רוחות מצויות | הרב אברהם וסרמן | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
ציבור וחברה
תורה והלכות ציבור

קטגוריה משנית

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

לעולם היהודי אין התנגדות ללימוד וקבלת חוכמה ומוסר מתרבויות אחרות, אך הנחת היסוד מוכרחת להיות שהן צריכות ליישר קו עם עולם המחשבה היהודי ולא להפך. מאמר שלישי בסדרה "לטפס על קירות חלקים"

המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק חיבר בשנת 1902 את השיר 'לבדי' שבו תיאר את הידלדלות עולם הישיבות: "כולם נשא הרוח/ כולם סחף האור/ שירה חדשה את בוקר חייהם הרנינה". הייתה זו רוח מצויה של אור ההשכלה שנשבה בעוז ורוקנה את ספסלי בתי המדרש.
ההיסטוריה חוזרת על עצמה בסגנון מעודכן. בשנים האחרונות גדלה בקצב גובר תופעת הגילוי של "אור ההשכלה" גם בקרב חלק מהציבור הדתי־לאומי, ובתוכו בוגרי ישיבות. לא שההשכלה הייתה חסומה בפני ציבור זה, אדרבא, הוא חשוף אליה החל מגן הילדים. זהו ציבור שלומד לימודי חול ונבחן במבחני בגרות, ורבים מאוד מבוגרי החמ"ד פונים ללימודי השכלה גבוהה. זהו ציבור שקורא גם ספרי מדע, פילוסופיה ושירה. הדבר מתבטא במישורים שונים, הכוללים שינוי סדר יום רוחני ומעשי, אשר בא לידי ביטוי בפרסומים של המשכילים החדשים בנושאים תורניים, כשהם בוחנים את היהדות "לאור" מושגי ההשכלה.
בחינה זו מתחלקת בין שתי גישות. הגישה האחת מוכיחה כביכול שגם אנחנו מאמצים את אותם המושגים. איזו שמחה פורצת לה כשמפרשים למשל תורה של רבי נחמן באופן שהיא "ממש מתאימה" לפוסט־מודרניזם! אני מציע למי שמתלהב, לקרוא מאמרים, ובתוכם מאמרים של תלמידי חכמים, שנכתבו בימים הסוערים של עליית הקומוניזם, שהיה הזרם ההגותי־מהפכני הדומיננטי. הוא ימצא בהם "הוכחות" לכך שהתורה "ממש מתאימה" לקומוניזם.
הגישה השנייה היא זו של מי שמתאמצים "ליישר" את היהדות לערכי ההשכלה, כשהם אמת המידה לאמת ולצדק. ההיסטוריה גם חוזרת בשם אותם ערכים של המאות ה־19-17. נאורות, השכלה, זכויות הפרט, זכויות אדם, דמוקרטיה, שוויון, חופש דת, רציונליזם. כשלעצמם אלו ערכים חיוביים, אפשר גם למצוא להם מקור ביהדות, אלא שבסגנון, במינון ובהקשר אחרים לגמרי. הבעיה היא הפיכתם לכלי שדורס ערכים אחרים, כמו אמונה, מסורת, קיום מצוות, משפחתיות, טבעיות, פשטות ותיקון המידות. זו גם התעלמות מניסיון העבר, ולא רק מהנזקים העצומים שחוללה ההשכלה אלא מהכישלון המוחלט שלה להביא טוב ואושר למין האנושי.
בשנת 1894 שר טשרניחובסקי על האמון ברוח האדם: "שחקי, שחקי על החלומות/ זו אני החולם שח/ שחקי כי באדם אאמין/ כי עודני מאמין בך". ביובל השנים שלאחר מכן התחוללו שתי מלחמות עולם שבהן נהרגו יותר מ־75 מיליון איש, בתוכם ששת המיליונים של העם היהודי. באותו יובל התחוללה גם המהפכה הקומוניסטית, שהבטיחה פתרון לבעיות החברה האנושית. אלא שהמהפכה הקומוניסטית טבחה במיליוני מתנגדיה ושללה זכויות אדם ממיליונים רבים אחרים. ההנחה שההשכלה וההומניזם, "רוח האדם" כשלעצמה, יפתרו את בעיות האנושות – התרסקה לגמרי. מלחמות אלה התחוללו בלי קשר לדת. אדרבה, הן התחוללו תוך גישה אתאיסטית מוצהרת, וניפצו בדם ואש גם את המוסכמה אודות סכנת המלחמה הטמונה דווקא בדת. שכן מעולם לא התחוללו מלחמות להשלטת הנצרות או האסלאם בהיקפים המתקרבים לאלה של מלחמות העולם.

