ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
כך ציווה הקב"ה את משה רבנו לפני קריעת ים סוף.
היכן שכנו מִגְדֹּל ופִּי הַחִירֹת, מהי משמעות החניה דווקא לידם?
מִגְדֹּל נזכרת בהקשר של קריעת הים, גם בתיאור מסעות בני ישראל ביציאת מצרים, המופיעה בפרשת מסעי: "... וַיָּשָׁב עַל פִּי הַחִירֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי בַּעַל צְפוֹן וַיַּחֲנוּ לִפְנֵי מִגְדֹּל" (במדבר ל"ג ז).
גם בדברי הנביא מִגְדֹּל נזכרת, נפרט:
על חזקיהו מלך יהודה נאמר: "הוּא הִכָּה אֶת פְּלִשְׁתִּים עַד עַזָּה וְאֶת גְּבוּלֶיהָ מִמִּגְדַּל נוֹצְרִים עַד עִיר מִבְצָר" (מלכים ב י"ח ח). חזקיהו הכה את הפלישתים והגיע עד לגבול מצרים ממגדול המכונה מִּגְדַּל נוֹצְרִים, שהייתה הראשונה בשרשרת מבצרי הגבול בין מצרים וארץ פלישתים שכלולה בארץ ישראל.
ירמיהו הנביא פונה אל היהודים שירדו מצרימה ערב חורבן בית ראשון: "הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ אֶל כָּל הַיְּהוּדִים הַיֹּשְׁבִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם הַיֹּשְׁבִים בְּמִגְדֹּל וּבְתַחְפַּנְחֵס וּבְנֹף וּבְאֶרֶץ פַּתְרוֹס לֵאמֹר" (מ"ד א). הרשימה מתחילה במִגְדֹּל היושבת על הגבול וממשיכה פנימה לתוך ארץ מצרים.
גם כשנבוכדראצר מתקרב לגבול מצרים הנביא ירמיהו מזהיר אותם: המקום הראשון שיפגע ממלך בבל שבא מצפון הוא מִגְדֹּל: "הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לָבוֹא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל לְהַכּוֹת אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם: הַגִּידוּ בְמִצְרַיִם וְהַשְׁמִיעוּ בְמִגְדּוֹל וְהַשְׁמִיעוּ בְנֹף וּבְתַחְפַּנְחֵס אִמְרוּ הִתְיַצֵּב וְהָכֵן לָךְ כִּי אָכְלָה חֶרֶב סְבִיבֶיךָ" (מ"ו יג – יד, עיינו גם יחזקאל ל' ו).
החוקרים (לדוגמא צבי אילן, דבר 14 לאפריל 76) מזהים את מגדול עם תל חיר, אולי פִּי הַחִירֹת, ששוכן כעשרה ק"מ מדרום לפילוסיון וכעשרים וחמישה ק"מ מצפון מזרח לקנטרה של ימינו.
לפני בניית תעלת סואץ, הדלתא של הנילוס השתרעה בין אלכסנדריה במערב לפילוסיון במזרח, והייתה מורכבת משבע זרועות, שהמזרחית שבהן הייתה מכונה גם קירמיון (עיינו גם מדרש הגדול בראשית פרשת בראשית פרק א פסוק כא). האזור היה ביצתי (עיינו פרה פ"ח מ"י וכן סנהדרין ה ע"ב ברש"י, וכך הוא גם היום). כך מוכח גם מהתרגום הירושלמי והתרגום המיוחס ליונתן, לפסוקים בפרשת מסעי, שהבאנו לעיל: "וּנְטָלוּ מִן פִּלוּסִין בְּיַרְחָא קַדְמָאָה".
קביעת גבול ארץ ישראל עם נחל מצרים הוא הנילוס, מקבלת משמעות מאוד הגיונית, אין הכוונה לנהר הגדול לפני שהוא מתפצל לדלתא, אלא הכוונה היא לשלוחה הפילוסית, שהיא הגבול בין מדבר סיני לבין מצרים. הבחנה זו משאירה את מדבר סיני, ולפחות חלקו הצפוני, בתוך ארץ ישראל, ומסתדרת מאוד מבחינה גאוגרפית. כל מי שחוצה את תעלת סואץ (שביטלה את השלוחה הפילוסית) רואה בבירור שהוא עוזב את אסיה ומגיע לאפריקה, מבחינות רבות.
העימות עם פרעה היה ממש על הגבול בין מצרים וארץ ישראל. גבול זה היה מבוצר וכלל מגדלים וחומות, כך נלכדו כביכול, תוך כדי ניסיון הבריחה, בני ישראל בין הים והגבול המבוצר. פרעה לא לקח בחשבון, שמי שמוציא את בני ישראל ממצרים הוא לא משה רבנו, אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו, בורא עולם, ומי ששם גבול גם לים. מי שפועל בשליחות הבורא יכול גם לקרוע את הים ולהביא את עם ישראל לארץ ישראל. פרעה, שלא הבין זאת גם אחרי עשר המכות, שילם את המחיר כשהוא וכל זרעו ירדו כאבן במצולה.
הבה נתפלל לבורא עולם שיוציא גם אותנו במהרה מן המגפה.
כדי לזכות בסייעתא דשמיא, נקרא לכל חלקי הציבור לשמור על ההנחיות בקפידא
ולא להכשל, ח"ו, בשנאת חינם ק"ו לא בהרמת יד.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
חכמת התורה ומדעים
סוד ההתחדשות של יצחק
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!
הכוח המיוחד של שבת שובה
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
