ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
נאמר בפרשה: "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ" (שמות כז, כ), "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ (שמות כח, א), "וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב" (שמות כח, ג). למה כתוב בכל הפעמים 'ואתה' עם ו' ולא 'אתה תצווה' 'אתה הקרב אליך'. עונה הזוהר שהוי"ו מוסיף עוד משהו, והכוונה לשכינה. כל הפעולות שעושים בבניית המשכן ועשיית הבגדים בא יחד עם השראת השכינה. ואתה, כלומר השכינה ואתה. הקב"ה נותן לכל חכמי הלב אפשרות לעבוד עם השראת השכינה. כל פעולה ופעולה נעשית עם השראת שכינה, עם השגות רוחניות.
ומכאן לדורות. כל אדם בונה משכן בלבו. כשאדם עושה מצווה, צריך לדעת שהוא הולך לעשות את רצון ה', על ידו מתגלה רצון ה', מופיע בו עכשיו דבר ה'.
הגאולה האחרונה בזכות התורה
את הפסוק "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר" מפרש אור החיים בשם הזוהר שיש כאן רמז לגאולה העתידה:
ד' גלויות לישראל. כל אחד מהם נגאלו ממנו בזכות אחד. גלות הראשון נגאלו בזכות אברהם... ב' נגאלו בזכות יצחק, ג' נגאלו בזכות יעקב, וגאולה ד' בזכות משה.
הגאולה האחרונה היא על ידי התורה, והיא תלויה בזכות משה.
ולזה נתארך הגלות, כי כל עוד שאין עוסקים בתורה ובמצוות, אין משה חפץ לגאול עם בטלנים מהתורה, וזה שרמז הכתוב כאן באומרו "ואתה תצווה את בני ישראל", על דרך "כי מלאכיו יצווה לך", באומרם "אין צו אלא מלכות", הופעת מלכות כי הוא ימלוך עלינו לעתיד, ותנאי הוא הדבר שיעסקו ישראל בתורה. וזהו אומרו "ויקחו אליך שמן זית זך", ירמוז אל התורה שנמשלה לשמן, מה שמן מאיר לעולם, כך התורה, והם דברי הזוהר... ודקדק לומר "זך" שצריך לעסוק בתורה לשמה בלי שמרים, שהם לקנטר ח"ו או להתגדל וכדומה, ועוד אמר "כתית", פירוש שצריכים לעסוק בתורה ולכתת גופם וכוחם, על דרך אומרו '"זאת התורה אדם כי ימות באהל" - אין התורה נקנית אלא בממית עצמו עליה', ואומרו 'למאור' יתפרש גם כן כפי דרכנו, שבזמן הגלות נחשך מאור הלבנה שנקראת המאור הקטן, ונפרד אלוף ממנה, ושפחה תירש גבירתה.
השכינה זה המאור הקטן, וריבונו של עולם הוא המאור הגדול.
לזה יצווה, כי יכוון בשמן זית להאיר "למאור" ולייחדו במכוון, גם יכווין אל המאור הגדול, כי כבר ידעת מאמרם ז"ל בפסוק "ושב ה'" ממה שלא אמר "והשיב".
כשישראל נמצאים בגלות, כביכול, גם השכינה עימהם. במילה "למאור" מכוון לשני המאורות, המאור שמופיע על ידינו וכן המאור שהוא ריבונו של עולם. הגאולה האחרונה היא גאולה רוחנית ועליונה. העולם הולך ומזדכך, נהיה מופשט, ולכן הגאולה האחרונה עניינה הוא התורה. דור הגאולה צריך להתמסר באופן מיוחד אל התורה, ולדעת שעל ידי לימוד התורה, אנחנו מקרבים את הגאולה, כי עניינה של הגאולה האחרונה, היא גאולה רוחנית, גאולה של קודש....
קדושת הכהונה מתוך קדושת ישראל
נאמר בפרשה: "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי" )שמות כח, א). למה כתוב "מתוך בני ישראל"? היה מספיק לכתוב רק 'ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך'?