פחד ורחב
בנאומו הידוע בטקס פתיחת האוניברסיטה העברית השתמש הרב קוק בפסוק "אז תראי ונהרת ופחד ורחב לבבך", והדגיש שאף שמצד אחד הלב מתרחב, מן הצד האחר – הוא בראש ובראשונה פוחד.
כראיה לדבריו הוא הביא את תרגום התורה ליוונית: "היהדות הארצישראלית פחדה אז, ועולמה חשך בעדה ('החושך בא לעולם שלושה ימים', וזו אחת הסיבות לצום עשרה בטבת), והיהדות היוונית רחב לבבה מזה, וקיבלה את העבודה בשמחה רבה". פילון האלכסנדרוני מספר שערכו מדי שנה יום חג ליהודים וגויים על התרגום.
גם כניסתה של הפילוסופיה היוונית לעולמנו זכתה לשתי תגובות הפוכות, והראי"ה מבהיר: "מכל אלה החוגים אשר קיבלו את שני הזרמים הללו, של ההכנסה וההוצאה. בלא שום פחד כי אם בחדווה אופטימית בנאלית ורוחב לב לבדו... כי החלק היותר גדול מאלה הלך ונטמע בין העמים. רק מאלה אשר ישבו לבטח במבצרים הפנימיים שלנו, באוהלי התורה... אבל היחס שלהם למהלך הזה לא היה רק בצורה של רוחב לב, כי אם גם הפחד נלווה אצלם אל רוחב לב... יצאו כל אלה כוחות היצירה הנאמנים" (מאמרי הראי"ה עמ' 307).
חריפים עוד יותר דבריו של הרב סולובייצ'יק אודות הכשלים של המשכילים החדשים: "אין לשפוט, להעריך חוקים ומשפטים של תורה על פי אמות מידה של שיטת ערכים חילונית. ניסיון כזה בין אם יהא מבוסס על פרשנות היסטורית או פסיכולוגית, בין אם יבוא מכיוון אוטיליטריסטי (תועלתני), חותר תחת עצם אושיות התורה והמסורה, ומוביל לבסוף לתוצאות היותר טרגיות של אידיאולוגיות התבוללות וניהיליזם, ואין זה משנה כמה טובה היא כוונת האדם המציע הצעות אלו. אסור לנו להיכנע רגשית. אסור לנו להרגיש נחותים... הסובל מתסביך נחיתות נכנע בפני הקסם החולף של סיסמה מודרנית פוליטית או אידיאולוגית. אני אומר שלא רק שלא להתפשר... אלא אפילו שלא להיכנע רגשית, לא להרגיש נחות. אסור שאי־פעם יעלה על דעתו של מי שקיבל עליו עול מלכות שמיים, שחשוב לשתף פעולה אפילו במשהו עם כיוון של פילוסופיה מודרנית חילונית. לדעתי, אין היהדות זקוקה להתנצל לא בפני האישה המודרנית ולא בפני נציגים מודרניים של הסובייקטיביזם הדתי... אין צורך לומר שאין לנסות להתאים את הנורמה ההלכתית הנצחית לערכים חולפים של חברה נוירוטית, ואכן כזו היא החברה שלנו" (דרשת "זה סיני", שיחה בכינוס בוגרים של ה־YU).

