ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
נאמר בפרשה: "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ" (שמות כז, כ), "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ (שמות כח, א), "וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב" (שמות כח, ג). למה כתוב בכל הפעמים 'ואתה' עם ו' ולא 'אתה תצווה' 'אתה הקרב אליך'. עונה הזוהר שהוי"ו מוסיף עוד משהו, והכוונה לשכינה. כל הפעולות שעושים בבניית המשכן ועשיית הבגדים בא יחד עם השראת השכינה. ואתה, כלומר השכינה ואתה. הקב"ה נותן לכל חכמי הלב אפשרות לעבוד עם השראת השכינה. כל פעולה ופעולה נעשית עם השראת שכינה, עם השגות רוחניות.
ומכאן לדורות. כל אדם בונה משכן בלבו. כשאדם עושה מצווה, צריך לדעת שהוא הולך לעשות את רצון ה', על ידו מתגלה רצון ה', מופיע בו עכשיו דבר ה'.
הגאולה האחרונה בזכות התורה
את הפסוק "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר" מפרש אור החיים בשם הזוהר שיש כאן רמז לגאולה העתידה:
ד' גלויות לישראל. כל אחד מהם נגאלו ממנו בזכות אחד. גלות הראשון נגאלו בזכות אברהם... ב' נגאלו בזכות יצחק, ג' נגאלו בזכות יעקב, וגאולה ד' בזכות משה.
הגאולה האחרונה היא על ידי התורה, והיא תלויה בזכות משה.
ולזה נתארך הגלות, כי כל עוד שאין עוסקים בתורה ובמצוות, אין משה חפץ לגאול עם בטלנים מהתורה, וזה שרמז הכתוב כאן באומרו "ואתה תצווה את בני ישראל", על דרך "כי מלאכיו יצווה לך", באומרם "אין צו אלא מלכות", הופעת מלכות כי הוא ימלוך עלינו לעתיד, ותנאי הוא הדבר שיעסקו ישראל בתורה. וזהו אומרו "ויקחו אליך שמן זית זך", ירמוז אל התורה שנמשלה לשמן, מה שמן מאיר לעולם, כך התורה, והם דברי הזוהר... ודקדק לומר "זך" שצריך לעסוק בתורה לשמה בלי שמרים, שהם לקנטר ח"ו או להתגדל וכדומה, ועוד אמר "כתית", פירוש שצריכים לעסוק בתורה ולכתת גופם וכוחם, על דרך אומרו '"זאת התורה אדם כי ימות באהל" - אין התורה נקנית אלא בממית עצמו עליה', ואומרו 'למאור' יתפרש גם כן כפי דרכנו, שבזמן הגלות נחשך מאור הלבנה שנקראת המאור הקטן, ונפרד אלוף ממנה, ושפחה תירש גבירתה.
השכינה זה המאור הקטן, וריבונו של עולם הוא המאור הגדול.
לזה יצווה, כי יכוון בשמן זית להאיר "למאור" ולייחדו במכוון, גם יכווין אל המאור הגדול, כי כבר ידעת מאמרם ז"ל בפסוק "ושב ה'" ממה שלא אמר "והשיב".
כשישראל נמצאים בגלות, כביכול, גם השכינה עימהם. במילה "למאור" מכוון לשני המאורות, המאור שמופיע על ידינו וכן המאור שהוא ריבונו של עולם. הגאולה האחרונה היא גאולה רוחנית ועליונה. העולם הולך ומזדכך, נהיה מופשט, ולכן הגאולה האחרונה עניינה הוא התורה. דור הגאולה צריך להתמסר באופן מיוחד אל התורה, ולדעת שעל ידי לימוד התורה, אנחנו מקרבים את הגאולה, כי עניינה של הגאולה האחרונה, היא גאולה רוחנית, גאולה של קודש....
קדושת הכהונה מתוך קדושת ישראל
נאמר בפרשה: "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי" )שמות כח, א). למה כתוב "מתוך בני ישראל"? היה מספיק לכתוב רק 'ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך'?
