ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- ברכת הטוב והמטיב ושהחיינו
אנו גם מבחינים שאין אמירה כללית הקובעת שיש לברך 'שהחיינו' על כל מצווה. על פניו נשמע שיש מצוות שמברכים עליהם 'שהחיינו' ויש מצוות שלא. עלינו לברר את הכללים.
מכאן עולה השאלה: על אלו מצוות ראוי לברך 'שהחיינו'?
בעלי התוספות (במסכת ברכות דף מו ע"א) מציעים שתי הצעות:
בשם רב שרירא גאון: יש לברך על מצוות החוזרות מזמן לזמן. לפי דבריו ממקדים את ההודאה בברכה ל'שהחיינו .... לזמן הזה'.
לבעלי התוס' הצעה אחרת: לברך 'שהחיינו' על מצוות שיש בהן שמחה. הם ממקדים את הברכה במרכיב של השמחה שבברכת 'שהחיינו'.
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
64 - חמדת השבת: ברכת הלידה – הלכה למעשה
65 - חמדת השבת: שיטות הראשונים בברכת 'שהחיינו' על קיום מצוות
66 - חמדת הברכות: כיצד מברכים על המצוות?
טען עוד
במסכת ברכות (דף לז ע"ב) רש"י מבאר שמדובר בישראל (כלומר, אדם שאינו כהן) שלא הקריב מנחה זה זמן רב. לעומת זאת, במסכת מנחות (דף עה ע"ב) מפרש רש"י שהכוונה היא לכהן הזוכה להקריב את המנחה מסוג זה בפעם הראשונה בחייו.
הרוקח (רבי אליעזר מוורמייזא, מגדולי חסידי אשכנז בתקופת הראשונים) לומד מכך שכל מצווה שאדם עושה לראשונה בחייו, גם אם ימשיך לעשותה תדיר בהמשך חייו (ככהן המקריב מנחות לראשונה, ועתיד לכהן לאורך ימים ושנים) מברך 'שהחיינו'.
בעלי התוספות דוחים את שני הפירושים של רש"י: פשט הברייתא עוסקת בכהן, ואין מקור לכך שמברכים 'שהחיינו' על הקרבה בפעם ראשונה בחיים. לכן הם מבארים שאכן מדובר בכהן ששב למשמרתו. כידוע, הכהנים היו עושים משמרות ומגיעים למקדש לשבועיים בשנה, בכל פעם לשבוע וזה בנוסף לעבודה ברגלים. מדובר בכהן שעתה שב למשמרת שלו ולא הקריב מנחה בחצי השנה האחרונה, ולכן מברך 'שהחיינו' ככל מצווה השבה לאדם מזמן לזמן.
על פניו רש"י ממקד את ברכת 'שהחיינו' זו בשמחה של התחדשות המצווה, ואילו בעלי התוספות ממקדים ברכיב 'שהחיינו.... לזמן הזה', כגלגל החוזר בעולם.
הרמב"ם (הלכות תמידין ומוספין) מפרש פירוש שלישי: המקריב מנחה מן התבואה החדשה מברך 'שהחיינו'. לכאורה הוא נוטה יותר לכיוון של בעלי התוספות, ומחבר את ברכת 'שהחיינו' זו לגלגל החוזר בעולם. אך נראה שהוא אינו מקבל את הגדרתם לעניין שיבת הכהנים לעבודתם השנתית. אין מעגל קבוע לכלל הכהנים, אלא כל כהן עובד במשמרתו. קשה לראות בכך גלגל החוזר בעולם. לכן הוא מעדיף לחבר את הברכה לגלגל החקלאי הקבוע.
זה מוביל אותנו לברר כיצד פוסק הרמב"ם בשאלה הכללית יותר – על אלו מצוות מברכים 'שהחיינו'?
הרמב"ם (הלכות ברכות פרק יא הלכה ט) אומר שניתן לברך 'שהחיינו' על שלושה סוגי מצוות:
א. מצוות החוזרות מזמן לזמן. המאפיין הזה מתחבר לשיטת רב שרירא גאון. ההודאה היא על כך ששרדנו גלגל זמן נוסף של העולם.
ב. מצווה שהיא קניין: ציצית תפילין מזוזה מעקה. לכאורה כאן מדובר על בעלות המייצרת שמחה (בדומה יותר לשיטת בעלי התוספות)
ג. מצוות נדירות, כמו ברית מילה ופדיון הבן. לכאורה המוקד כאן דומה יותר לבעלי התוספות, הנדירות של המצוות הופכות את המצוות למשמחות.
