי טומאת ידיים כתב הרמב"ם (אבות הטומאות ח, ו) שלא רק שבבית המקדש לא גזרו על טומאת ידים שנטמאו שם (כפי שמוזכר בסוגיה בדף יט) אלא גם אם נטמאו הידיים בחוץ, ונכנסו פנימה הם גם לא מטמאים בבית המקדש. בספר אברהם יגל (שם, לרב אברהם הכהן מתוניס) הקשה מניין לרמב"ם לומר כן, כשאין מקור בגמרא על כך, וכשהדבר עומד בניגוד לסוגיית הגמרא לגבי משקי בית מטבחיא שבה משקה שנטמא בחוץ מטמא בפנים? כך גם הקשה אחריו החזון איש (ידים ז, יג), בספר אברהם יגל כותב שלהבנת הרמב"ם יש טומאת ידים במקדש, אבל אין טומאה לטמא את הקודש, ולכן גם כשהידיים נטמאו בחוץ, שהן טמאות, הן לא מטמאות בפנים, הוא לא מטמא בפנים. תירוץ זה עומד בניגוד להסבר הצל"ח, שלדעתו הגמרא דנה אך ורק לשיטת שמואל הסובר שהמשקים טמאים ואינן מטמאים, ואם כן אין הבדל בין הסוגיות וגם בידים וגם במשקים הם טמאים ולא מטמאים.
בספר בית האוצר (לר' יוסף ענגיל מערכה א-י) למד מסוגיה זו שטומאה שונה במהותה מאיסור, טומאה בנויה על מציאות חיצונית, ולכן אם היא לא חלה ברגע הראשון שיש מגע בינה לבין הטומאה, היא שוב לא תחול אחר כך, לעומת זאת איסור בנוי על מציאות פנימית, ולכן גם אם הוא לא חל בגלל סיבות מסוימות, הרי שברגע הראשון שהוא יכול לחול הוא יחול. וגם בשואל ומשיב (מהדורה רביעאה, חלק ג, סימן ו) הוכיח מסוגיה זו שטומאה לא חוזרת וניעורה במקרה שבו נטמא פחות משיעור ולאחר מכן התחברו שני חלקים הפחותים משיעור, שאינם מצטרפים לקבל טומאה. הוכחה זו נכונה אך ורק אם נאמר שהטומאה לא חלה כלל, אך אם נסביר שהטומאה חלה במקצת לגבי טומאת עצמם, אלא שהיא לא מטמאה אחרים, הרי שאין להוכיח דין זה, שכן לדעה זו חלק מהטומאה חלה גם בבית המקדש.
סיכום: בגמרא מבואר שלא גזרו טומאה על משקים בבית המקדש, ובנוסף גם כאשר הם יצאו הם לא נטמאים, הרמב"ם לא כתב דינים אלו להלכה, והצל"ח מבאר שזה בגלל שהוא הבין שלשיטת רב שפסק כמותו הדבר פשוט.
לגבי טומאת ידיים הרמב"ם כתב שגם אם נגע מחוץ לבית המקדש, הידיים לא טמאות בתוך בית המקדש, האחרונים ניסו לבארו בהשוואה לסוגייתנו. בכל אופן למדו האחרונים מסוגייתנו שטומאה אינה חוזרת וניעורה לאחר שלא טימאה בזמן המגע הראשוני.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים ייעודו של מעשר כספים
מעשר כספים הוא התחליף לתרומות ומעשרות ומתנות כהונה ומתנות עניים שניתנו מיבול השדה ומהמקנה | מידה טובה לתת חומש | מגמתה העיקרית של מצוות מעשר כספים להחזיק את מלמדי התורה בישראל | עוד מגמה למעשר כספים: להחזיק עניים | כאשר יש צורך לתרום גם לעניים דחוקים וגם ללומדי תורה, יש להקדים את העניים | הרמב"ם יצא בחריפות רבה נגד לומדי תורה שמתפרנסים מהציבור | יש להקפיד לתרום למוסדות שמלמדים בהם תורת אמת

