ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- ברכת הטוב והמטיב ושהחיינו
א. השמחה וההתרגשות מהפרי.
ב. ברכה 'שהחיינו' שוב לעונה זו, 'לזמן הזה' (גם באפשרות הזאת יש מקום לדבר על התרגשות, ואכמ"ל).
הגמרא מציגה את הדלעת כדוגמא קיצונית. הדלעת אינה ירק מעניין במיוחד. רש"י מצביע על כך שהדלעת מתחדשת משנה לשנה. על פניו עולה שהברכה היא בעיקר על הגלגל החוזר בעולם והחסד הגדול שהקב"ה מזכה אותנו בעוד שנת חיים.
מעניין שהרמב"ם מצמיד את הברכה על פרי המתחדש משנה לשנה לברכת 'מחיה המתים' על ראיית חברו שלא ראה בשנה האחרונה. לכאורה אין עונות קבועות לחברים. הצמדה זו מציגה את הברכה על הפרי החדש לא כחידוש הגלגל בעלמא, אלא ההתרגשות מכך שהנה שב אותו מכר שלא ראה בשנה שחלפה לה.
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
68 - חמדת המשפט: "צדק צדק תרדוף"
69 - חמדת הברכות: ברכת 'שהחיינו' על פירות מיובאים
70 - חמדת הברכות: פירות הקיץ המסופקים
טען עוד
אך הסמ"ק מצביע על הבדל בין ראיית חבר וראיית הפרי: אין מניעה עקרונית לראות את החבר בכל עת. אך לא שייך לברך על פרי שבמקרה לא אכל בשנה האחרונה, אלא רק על פרי שלא הייתה יכולת להשיג בשנה האחרונה. יותר בעומק ניתן לומר שהברכה על החבר היא על עצם ראיית החבר. ואילו כאשר מברכים 'שהחיינו' על הפרי, הפרי רק משקף את ההתרגשות שיש לאדם ממעבר העונות.
המהרי"ל מביא מחלוקת אם לפי הסמ"ק ניתן לברך מאוחר יותר. לפי חלק מהראשונים הסוברים כשיטתו ניתן לברך בפעם הראשונה שרואה את הפרי, בלבד. אך המהרי"ל אומר שניתן לברך במשך העונה, לא רק ברגע הראשון, מכיוון שהשמחה היא בהגעה לעונה.
ברם, על פי הרא"ש, כאמור, יתכן ויהיה נכון לברך או בשעת ראיית הפירות לראשונה, או בפעם הראשונה שאוכל מהפירות, בלבד.
מתוך דברי הסמ"ק עולה שעלינו לבחון על אלו פירות ניתן לברך 'שהחיינו'.
רבנו מנוח אומר שאין לברך 'שהחיינו' על מה שיכול להחזיק מעמד בקרקע במשך כל השנה. המהר"י וייל אומר שאין לברך על מה שאינו ניכר אם צמח בעונה החדשה או אשתקד. ברם ניתן להבין את דבריו בשני אופנים:
א. מה שיתכן ויישאר במשך כל השנה אינו מרגש, ואינו מצביע על התחדשות העונה.
ב. יש כאן בעיה טכנית: קשה להבחין אם הצמח שלפנינו צמח זה עתה, או שהיה כאן במשך כל השנה. לפי הצד הזה, עקרונית אם ניתן לזהות שזה צמח מהעונה החדשה ניתן לברך עליו.
נביא דוגמא מן העולם שלנו: עכשיו ממש עונת הבשלת התפוחים. הקטיף שלהם יימשך במשך החודשיים הקרובים. אך חיי המדף של התפוחים, בתנאים נכונים, ארוך מאוד, ולכן אנו מסוגלים לשמור את התפוחים ולאכול מהם במשך כל השנה כולה. האם אפשר לברך על תפוחים שנקטפו זה עתה, בעונה שהתחדשה להם?
המגן אברהם אומר שאכן – אין התרגשות באכילה מהתפוח החדש, מפני שהוא עומד במחסן במשך כל השנה כולה.
אך הרב פיינשטיין מציע חילוק מחודש ביותר:
הוא מבחין בין פירות וירקות שקל לשמור אותם במשך כל השנה, ופירות שאמנם הטכנולוגיה מאפשרת לשמור אותם לכל השנה, אך ללא הטכנולוגיה פעולה זו תהיה בלתי אפשרית. הוא מציע את דבריו על גבי הצעה אמונית מרתקת: הקב"ה ברא את התבואה ואת תפוחי האדמה באופן שיחסית קל לשמר אותו במשך כל השנה, מפני שזו תזונתו הבסיסית של האדם. תפוחי עץ, לעומתם, הם כמעט מותרות. לכן הקב"ה ברא אותם באופן שיצמחו בעונה מסוימת. אמנם הקב"ה חנן אותנו בדעת שמאפשרת לנו לשמר אותם למשך זמן ארוך, אך זה מצביע על החכמה שהקב"ה טבע בנו, ולא תכונה של הפרי. הפרי, במהותו, הוא פרי בעל עונה מסוימת, ובעונה זו ראוי לברך 'שהחיינו'.
אך אם ניתן להבחין בין היבול הישן והחדש, המגן אברהם אומר שיש לברך 'שהחיינו' על היבול החדש. המור וקציעה חולק עליו ואומר שהברכה אינה על עצם היבול החדש, אלא על ההתרגשות באכילה ממנה. פרי שניתן לאכול במשך כל השנה אינו מרגש דיו, גם אם הוא יודע שזהו פרי מהעונה החדשה.
שוב חזרנו לאותה מחלוקת שנגענו בה מספר פעמים: המגן אברהם אומר שיש כאן פרי חדש, האדם יודע שהוא חדש, אז שיברך על השיבה לעונה זו! אך המור וקציעה אומר שללא התרגשות מעצם הטעם המתחדש בפיו – אין הצדקה לברך 'שהחיינו'.
הרב פיינשטיין גוזר מהדבר נפקא מינה מחמירה: אם הברכה היא על הפירות שגדלו בחודש אב, הרי שיש לברך ברכה אחת בלבד על כל פירות העונה הזאת. שהרי הברכה אינה על ההתרגשות מפרי זה או אחר, אלא מהעונה. על העונה ניתן לברך פעם אחת בלבד, גם אם היא באה לידי ביטוי בפירות רבים.
בעזרת הטכנולוגיות החדשות שלנו עולה שאלה חדשה: מהו הדין של פירות מיובאים? למקרה של הייבוא יש מספר השלכות הלכתיות: :
פירות שיובאו חד פעמית וכדו' מחו"ל: הרב שטרנבוך (תשובות והנהגות א סימן רא) מכריע שהברכה היא על התחדשות העונה, ואם כך אין הצדקה לברך על הפירות שאין זו עונתם, גם אם יובאו מחו"ל רק עכשיו.
יש פירות שניתן להשיג בארץ בעונה מסוימת בלבד, אך מייבאים אותם לחנויות היקרות במשך כל השנה כולה. הרב אלישיב פוסק שהימצאות הפירות הללו בשוק בכל השנה מונעת את האפשרות לברך 'שהחיינו' גם בעת התחדשות העונה. אך הרב שטרנבוך אומר שמכיוון שהפרי אינו זמין לרוב העם, אלא לעשירים בלבד, רוב העם יברכו 'שהחיינו' בהגיע העונה.
בכיוון ההפוך: אדם שיצא למחצית הכדור הדרומי באמצע החורף, וגילה שהגיע בדיוק בעונה של פרי קיצי. הרב שטרנבוך פוסק שהוא יכול לברך על העונה החדשה שבכדור הדרומי.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












