העיר תל אביב, אשר מעניקה את הפרס, מבטאת בשמה ובתולדותיה את ההתחדשות העברית בארץ העתיקה @ סוגי מלאכות ואומנות רבים התקבצו לעיר, ובכך הגשימו את חזונו של הרב קוק שלפיו ההתפתחות הארצית המואצת תהיה שער לגילוי האמונה והברכה @ החלטת בג"ץ בנושא הגיור נעשתה בחוסר סמכות, והיא עלולה להביא איתה גל של גיורים לצורכי עבודה והתאזרחות

לאחרונה התקיים בזום טקס הענקת פרס הרב קוק מטעם עיריית תל אביב יפו לספרות תורנית מקורית ולספרות מחקר ועזר תורניים. התבקשתי על ידי מר איתי חכמה, מארגן הטקס, לומר דברי ברכה בשם מקבלי הפרס. אלו הדברים שאמרתי:

דברי ברכה

בימי קורונה אלה, מבית המדרש שבהר ברכה, בשם מקבלי הפרס, הנני מתכבד להודות לחברי עיריית תל אביב, לראשה ולשופטים הנכבדים על החלטתם להעניק לנו את פרס הרב קוק.

זכתה עיריית תל אביב שרבה הראשון היה מרן הרב קוק זצ"ל, שכן בימי כהונתו כרב של יפו והיישוב החדש הוקמה תל אביב. וזכה הרב קוק להיות רבה הראשון של תל אביב, העיר העברית הראשונה, שהוקמה מכוחה של התנועה הציונית, והובילה את בניין הארץ והמדינה, וכיום כבר הפכה במידה רבה להיות עיר אוניברסלית.

רביבים (807)

הרב אליעזר מלמד

add_alert

675 - שמחת פורים בקורונה

676 - דברים לרגל קבלת פרס הרב קוק

677 - ברכת האילנות והנהגת הבלניות

טען עוד

במפעלו התורני הגדול ביקש הרב קוק להביא ברכה לעם ולעולם על ידי חיבור הישן והחדש. כמו כן העיר תל אביב, שמה מבטא את התקווה להביא גאולה לעם ולארץ על ידי חיבור הישן והחדש, תל - ישן, אביב - התחדשות, על פי תרגומו של נחום סוקולוב לספרו של בנימין זאב הרצל אלטנוילנד. כמדומה שהחלטתה של עיריית תל אביב להעניק פרס ליצירה תורנית מבטאת את החזון של חיבור ישן וחדש.

חיבה יתרה יש לי לתל אביב, העיר שבה נולד וגדל אבי מורי. העיר הנפלאה הזאת הייתה שער הקליטה לכל העולים בעליות הראשונות, ורבים מהם אף קלטה אל שכונותיה, ובתוכם גם משפחתו הענפה של סבי, שהיה בן שש עשרה כשעלה לארץ עם הוריו לאחר מלחמת העולם הראשונה. הצריף שבו התגוררו בשנותיהם הראשונות היה במקום שכיום שוכן בו דיזנגוף סנטר.

בתל אביב נבנתה התעשייה והחרושת, בה חיו יחד כל מרכיבי החברה היהודית מכל העדות והחוגים. בה הוקמו בתי כנסת לרוב, בה התקיימו מרכזי כל המפלגות והתנועות הציוניות והחברתיות, ובה קמו מוסדות מדע, תרבות ואומנות מכל הסוגים.

הארץ הישנה הזאת, שהייתה שוממה מכל בחינה כמעט, הפכה למשגשגת ופורחת, כשתל אביב היא הלב הפועם של היישוב המתחדש, המקום שקולט באהבה וברחמים את פליטי הפוגרומים וניצולי השואה.

כל הוויכוחים החריפים של היישוב החדש באו לידי ביטוי בתל אביב. הוויכוחים הקשים התדרדרו לעיתים לאלימות, אבל היה משהו עמוק משותף שגבר על הכול, הרצון לחזור ולבנות את עם ישראל בארצו, ולאחר שנים ארוכות של גלות - להקים מקום שבו יהודים יוכלו לחיות חיים נוחים וטובים ולבטא את מלוא כישרונותיהם.

