ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- היחס למי שאינו שומר מצוות
היו שם כמה מקובלים, וכל אחד מהם הסביר לרבי לוי יצחק על הכוונות והייחודים שהוא מכוון בשעת התקיעות, אך רבי לוי יצחק לא רצה שהם יתקעו לו.
בסוף, נכנס אליו יהודי פשוט. היהודי התבייש להציע עצמו כבעל תוקע, אחרי כל בעלי המעלה שקדמו לו. כששאל אותו, רבי לוי יצחק, מה הוא מכוון בתקיעות?
פרץ בבכי והשיב: יש לי 7 בנות בבית שהגיעו לפרקן, ואין לי כסף להשיאן. אני מכוון שיהיה לי כסף ואזכה להשיאן.
אמר לו רבי לוי יצחק – אתה תהיה התוקע!
ההסבר המבקש לכך שרבי לוי יצחק העדיף את היהודי הפשוט, שאמנם הוא כיוון על דברים נמוכים ופשוטים, אך הוא היה אמיתי בכוונותיו. לעומתו, בעלי התקיעה האחרים, אמנם כיוונו כוונות גבוהות, אך לא היו אמיתיים בכך עד הסוף.
במבט ראשוני, יש כאן סיפור חסידי קלאסי, המביט בעין טובה על מעלתו של היהודי הפשוט. אולם, אם נעמיק בסיפור נגלה שיש כאן תמיהה עצומה – רבי לוי יצחק מביט בעין טובה על היהודי הפשוט, ורואה את מעלותיו, אולם על בעלי המדרגה הוא מביט בעין קפדנית, ורואה את חסרונותיהם.
והאמת היא, שזו תמיהה על הרבה מאוד מהסיפורים והמאמרים החסידיים, שדרכם ללמד זכות על היהודי הפשוט, ואף על עובר העבירה, ואילו את שומרי התורה והמצוות ובעלי המדרגות, הם מבקרים כל מום וכל פגם.
תמיהה זו, אפשר גם לתמוה בפרשות השבוע. כשמשה רבינו אומר לה' על בני ישראל, השקועים ב- מט' שערי טומאה, "והם לא יאמינו לי", אומר לו הקב"ה – ישראל מאמינים בני מאמינים הם. והוא רומז לו על כך שדיבר לשון הרע, דרך המופתים של המטה שנהפך לנחש, וידו הלוקה בצרעת, כי עניינים אלה רומזים ללשון הרע. נמצא, שה' מלמד את משה ללמד זכות.
לעומת זאת, כשפרעה מחריף את הגזירות, וגוזר על כך שבני ישראל יצטרכו לקושש בעצמם קש ללבנים, ומשה בא לפני ה' ומלין – "למה הרעותה לעם הזה...". עונה לו ה' בחומרה רבה בתחילת פרשת וארא – האות קיבלו הרבה הבטחות ולא זכו לראות בקיומם, אך האמינו בי ולא התלוננו. ואילו אתה, ברגע שיש בעיות, מיד מתלונן. ועל כך כבר רומז למשה שייענש, ויזכה לראות רק בגאולת מצריים, אך לא יזכה להכניסם לארץ.
איפה לימוד הזכות? מדוע ה' מבקר את משה מיד בחריפות?
אכן, כידוע "צדיקים, הקב"ה מדקדק עימם כחוט השערה", וכמובן במשה רבינו אין לנו שום השגה, ולכן ה' ביקר אותו. אך אם נחזור לשאלה הכללית שבה פתחנו, ברמות הנמוכות יותר מרמתו של משה רבינו, דומה שיש כאן עומק נוסף.
הבעל שם טוב הקדוש (צוואת הריב"ש עמ' יד) מבאר שיש שני סוגים של אנשים. יש אדם רשע שיודע את ריבונו ומתכוון למרוד בו. לעומתו, יש מי שחושב שהוא צדיק גמור, אך באמת היצר הרע גורם לו לחשוב כך, כי האמת היא שאמנם הוא לומד ומתפלל בתמידות, אך אין לו דבקות ואמונה שלימה בבורא.
והנה, כשיתעוררו שני הסוגים הללו לתשובה, הרי שהסוג הראשון יודע שהוא רשע, ולכן כשיתעורר וודאי ישוב בתשובה. לעומתו, הסוג השני חושב שהוא צדיק, ולכן ימשיך בדרכו, ולא ישוב בתשובה וישאר רחוק מה'.
נראה שזו הסיבה לדרכה של תנועת החסידות, המלמדת זכות על יהודי רחוק, ומבקרת בחריפות יהודי קרוב. כי היא באה ללמד בכך את הקרובים, שיעמיקו בעצמם, ידרשו מעצמם יותר ויתקדמו!
שנזכה בעזרת ה', להכיר את עצמנו באמת, ולהתקדם ולהתעלות בעבודת ה', וזכה להידבק באמת בה'!
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
ראיית המבט השלם
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
קשה עליי פרידתכם
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
למה ללמוד גמרא?
למה תמיד יש מחלוקת?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