ללמדך שהכהן לא קדוש בקדושה נפרדת. לא שיש ישראל ויש אדם, אהרן הכהן, שזכה לקדושה מיוחדת, אלא הכול נובע מקדושת ישראל. אהרן הכהן מופיע את קדושת הכהונה בישראל. אהרן מראה שעם ישראל הוא עם מיוחד, עם קדוש, שיש לו בית מקדש, ועל ידי הכהן העם עובד את ריבונו של עולם במדרגה גבוהה, שמופיעה את עניינם של ישראל. בכל אחד מישראל יש קדושת כהונה שמתגלה ומופיעה בכוהנים ובאהרן הכהן. כמו שבאדם יש מעלות רבות, והמדרגה היותר רוחנית שלו מופיעה במח ובלב, אבל זו לא הופעה של הלב כדבר נפרד והמח כדבר נפרד, אלא זו הופעה של כל המציאות שלו, כך כל ישראל מופיעים את קדושת הכהונה, ובפרט הקדושה מופיעה על ידי הכהנים.
ישראל שותפים בהופעת השכינה בעולם
בסוף הפרשה אומרת התורה:
וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים: וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם (שמות כט, מו-מז).
מפרש הרמב"ן:
'לשכני בתוכם' על מנת לשכון בתוכם, לשון רש"י. ושימוש הלמ"ד בתנאי כזה איננו נמצא. ויתכן שיאמר וידעו בשכני בתוכם כי אני ה' אלהיהם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים כי ידעו כבודי ויאמינו שאני הוצאתי אותם מארץ מצרים. אבל רבי אברהם אמר: כי לא הוצאתי אותם מארץ מצרים רק בעבור כי אשכון בתוכם, וזהו תעבדון את האלהים על ההר הזה, ויפה פירש. ואם כן יש בדבר סוד גדול, כי כפי פשט הדבר השכינה בישראל צורך הדיוט ולא צורך גבוה.
הקב"ה לא צריך להשכין את שכינתו בישראל, אלא זה לטובתנו, הוא מזכה אותנו שהוא משרה שכינתו עלינו.
אבל הוא כעניין שאמר הכתוב 'ישראל אשר בך אתפאר', ואמר יהושע 'ומה תעשה לשמך הגדול', ופסוקים רבים כן, 'איווה למושב לו', 'פה אשב כי אויתיה'.
רומז לנו הרמב"ן, שכביכול השראת השכינה בישראל זהו צורך גבוה. איך נבין את הדבר הזה? הרי הקב"ה לא צריך שום דבר, הוא שלם מכל שלמות. אבל מי יכול לגלות ולהופיע את הגדולה האלוקית? רק ישראל. הקב"ה כביכול צריך אותנו כדי להופיע, צריך מישהו שיגלה את הופעתו, יזכיר ויפרסם את שמו, יעשה לו מקום לשכון כאן בעולם הזה. וזהו עניינם של ישראל.
מו"ר הרב צבי יהודה היה מזכיר עניין זה הרבה פעמים. אני זוכר שב"אנעים זמירות" היו משפטים מיוחדים שמבטאים את העניין הזה, והרב צבי יהודה היה מוחא כפים בהתלהבות כשהיו שרים אותם, כמו "יתפאר בי כי חפץ בי", הקב"ה מתפאר בי כי חפץ בי, "פארו עלי ופארי עליו", אנחנו משתבחים בו, והוא משתבח בנו. יש כאן שני צדדים. זהו סוד כמו שהרמב"ן אומר, כי קשה להבין את זה, הקב"ה לא צריך אף אחד, אבל מבחינת ההופעה האלוקית בעולם, ישראל נושאים את ההופעה האלוקית.
ישראל עושים נחת רוח לשכינה. הם כביכול שותפים עם הקב"ה בתפקיד. שותפים בהופעת המגמה האלוקית בעולם, בחינה של קב"ה ושכינתיה, של שיר השירים, כביכול זוגיות של ישראל וקודשא בריך הוא, הדוד והרעיה, כשהרעיה שותפה בתפקיד של הדוד. ישראל נושאים את שם ה' בעולם, והקב"ה אומר להם: תעשו מקדש. הקב"ה מבקש מישראל: תעשו לי מקום שאוכל לשכון בו. המקום הגלוי המופיע זאת הוא בית המקדש, אבל ישראל הם הנושאים את הקדושה הזאת, הם מופיעים את השכינה בעולם. בית מקדש בלי ישראל לא יוכל להופיע את הקדושה הזאת. ובכל הופעה של תורה, ובכל הופעה של קיום מצוות, הקב"ה מתפאר, 'התפאר בי כי חפץ בי', 'פארו עלי ופארי עליו' .שנזכה להיות שותפים בהופעת השכינה בישראל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.