כילדים, בכל שנה בקיץ היינו יורדים מירושלים לשהות במשך כשבוע או שבועיים אצל הסבא והסבתא בתל אביב. הוויכוחים כבר לא היו סוערים כל כך, על מקומם של גן השקמים והשדות הפתוחים כבר צמחה עיר עצומה, אבל בשעות הערב העיר הסואנת הייתה נרגעת, והמוני אנשים שחזרו מעמל יומם היו יוצאים לשבת במרפסות, לאכול אבטיח קר, לשוחח שיחה קלה, לשאוף רוח ים וליהנות מהחיים. והם בעמל יומם ובחייהם הבורגניים היו שותפים מרכזיים בבניין המדינה ושגשוגה.

והעיר המשיכה להתפתח ללא הפסקה, הבתים צמחו לגובה ומרכזי המדע, הטכנולוגיה, העסקים והתרבות הגיעו לשיאים בינלאומיים בפתיחות, בעושר אנושי ובשלל כישרונות, כאחת הערים המובילות בעולם.

מרן הרב קוק לימד אותנו שחזרתו של עם ישראל לארצו הקדושה, לחיים בריאים של עמל ויצירה מתוך עצמאות, תאפשר לעם היהודי לגלות את מלוא כישרונותיו בכל התחומים. וזה השער לגילוי האמונה והברכה. וכדבריו בספרו אורות: "השער הוא הא-לוהות המתגלה בעולם, בעולם בכל יפיו והדרו, בכל רוח ונשמה, בכל חי ורמש, בכל צמח ופרח, בכל גוי וממלכה, בים וגליו, בשפרירי שחק ובהדרת המאורות, בכשרונות כל שיח, ברעיונות כל סופר, בדמיונות כל משורר, ובהגיונות כל חושב, בהרגשת כל מרגיש, ובסערת גבורה של כל גבור".

לכן לומדי התורה צריכים לראות את הטוב שבכל הגילויים החדשים. וכלשונו ב'מאמר הדור': "לא נאבה להגיש לנחושתיים את הכוחות הצעירים הרעננים, המסתערים ומתרוממים, כי אם נאיר לפניהם את הדרך, נתהלך לפניהם בעמוד אש של תורה ודעת קדושים כבירי כוח ולב. אנחנו נבין לדעם ושיחם, נדע להוקיר את תכונתם הפנימית... והם גם המה ידעו איך לכבדנו".

כלומר, יידעו להקשיב למגמה העמוקה של התורה, שמבקשת לגלות את הניצוץ האלוקי שבכל דבר ולסייע לו להתפתח ולקבל את מלוא משמעותו. זוהי גם מגמת ההלכה, מתוך אהבת הבריות לדייק את המעשים ולרומם אותם ולהוסיף על ידם ברכה לעולם.

נסיים בתפילה, שעל ידי חיבור הישן והחדש, העבר והעתיד, הלאומי והאוניברסלי, נזכה להגשים את ייעודנו, שהוא חזון של תורה שמביאה ברכה לכל באי עולם, לכל העמים והארצות.

כפי שנאמר לאברהם אבינו: "ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך. ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה... ונברכו בך כל משפחות האדמה" (בראשית יב, א-ג). וכן ליצחק אבינו: "והתברכו בזרעך כל גויי הארץ" (בראשית כו, ד). וכן ליעקב אבינו: "והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך" (בראשית כח, יד).

מקבלי פרס הרב קוק תש"פ

כאן המקום לחלוק כבוד לעמיתי מקבליי הפרס. על ספרות תורנית מקורית הוענק פרס לידידי הרב רא"ם הכהן, ראש ישיבת עתניאל ורב היישוב, "על סדרת ספריו העוסקת בפרשנות התלמוד. הרב הכהן מצליח לחבר יחד את עולם הלמדנות המסורתית מזה דורות רבים, עם השקפת עולם חדשה ומקורית של חיפוש משמעויות בסוגיה התלמודית".

לספרות מחקר ועזר תורנית הוענק פרס לרב דוד דבליצקי (בנו של הרב שריה דבליצקי זצ"ל) "על הההדרה המופתית של 'ספר הישר' לרבנו תם, מגדולי בעלי התוספות, מהמורכבים והמסובכים שבספרי ההלכה ופרשנות התלמוד בימי הביניים. ספר זה ממשיך עשייה ברוכה ונחוצה של הרב דבליצקי בתחום ההדרת ספרי הראשונים".

