ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- התבוננות אמונית
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- ירושלים
נשתדל לתהות על הגדרה מרכזית שיסביר ברעיון אחד כל שינויי השימוש.
מהר"ל, בספרו "גור אריה" בסוף פרשת ויצא, מבאר כי כל קדושתה של ארץ ישראל היא מפני שיש בתוכה ירושלים. במלים אחרות, ירושלים היא לב הענין. וכך ניתן לומר כי גם מקום המקדש הוא לב ירושלים. וכך יש גם לומר כי הדביר, שם היו לוחות הברית, הם לב בית המקדש.
עיקר קדושת המקדש היא מפני הדביר [לשון דיבור, מה ששמענו עשרת הדברות מפי הקב"ה]. זאת למדנו מדברי רש"ר הירש (על ויקרא ד, ו, ועוד בפרק טז, פסוקים ב, יז, לג). ההוקרה וההערצה, וגם ההתקרבות להקב"ה על ידי הבאת הקרבנות, הוא הכל מפני הציות שלנו לנאמר בעשרת הדברות, הכוללים את כל התורה כולה (כדברי הרב סעדיה גאון דבריו מובאים ברש"י על שמות כד, יב – "את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם - כל שש מאות ושלש עשרה מצוות בכלל עשרת הדברות הן. ורבינו סעדיה פירש באזהרות שיסד לכל דבור ודבור מצות התלויות בו" עכ"ל רש"י). הלוחות הם מימצא אלוהי, מעשה ידיו במפורש של הקב"ה, כמו שכתוב "וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת, לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים" (שמות לא, יח). ועוד: "וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה, וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא, חָרוּת עַל הַלֻּחֹת" (שמות לב, טז). ואותם הלוחות, מאז הר סיני, מונחים בארון הברית. וארון זה מונח בהדביר, שהוא לב לבו של המקדש, בקודש הקדשים שם אין לאיש כניסה פרט לכהן גדול ביום הכפורים, וגם זה רק לדקות ספורות. לכן בצדק נאמר "כי מציון תצא תורה" (ישעיה ב, ג). ובהשראה זו של תורת אלהים ישבו גם אנשי סנהדרין בלשכת הגזית שבמקדש, והורו הוראה בכל הספקות המתעוררות בחיי ההלכה (רמב"ם, הל' ממרים, פרק א).
מלת "ציון" כאשר היא מנוקדת שורוק, היא סימן היכר, כמו "הציבי לך ציונים" (ירמיה לא, כ). וכן באה בשימוש הציון לסיד שעל הקברות, או מצבה נבנית. וכן ציונים לזכרון (עירובים נד סוף ע"ב). זהו ציון המיטלטל. אבל "ציון" הקבוע בקרקע, המלה מנוקדת בחולם.
רק בארבע מקומות מתיחס שם "ציון" לעיר דוד (דרומה להר המוריה, ואינו הר הבית), ובעוד 150 מקומות הוא שם למקדש, לירושלים, ולארץ ישראל (ראו בקונקורדנציה אבן שושן, עמ' 985). אמנם ארבע מקומות אלו הם בעצם רק שתים. כי המקרא בדברי-הימים (א, ה) הוא כפל שמואל-ב (ה ז) "וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִד".
מוזר. היא כבר נקראת "עיר דוד" עוד לפני שכבש? אלא כתב מחבר "מצודות דוד": "היא עיר דוד, לאחר זמן הסבו שמה וקראו 'עיר דוד'" עכ"ל. בעקבות דבריו, אני מפרש שהיא גם נקראת "מצודת ציון" על שם העתיד, כמו שאבאר להלן, על שם הארון ולוחות הברית שעוד יביא דוד לשם.
וכן דברי הימים-ב (ה, ב) הוא כפל מלכים-א (ח, א) "אָז יַקְהֵל שְׁלֹמֹה אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת כָּל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת נְשִׂיאֵי הָאָבוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה יְרוּשָׁלָם לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה מֵעִיר דָּוִד הִיא צִיּוֹן". מדוע היא "ציון"? כי שם היו לוחות הברית!
בכל המקומות הנ"ל היא נקראה "ציון" על שם שדוד הניח שם לכמה שנים את ארון הברית, המקודש לישראל מפני הלוחות שבה, לוחות שניות שבהר סיני (של פרשת ואתחנן), וגם שברי לוחות מהפעם הראשונה (של פרשת יתרו). וכן מונח שם ספר תורה שלם (בבא בתרא יד ע"ב). ומאז מלכות דוד ועד למלכות שלמה, עברו ל"ג שנה. ומעשה בניית בית המקדש ארכה עוד שבע שנים של זמן. ועד אז היה הארון בעיר דוד, היא ציון. כלומר זאת תקופה אחרי שהפלשתים החזירו לנו את ארון הברית (ובו לוחות הברית) והיו בבית עובד-אדום (שמואל-ב ו, יא). משם העלה דוד את ארון הברית עד לעיר דוד.
בסיכום, שם "ציון" מסמל את לוחות הברית, שֵׁם של סימני-היכר לתורת השם שנטע בקרבנו. הוא "ציון" (מנוקדת שורוק) לתורת האלהים שהוענקה לנו, בחסדי השם!
ואע"פ שיש למקשה להקשות, הרי בבית המקדש השני לא היה ארון? (יומא כא, ב). אבל באמת הוא כן היה, אלא גנוז ומוטמן מתחת לקרקע (יומא נד, א). וכיון שהוא גם עתיד לחזור אלינו, עדיין שם המקום "ציון". ומפני כך, גם העיר ירושלים, וגם כלל כל ארץ ישראל נקראו "ציון". הכל בזכות התורה שבה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.











