ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- היחס למי שאינו שומר מצוות
שאלה
בדבר כיבוד בביהכ"נ לנשוי לשאינה יהודיה – פתיחת הארון, עליה לתורה, ברכת כוהנים – האם יש הגבלה או לא? (כמובן, שהיהודי רוצה לעלות, והדבר עלול להביא למחלוקת גדולה).
תשובה
אע"פ שבעילת נוכרית, הינה עבירה חמורה מאוד[1], אין היא מעכבת את היהודי החוטא בה מלעלות לתורה[2]. אבל אם כוהן הוא, אסור לו לישא כפיו[3] ואסור להעלותו לתורה ראשון ככוהן[4]. גם ישראל הבועל גויה, עדיף שלא להעלותו במניין שבעת הקרואים[5]. אלא להוסיף עוד עליה, או להעלותו למפטיר. אין כל מניעה לכבדו בפתיחת הארון, בהגבהה וגלילה וכד', בתנאי שאין בזה משום חנופה כלפיו[6]. ומ"מ נכון שלא למנותו שליח צבור[7].
[2] פרי מגדים במשבצות זהב, תחילת סי' קל"ה, ע"פ השו"ע, או"ח סימן קכ"ח, סעיף מ', וראה גם סי' נ"ה, סעיף י"א, ובמשנה ברורה ס"ק מ"ו, בענין הצטרפות למניין. וכן אגרות משה, או"ח ב', סי' נ"א. אמנם עיין שו"ת אורח משפט השמטות ומילואים סימן כ"ב.
[4] אע"פ שעבירות שגם ישראל מוזהרים עליהן (וכגון זאת), אינם מונעים נשיאת כפיים, מ"מ יש איסור נוסף על כוהן, מדין אשה זונה. ומשום כך, גם גיורת אסורה עליו. לכן פשוט, שאסור לתת לו לישא כפיו ולכבדו ראשון, בדברים שבקדושה.
רבנים בבית המדרש
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