כמו כן הוענק פרס לספרות מחקר ועזר תורנית לפרופ' ירחמיאל ברודי, "על ספרו 'אוצר הגאונים החדש מסכת בבא בתרא'. ספר זה ממשיך את מפעלו המונומנטלי של ד"ר בנימין מנשה לוין, מתלמידיו הקרובים של הרב קוק זצ"ל. יצירה זו היא חוליה נוספת במפעל חייו של פרופ' ברודי בחקר תקופת הגאונים וספרותה" (הציטוטים מתוך נימוקי ועדת השופטים למתן הפרס).

תגובה להחלטת בג"ץ

בעקבות החלטת שופטי בג"ץ, בהרכב מיוחד של תשעה שופטים, להכיר לעניין חוק השבות בגיורים שנעשים בארץ על ידי התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית, יש להעיר שלוש הערות חשובות.

האחת, שוב בג"ץ התערב בתחומים שאינם תחת רשותו. אם הכנסת לא קבעה עמדה, אפשר להפציר בה לקבוע עמדה אבל לא להחליף אותה. בהחלטה זו, כמו בהחלטות רבות אחרות, מציבה עצמה הרשות השופטת על זרועותיה השונות מעל שאר הרשויות.

השנייה, החלטה זו עלולה לגרום לפגיעה קשה בזהותה היהודית של המדינה. שכן עשרות אלפי אנשים שנמצאים בארץ כחוק לצורכי עבודה יוכלו לפנות לתנועות הללו ולהתגייר בקלות יחסית ללא דרישות ההלכה, ובכך לשנות את האופי של מדינת ישראל, ובתוך כך לחזק את מעמדן של התנועות הללו על ידי אינטרסים זרים של החפצים באזרחות ישראלית.

השלישית, במצב כזה נציגי הציבור הדתי והמסורתי היו צריכים להבין שצריך להקדים תרופה למכה, לקבוע חוק שמסדיר את הגיור כהלכה. והייתה הזדמנות פז לכך. השר לשעבר משה נסים, בנו של הראשון לציון הרב יצחק נסים זצ"ל, הציע הצעה חשובה, שאם היו דנים בה ברצינות היו יכולים לקבוע חוק שמסדיר את הגיור על פי ההלכה. אולם הצעתו נדחתה ולא נידונה ברצינות. כך החלל התמלא בהחלטה הרעה הזאת, שעתה לאחר שכבר נקבעה יהיה יותר קשה לתקנה.

אגב, במסגרת חוק הגיור צריך להכניס סעיף חשוב, שהזכויות על פי חוק השבות מוענקות אך ורק לגר ולא לשום קרוב משפחה שלא התגייר.

קבלת המצוות בגיור

יסוד הגיור - קבלת תורה ומצוות. לדעת רבים הכוונה להתחייבות לשמור מצוות כמו אדם דתי, ובכלל זה שמירת שבת כהלכתה, טהרת המשפחה, כשרות, תפילות וברכות. אומנם אם הגר התקבל על דעת כך, ולבסוף הפסיק לשמור תורה ומצוות, דינו כיהודי.

ויש מקילים וסוברים שגם אם מלכתחילה הגר מתכוון לחיות כמסורתי בלבד, כל זמן שגישתו העקרונית לתורה ולמצוות חיובית - יש לקבלו. ראשית, הואיל והוא מעוניין לקיים את המצוות, יש סיכוי שבמשך הזמן יקיים את כולן. שנית, גם המצוות שהוא מתכוון לקיים הן רבות מאוד ומצביעות על רצון אמיתי להצטרף לייעוד של עם ישראל, ובכללן המצוות שבין אדם לחברו, ברית מילה, נישואין, הלוויה, אבלות, אכילת כשר, זכירת השבת בהדלקת נרות וקידוש, חגיגת החגים. ואם הוא מתגייס לצה"ל, הרי שהוא מקיים את כל המצוות הקשורות ליישוב הארץ והגנת ישראל, שאמרו חכמים שהן שקולות כנגד כל המצוות.

למעשה, גם לדעה המחמירה, אם בית הדין החליט לנהוג כדעה המקילה וקיבל את הגר - גיורו גיור. יתר על כן, גם רבים מהמחמירים נוהגים בשעת הדחק כשיטה המקילה. לפיכך, בימינו, כאשר מדובר בזרע ישראל שמזדהים עם ישראל, מוכרחים לאפשר לרבנים הנוהגים כשיטת המקילים לגיירם.

לשאלות הלכתיות: [email protected]

מתוך העיתון 'בשבע'