ללמדך שהכהן לא קדוש בקדושה נפרדת. לא שיש ישראל ויש אדם, אהרן הכהן, שזכה לקדושה מיוחדת, אלא הכול נובע מקדושת ישראל. אהרן הכהן מופיע את קדושת הכהונה בישראל. אהרן מראה שעם ישראל הוא עם מיוחד, עם קדוש, שיש לו בית מקדש, ועל ידי הכהן העם עובד את ריבונו של עולם במדרגה גבוהה, שמופיעה את עניינם של ישראל. בכל אחד מישראל יש קדושת כהונה שמתגלה ומופיעה בכוהנים ובאהרן הכהן. כמו שבאדם יש מעלות רבות, והמדרגה היותר רוחנית שלו מופיעה במח ובלב, אבל זו לא הופעה של הלב כדבר נפרד והמח כדבר נפרד, אלא זו הופעה של כל המציאות שלו, כך כל ישראל מופיעים את קדושת הכהונה, ובפרט הקדושה מופיעה על ידי הכהנים.
ישראל שותפים בהופעת השכינה בעולם
בסוף הפרשה אומרת התורה:
וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים: וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם (שמות כט, מו-מז).
מפרש הרמב"ן:
'לשכני בתוכם' על מנת לשכון בתוכם, לשון רש"י. ושימוש הלמ"ד בתנאי כזה איננו נמצא. ויתכן שיאמר וידעו בשכני בתוכם כי אני ה' אלהיהם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים כי ידעו כבודי ויאמינו שאני הוצאתי אותם מארץ מצרים. אבל רבי אברהם אמר: כי לא הוצאתי אותם מארץ מצרים רק בעבור כי אשכון בתוכם, וזהו תעבדון את האלהים על ההר הזה, ויפה פירש. ואם כן יש בדבר סוד גדול, כי כפי פשט הדבר השכינה בישראל צורך הדיוט ולא צורך גבוה.
הקב"ה לא צריך להשכין את שכינתו בישראל, אלא זה לטובתנו, הוא מזכה אותנו שהוא משרה שכינתו עלינו.
אבל הוא כעניין שאמר הכתוב 'ישראל אשר בך אתפאר', ואמר יהושע 'ומה תעשה לשמך הגדול', ופסוקים רבים כן, 'איווה למושב לו', 'פה אשב כי אויתיה'.
רומז לנו הרמב"ן, שכביכול השראת השכינה בישראל זהו צורך גבוה. איך נבין את הדבר הזה? הרי הקב"ה לא צריך שום דבר, הוא שלם מכל שלמות. אבל מי יכול לגלות ולהופיע את הגדולה האלוקית? רק ישראל. הקב"ה כביכול צריך אותנו כדי להופיע, צריך מישהו שיגלה את הופעתו, יזכיר ויפרסם את שמו, יעשה לו מקום לשכון כאן בעולם הזה. וזהו עניינם של ישראל.
מו"ר הרב צבי יהודה היה מזכיר עניין זה הרבה פעמים. אני זוכר שב"אנעים זמירות" היו משפטים מיוחדים שמבטאים את העניין הזה, והרב צבי יהודה היה מוחא כפים בהתלהבות כשהיו שרים אותם, כמו "יתפאר בי כי חפץ בי", הקב"ה מתפאר בי כי חפץ בי, "פארו עלי ופארי עליו", אנחנו משתבחים בו, והוא משתבח בנו. יש כאן שני צדדים. זהו סוד כמו שהרמב"ן אומר, כי קשה להבין את זה, הקב"ה לא צריך אף אחד, אבל מבחינת ההופעה האלוקית בעולם, ישראל נושאים את ההופעה האלוקית.
ישראל עושים נחת רוח לשכינה. הם כביכול שותפים עם הקב"ה בתפקיד. שותפים בהופעת המגמה האלוקית בעולם, בחינה של קב"ה ושכינתיה, של שיר השירים, כביכול זוגיות של ישראל וקודשא בריך הוא, הדוד והרעיה, כשהרעיה שותפה בתפקיד של הדוד. ישראל נושאים את שם ה' בעולם, והקב"ה אומר להם: תעשו מקדש. הקב"ה מבקש מישראל: תעשו לי מקום שאוכל לשכון בו. המקום הגלוי המופיע זאת הוא בית המקדש, אבל ישראל הם הנושאים את הקדושה הזאת, הם מופיעים את השכינה בעולם. בית מקדש בלי ישראל לא יוכל להופיע את הקדושה הזאת. ובכל הופעה של תורה, ובכל הופעה של קיום מצוות, הקב"ה מתפאר, 'התפאר בי כי חפץ בי', 'פארו עלי ופארי עליו' .שנזכה להיות שותפים בהופעת השכינה בישראל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.