מכך שהברייתא אומרת שמברכים על הכנת המצווה יש מקום לנטות דווקא לכך שהברכה היא על השמחה שבמצווה. אדם בא לבנות סוכה, אדם בא לקשור ציצית – הוא מתרגש. נשמע שהברכה קשורה פחות לחזרה העונתית של המצווה.
הטור (אורח חיים סימן כב) פוסק לברך 'שהחיינו' על ציצית. הבית יוסף מקשה – מדוע הוא כתב כך על ציצית בלבד, ולא על תפילין?
הבית יוסף מביא בשם המהר"י אבוהב שהטור סובר שברכת 'שהחיינו' על המצוות היא בעיקר על מצוות החוזרות מזמן לזמן. אך הציצית היא גם בגד חדש, ומכאן ההצדקה לברך עליה 'שהחיינו'.
נשים לב שהגדרה זו מקבילה, אך שונה, מהקטגוריה השנייה שהביא הרמב"ם: הרמב"ם אומר לברך על כל חפץ מצווה חדש. הטור מצמצם ופוסק לברך רק על חפצים שהם חדשים גם ללא קשר למצווה שבהן. לכן לפי הטור אין מקום לברך 'שהחיינו' על תפילין, שהרי התפילין אינן חוזרות מזמן לזמן, ואינן מלבוש, אלא תשמיש קדושה בלבד.
הב"ח אינו מקבל את הסברו של המהר"י אבוהב. הוא אומר שאם אכן כוונת הטור היא שמברכים 'שהחיינו' על בגד הציצית, לא מתאים לכתוב את ההלכה הזאת בהלכות לבישת ציצית. הלכה זו היא הלכה בהלכות ברכות 'שהחיינו' על בגדים חדשים!
לכן הב"ח מסביר את הטור אחרת, ומעביר את כל כובד המשקל למישור של השמחה שבמצווה. למצוות שונות יש אופי שונה. מצוות ציצית היא מצווה להטיל ציצית על בגד רגיל לחלוטין. אנו לובשים בגד של ארבע כנפות, והתורה מצווה להוסיף להם ציצית. תפילין, לעומת זאת, הן קדושות: הן דורשות גוף נקי, לא להסיח מהן את הדעת, ועוד. העמדה הנפשית אל מול התפילין דורשת יראה, לא שמחה, ולכן לא מתאים לברך על תפילין 'שהחיינו'.
נסכם בקצרה את שיטות הראשונים שלמדנו, ובעזרת ה' בפעם הבאה נלמד את השלכת הדברים הללו הלכה למעשה בדברי הפוסקים:
על אלו מצוות מברכים 'שהחיינו'?
א. רב שרירא גאון: מצוות החוזרות מזמן לזמן.
ב. בעלי התוספות (במסכת ברכות דף מו ע"א): על מצוות שיש בהן שמחה.
ג. רש"י (בביאורו למסכת ברכות דף לז ע"ב): על מצווה שאדם לא קיים מזה זמן רב ועתה זוכה לקיים אותה שוב.
ד. רש"י (בביאורו במסכת מנחות דף עה ע"ב, על פי הרחבת הרוקח לדבריו): על הפעם הראשונה שאדם מקיים מצווה.
מספר הערות על שיטת רש"י:
1. לא מוכח שרש"י סובר שאין לברך במצבים אחרים. יתכן ורש"י מסכים עם הראשונים האחרים שניתן לברך גם במצבים שהם מתארים.
2. לגבי ביאור הברייתא בה רש"י עסק: בעלי התוספות מבארים שהכוונה היא לכהן השב לעבוד במשמרתו הקבועה; הרמב"ם מבאר שהכוונה היא להקרבה הראשונה של מנחה מהתבואה החדשה.
ה. רמב"ם: מברכים על שלושה סוגי מצוות: 1. מצווה החוזרת מזמן לזמן (בדומה לרב שרירא גאון). 2. מצווה שהיא קניין. 3. מצווה נדירה (בדומה לדברי רש"י במסכת ברכות דף לז ע"ב).
ו. טור: מברכים שהחיינו על ציצית. משמע שלא על תפילין. מדוע?
1. מהר"י אבוהב: מברכים על בגד הציצית, מצד היותו בגד, ללא קשר למצווה שבו.
2. ב"ח: מברכים על שמחת המצווה שבלבישת ציצית. אין מברכים על תפילין, מפני שהתפילין דורשים כובד ראש גדול, ולא נכון לשמוח בהם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