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת כי תבוא
אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי - מדוע אינו אומר את שמו אלא רק את מקומו. מה הטעם שהקדים הכתוב להזכיר את הַמָּקוֹם הַזֶּה זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, ורק אח"כ הזכיר אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת – היא ארץ ישראל. מה הטעם שבברכות נאמר וְהִשִּׂיגֻךָ בכתיב חסר ו', ואילו בקללות נאמר וְהִשִּׂיגוּךָ בכתיב מלא. בשלמא אָרוּר אַתָּה בְּצֵאתֶךָ בצאתו מן העולם ניחא שהרי הוא רשע. אלא אָרוּר אַתָּה בְּבֹאֶךָ בביאתו לעולם אמאי הרי עדיין לא חטא, שהרי תינוק הוא. שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה כֻּלָּם מִשְּׁבָא יָבֹאוּ - למה כֻּלָּם יבואו דווקא מִשְּׁבָא.

אורות התשובה - התעוררות תדייק את הכוחות שלך!
אורות התשובה ט', ז'
מה אם התשובה לא נועדה להחליש אותך-אלא להחזיר לך את הכוחות? הרב קוק מלמד אותנו נקודה עמוקה: לפעמים אדם מצמצם את עצמו ואת הכוחות הגדולים שקיימים בו. אבל התשובה אינה ויתור על העוצמה שלנו-אלא היכולת לכוון אותה מחדש אל הקדוש ברוך הוא. לקראת ראש השנה, זה הזמן לעצור ולשאול: עם אילו כוחות אני מגיע? ולאן אני בוחר להפנות אותם? 🎬 צפו במסר המיוחד וקחו איתכם נקודה למחשבה לקראת ראש השנה.

אורות התשובה - התעוררות מה ה' מצפה ממך?
אורות התשובה - י"ד, ד
לפעמים אנחנו בטוחים שאנחנו צריכים להשתנות לגמרי כדי להתחיל מחדש. אבל אולי דווקא הצעד הראשון הוא לעצור לרגע ולהבין מה באמת קורה בתוכנו. בסרטון הרב בועז חדד נוגע בנקודה עמוקה שמזמינה אותנו להסתכל אחרת על הדרך שלנו, על המקומות שבהם אנחנו נמצאים ועל האפשרות לבחור מחדש. מה הקב"ה באמת דורש מאיתנו? מושלמות או השתלמות? מסר קצר, אבל כזה שיכול לגרום לכם להסתכל על עצמכם קצת אחרת. ❤️

אורות התשובה - התעוררות מה אם תשובה היא לא מה שחשבת?
אורות התשובה - א' , א'
תשובה היא לא רק על עבירות. היא הרבה יותר עמוקה מזה. מה אנחנו באמת עושים כשאנחנו חוזרים בתשובה? הרב קוק מלמד ב״אורות התשובה״ שהתשובה שייכת לכולנו-להורים, לילדים, ולכל אדם שרוצה לחזור למקום האמיתי והעמוק שבתוכו. לפעמים אנחנו חושבים שתשובה היא רק לתקן את מה שלא היה בסדר. אבל אולי תשובה היא גם הדרך שלנו לחזור לעצמנו, לנשמה שלנו ולכוחות שהקב״ה נתן לנו. ❤️

אורות התשובה - התעוררות מרגיש רחוק? סימן שאתה מחובר
אורות התשובה - ט"ז, ז'
מרגיש רחוק? סימן שאתה מחובר🤍 לפעמים אנחנו מרגישים רחוקים, כואבים ומתוסכלים-וחושבים שאולי התרחקנו יותר מדי. הרב יובל מיטלמן מחדש לנו מתוך הספר אורות התשובה שדווקא הכאב הזה יכול לגלות משהו עמוק: אם כואב לך, כנראה שעדיין אכפת לך. כמו איבר שמחובר לגוף- כשהוא מחובר, מרגישים. והתחושה שאנחנו רוצים להתקרב, להשתנות ולחזור-היא בעצמה סימן שיש בתוכנו חיבור. אז אם בתקופה הזו אתה מרגיש רחוק-אל תתייאש. יכול להיות שהתחושה הזאת היא בדיוק ההוכחה שאתה עדיין מחובר.

