ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- היחס למי שאינו שומר מצוות
היו שם כמה מקובלים, וכל אחד מהם הסביר לרבי לוי יצחק על הכוונות והייחודים שהוא מכוון בשעת התקיעות, אך רבי לוי יצחק לא רצה שהם יתקעו לו.
בסוף, נכנס אליו יהודי פשוט. היהודי התבייש להציע עצמו כבעל תוקע, אחרי כל בעלי המעלה שקדמו לו. כששאל אותו, רבי לוי יצחק, מה הוא מכוון בתקיעות?
פרץ בבכי והשיב: יש לי 7 בנות בבית שהגיעו לפרקן, ואין לי כסף להשיאן. אני מכוון שיהיה לי כסף ואזכה להשיאן.
אמר לו רבי לוי יצחק – אתה תהיה התוקע!
ההסבר המבקש לכך שרבי לוי יצחק העדיף את היהודי הפשוט, שאמנם הוא כיוון על דברים נמוכים ופשוטים, אך הוא היה אמיתי בכוונותיו. לעומתו, בעלי התקיעה האחרים, אמנם כיוונו כוונות גבוהות, אך לא היו אמיתיים בכך עד הסוף.
במבט ראשוני, יש כאן סיפור חסידי קלאסי, המביט בעין טובה על מעלתו של היהודי הפשוט. אולם, אם נעמיק בסיפור נגלה שיש כאן תמיהה עצומה – רבי לוי יצחק מביט בעין טובה על היהודי הפשוט, ורואה את מעלותיו, אולם על בעלי המדרגה הוא מביט בעין קפדנית, ורואה את חסרונותיהם.
והאמת היא, שזו תמיהה על הרבה מאוד מהסיפורים והמאמרים החסידיים, שדרכם ללמד זכות על היהודי הפשוט, ואף על עובר העבירה, ואילו את שומרי התורה והמצוות ובעלי המדרגות, הם מבקרים כל מום וכל פגם.
תמיהה זו, אפשר גם לתמוה בפרשות השבוע. כשמשה רבינו אומר לה' על בני ישראל, השקועים ב- מט' שערי טומאה, "והם לא יאמינו לי", אומר לו הקב"ה – ישראל מאמינים בני מאמינים הם. והוא רומז לו על כך שדיבר לשון הרע, דרך המופתים של המטה שנהפך לנחש, וידו הלוקה בצרעת, כי עניינים אלה רומזים ללשון הרע. נמצא, שה' מלמד את משה ללמד זכות.
לעומת זאת, כשפרעה מחריף את הגזירות, וגוזר על כך שבני ישראל יצטרכו לקושש בעצמם קש ללבנים, ומשה בא לפני ה' ומלין – "למה הרעותה לעם הזה...". עונה לו ה' בחומרה רבה בתחילת פרשת וארא – האות קיבלו הרבה הבטחות ולא זכו לראות בקיומם, אך האמינו בי ולא התלוננו. ואילו אתה, ברגע שיש בעיות, מיד מתלונן. ועל כך כבר רומז למשה שייענש, ויזכה לראות רק בגאולת מצריים, אך לא יזכה להכניסם לארץ.
איפה לימוד הזכות? מדוע ה' מבקר את משה מיד בחריפות?
אכן, כידוע "צדיקים, הקב"ה מדקדק עימם כחוט השערה", וכמובן במשה רבינו אין לנו שום השגה, ולכן ה' ביקר אותו. אך אם נחזור לשאלה הכללית שבה פתחנו, ברמות הנמוכות יותר מרמתו של משה רבינו, דומה שיש כאן עומק נוסף.
הבעל שם טוב הקדוש (צוואת הריב"ש עמ' יד) מבאר שיש שני סוגים של אנשים. יש אדם רשע שיודע את ריבונו ומתכוון למרוד בו. לעומתו, יש מי שחושב שהוא צדיק גמור, אך באמת היצר הרע גורם לו לחשוב כך, כי האמת היא שאמנם הוא לומד ומתפלל בתמידות, אך אין לו דבקות ואמונה שלימה בבורא.
והנה, כשיתעוררו שני הסוגים הללו לתשובה, הרי שהסוג הראשון יודע שהוא רשע, ולכן כשיתעורר וודאי ישוב בתשובה. לעומתו, הסוג השני חושב שהוא צדיק, ולכן ימשיך בדרכו, ולא ישוב בתשובה וישאר רחוק מה'.
נראה שזו הסיבה לדרכה של תנועת החסידות, המלמדת זכות על יהודי רחוק, ומבקרת בחריפות יהודי קרוב. כי היא באה ללמד בכך את הקרובים, שיעמיקו בעצמם, ידרשו מעצמם יותר ויתקדמו!
שנזכה בעזרת ה', להכיר את עצמנו באמת, ולהתקדם ולהתעלות בעבודת ה', וזכה להידבק באמת בה'!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
