ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- תפילה בציבור ובבית הכנסת
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עיונים בעניני חנוכה
הקורונה מזמנת שאלות ואתגרים חדשים שמצריכים לעיתים לשנות ממה שהורגלנו. באופן כללי, כמובן שעדיף להתפלל את כל התפילה כרגיל גם במנייני רחוב. אולם לעיתים ישנו קושי לעשות זאת, במיוחד בחורף, מסיבות שונות. בכל מקרה אין לסכן את הציבור כדי להתפלל במניין. כמו כן, צריך לדאוג להיות כל הזמן עם מסכות המכסות את האף והפה. מי שלא יכול להתפלל כשהוא חובש מסכה באופן זה, יתפלל ביחידות בביתו. אם יש צורך לקצר את התפילה מחמת הקור או משום שעומד לרדת גשם, ניתן לדלג על חלקים מסוימים מהתפילה כדי להתפלל בציבור. כמובן, חלקים שעליהם דילגנו וניתן לאומרם ביחידות – יש להשלים אחר כך בבית (מקורות והרחבות ניתן לראות באתר עמותת סולמות ( org.sulamot.
פסוקי דזמרא
כאשר צפוי לרדת גשם או כשקר מאוד בחוץ, יש לומר פסוקי דזמרה בבית. במקרה זה, ניתן לומר ישתבח בציבור ולומר קדיש (ובשבת יתחילו מנשמת), אולם, אם יש חשש שידברו יש לומר גם ישתבח בבית, ובבית הכנסת לומר שלושה פסוקים וקדיש (עיינו משנ"ב נ"ג, ס"ק יא). כאשר הגשם לא היה צפוי והתאספו להתפלל ולפתע יורדים גשמים: אם מתחילים לרדת גשמים חזקים – מתפזרים וממשיכים להתפלל ביחידות. אם יש רק טפטוף ויש חשש שהגשם יתגבר, יאמרו הש"ץ והציבור רק ברוך שאמר, אשרי וישתבח (על פי משנ"ב נ"ב, ס"ק א וס"ק ו). ובשעת הדחק גדולה יותר יש מקום להתחיל מ"יוצר אור" (כפסק השו"ע נ"ב, א; ערוך השלחן נ"ב, ג.). ברכות קריאת שמע עד אחרי שמונה עשרה – יאמרו כרגיל.
תפילת שמונה- עשרה
אם יש חשש לירידת גשמים או שכבר התחילו לרדת, יש לומר חזרת הש"ץ קצרה )על פי המהרי"ל, שנפסק להלכה ברמ"א קכ"ד, ב'; שו"ת יחוה דעת, ח"ב, סימן ח'), דהיינו: מתחילים יחד עם הש"ץ תפילת עמידה, אומרים קדושה וברכת הא-ל הקדוש, ואחר כך ממשיכים בלחש (עקרונית ניתן לחכות בברכת מודים, והחזן יאמר משם והלאה שוב בקול, ולומר ברכת כהנים. אולם מסתבר שכאשר יש גשמים אין אפשרות טכנית כזו(.. בתפילת מנחה יש נוהגים להתחיל תפילת עמידה רק אחרי שהחזן מסיים "הא-ל הקדוש". (אם ירדו גשמים באמצע חזרת הש"ץ – עיינו להלן בהפסק בתפילה).
סיום התפילה
אם יורדים גשמים – מיד לאחר תפילת עמידה יאמרו קדיש תתקבל וילכו לביתם. בבית ישלים כל אחד ביחיד את מה שהחסירו (קריאת התורה – ראו להלן). אם יש חשש לגשם ורוצים לקצר, סדר העדיפויות הוא כזה: א. קריאת התורה ב. אשרי ו'בא לציון' ג. תחנון (בימי שני וחמישי ניתן לקצר את התחנון אם יש צורך). ד. שיר של יום, תהילה לדוד (למנהג הספרדים) ואין כא-להינו ה. בסיום התפילה יאמרו 'עלינו' (על אף שמצד הדין יכולים לומר בביתם). כל מה שהחסירו, ישלימו בביתם (י"ג מידות לא אומרים ביחידות. תחנון יאמרו בישיבה ללא נפילת אפיים – רמ"א קל"א, ב(.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