אורות התשובה - התעוררות מיואש? אתה בדרך הנכונה!
מה קורה לנו כשאנחנו מתייאשים מעצמנו? האם הייאוש אומר שנכשלנו-או שאולי דווקא הוא מגלה לנו כמה אנחנו באמת רוצים להיות טובים יותר? בסרטון הרב טל שאוליאן מדבר על מקומו של הייאוש בתהליך התשובה, ועל נקודה עמוקה שמאיר הרב קוק ב״אורות התשובה״: גם כשהאדם מרגיש רחוק, שבור או מלא חרטה- הטוב שבו לא נעלם.✨ אולי לכן הייאוש הוא לא הסוף- אולי הוא דווקא הזמנה לעצור, להסתכל פנימה ולגלות מחדש את הטוב שתמיד היה שם. אל תוותר על עצמך בגלל הנפילות שלך. הטוב שבך עדיין שם. ❤️

אורות התשובה - התעוררות מה עוצר אותך מלעשות תשובה?
מה באמת מונע מאיתנו לעשות תשובה ולהשתנות? אנחנו יכולים לרצות להתקדם, להשתפר ולהתחיל מחדש- אבל פעמים רבות דווקא היצר גורם לנו להיחלש, לדחות ולהישאר במקום. הרב יהודה חמו מדבר על המאבק הפנימי הזה ועל הכוח שיש להתעוררות אמיתית בחיים שלנו. אם גם אתם מרגישים שהגיע הזמן להתעורר ולעשות שינוי-הסרטון הזה בשבילכם!

מאמר שלישי עבודת החסיד וההשגחה האלוקית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגת החסיד, השואף לחיות בתודעה מתמדת של נוכחות אלוקית, אמונה והשגחה פרטית בכל פרט בגוף ובבריאה. מתוך כך מודגש כי המוסר והטוב האמיתיים נגזרים אך ורק מהציווי האלוקי ומהתורה, ולא משיקולים אנושיים סובייקטיביים.

יומא אכילה שאינה ראויה ביום הכיפורים
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.

אורות התשובה - הרב הראל כהן כוחה היצרני של הרהור תשובה
אורות התשובה פרק ו,ז-ז,א
ההירהור הוא יוצר מציאות והוא גרעין התשובה שממנה מתחיל הכל, ומצד שני צריך להוציא אותה מן הכח אל הפועל כדי להשלימה

שיעורים בספר יהושע ספר יהושע כהמשך התורה
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במדרגות הנבואה השונות על פי הגר"א, מנבואת משה רבנו ועד לנביאים הראשונים והאחרונים. דרך פתיחת ספר יהושע, מודגש מקומו הייחודי של הספר כהמשך ישיר לתורה וכשלב המעשי של כניסת עם ישראל לארצו.

אורות המלחמה בניין האומה וייעודה בתיקון העולם
פסקה ט'
השיעור עוסק במשנת הראי״ה קוק על הקשר העמוק שבין זעזועי העולם והמלחמות לבין חובת ההתעוררות, ההתחזקות והבניין הרוחני של כנסת ישראל. מתוך ראיית האומה כגוף אחד השואב את כוחו מאמונתו, מודגש תפקידו הבלעדי של עם ישראל לגלות את שם השם במציאות ולהביא לתיקונו השלם של העולם כולו.

מידות הראי"ה עבודת האמונה: פנימיות מול מעשה
אמונה י"ח - כ"א
השיעור עוסק במתח שבין הממד הפנימי והשכלי של האמונה לבין ביטוייה המעשיים והחיצוניים, שלעיתים נראים מצומצמים או נלעגים. הרב מסביר כי חיים חסרי אידיאל אלוקי מרוקנים את האדם מתוכן פנימי, ומדגיש את החשיבות שבחיבור עמוק, אותנטי ומבורר לעבודת השם.

כי תצא עבודת השלמות: הלכה, מידות והזולת
שיחת מוצ"ש פרשת כי תצא
השיעור עוסק בפרשת כי תצא ומדגיש את תפקידה של התורה בהגנה, תיקון המידות ומניעת קלקול מוסרי ורוחני עוד מראשיתו. דרך שלל נושאי הפרשה מודגש כי עבודת ה' אמיתית דורשת צמיחה הדרגתית וזהירות יתרה בין אדם לחברו, מתוך הבנה שהידור מצווה אינו יכול לבוא על חשבון הזולת.