התורה היא ה"מוחזק"
בנוסף לניצחון המכבים בקרבות וחידוש העבודה במקדש, היה זה ניצחון בהתעלמות מתפיסת העולם היוונית תוך ביטחון עצמי בדרכנו. הם לא נדרשו לפילוסופיה של אפלטון ואריסטו שכבר התפשטה בעולם הרבה לפניהם, גם לא לאימוץ תרבות הגוף, התיאטרון והשירה המפותחת של היוונים. כך פרחה התורה שבעל פה במחציתו השנייה של בית שני, ומפירותיה אנו נהנים מזה אלפי שנים. רק יותר מאלף שנה מאוחר יותר היה זה רס"ג החכם הראשון שהתייחס לפילוסופיה.
יחד עם זאת, ההשכלה חשובה היא. אין לשלול מבחינה ערכית ומעשית לימודי השכלה במערכת החינוך ובידי אנשי תורה, רבנים ומחנכים. הדוגמאות למי שלמדו, נתרמו ממנה ואף תרמו לה - רבות הן מלפרטן. בולט במיוחד הרב סולובייצ'יק עצמו, שיחד עם גדלותו התורנית האדירה היה גם בעל תואר שלישי, ובעיקר – אדם רחב אופקים במיוחד, שהפכו אותו לדמות משפיעה על ציבור רחב ובו אקדמאים רבים. הבסיס לתפיסה בריאה של לימודי ההשכלה נעוץ בהגדרה שאפשר לנסח אותה גם בלשון למדנית: ה"מוחזק" הוא התורה ו"המוציא" כל היתר.
מי שלא נקט בגישה כזאת הושפע מ"אורה של ההשכלה". חלקם של המושפעים "עברו תהליך" - כינוי מכובס לעזיבת האמונה והמצוות במלואן או בחלקן - ובהם גם דמויות תורניות. אין חדש תחת השמש. תלמידי חכמים ורבנים גדולים, החל מימיה הראשונים של ההשכלה, אף הם "עברו תהליך".
חלק אחר מייבא את עולם החול, ואפילו את הכפירה, אל תוך הקודש פנימה. כך הולך הקודש ומתחלל, והאמונה הולכת ונפגמת. שוב ושוב מתפרסמים מאמרים וספרים שיש בהם הפנמה של ביקורת המקרא, פוסט־מודרניזם מטשטש, כפירה בבחירת עם ישראל בשם השוויון האנושי וכך הלאה. רעיונות כפירתיים נעטפים בדברי תורה ומוגשים כמאמר או כספר "תורני". אלה מושחים בשמן את הקיר שעליו אנו מטפסים במאמץ רב, כדי להחזיק באמונה הפשוטה שזאת התורה לא תהא מוחלפת.

תורה והלכות ציבור

הרב אברהם וסרמן

רב בישיבת רמת גן ורבה של קהילת 'גבורות מרדכי' בגבעתיים

לשון הרע
מה עושים עם שמועה?
אב תשע"ה
הכיסופים והבית השלישי
המקום אשר יבחר ה'
אב תשפ"ה
תורה והלכות ציבור
הציונות הדתית מתה, תחי הדתיות הלאומית!
אב תשפ
דרכים מעשיות
"וילך אל נפשו" - הגדרה עצמית חדשה
תשס"ה

תורה והלכות ציבור

תורה והלכות ציבור
ממלכה משלהם
הרב אברהם וסרמן | תשרי תשפ"ג
הרה"ג זלמן מלמד
דעת תורה בעניינים ציבוריים
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | יט טבת תשס"ח
5 דק'
תורה והלכות ציבור
צילום ושיתוף סרטון מביך- איסור תורה
הרב רצון ערוסי | תמוז תשע"ח
7 דק'
מאמרים נוספים
דברי חיזוק בעקבות ההרס המתוכנן לבית הכנסת בגבעת זאב
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' כסלו תשע"ו

תורה והלכות ציבור

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
38 דק'
חקת
פרשת חוקת – מי פה המציאותי
הרב יצחק חי זאגא | ו' תמוז תשפ"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב ש. יוסף וייצן
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב יוסף צבי רימון
הרב יעקב שפירא
הרב שבתי סבתו
הרב נחשון רבינשטיין
הרב מרדכי גרינברג
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו