ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- פורים בראי דורנו
היהודים נקהלו ועמדו על נפשם, עשרות אלפים משנאיהם נהרגו וסמל התשועה היה תלייתו של המן על העץ אשר הכין למרדכי, ותלייתם של עשרת בניו. מה שבולט מאוד במגילת אסתר הוא חסרון שמו של הקב"ה, והפניה הישירה אליו. עוד נקודה חשובה, שאיננה נזכרת במפורש במגילה, היא הכמיהה והכוסף לארץ ישראל.
עיון בפרק ו' בספר דניאל (שהוא סתום וחתום לחלק גדול מלומדי התורה) מגלה פרשיה מקבילה.
הפרק מתאר מאורע שהתרחש בתקופה הפרסית, תחת ממשלתו של דריוש המדי, ושתחתיו מכהנים מאה ועשרים אחשדרפנים (עיינו שם פסוקים א-ב, לא נדון בגלל קוצר היריעה בשאלה מה יחס הזמנים בין שני המאורעות, ומי קדם למי ובכמה שנים?).
בשני הסיפורים באה לידי ביטוי שנאת ישראל – אנטישמיות, ללא כל סיבה הגיונית. שרים חשובים מנסים לפגוע בדניאל - יהודי הנושא במשרה רמה, ובסופו של דבר, לאחר שדניאל הושלך לגוב האריות וניצל בנס, השרים שרצו לפגע בו ובני משפחותיהם, נאכלים חיים על ידי חיות הטרף.
בשני המקורות משתקפת שיטת השלטון הפרסית והדת=החוקה המשפטית ששולטת בה. ברגע שהמלך מפרסם צו מלכותי אי אפשר לשנותו. וז"ל ספר דניאל (שם):
"כְּעַן מַלְכָּא תְּקִים אֱסָרָא וְתִרְשֻׁם כְּתָבָא דִּי לָא לְהַשְׁנָיָה כְּדָת מָדַי וּפָרַס דִּי לָא תֶעְדֵּא" (פסוק ט)
"וְאָמְרִין לְמַלְכָּא דַּע מַלְכָּא דִּי דָת לְמָדַי וּפָרַס דִּי כָל אֱסָר וּקְיָם דִּי מַלְכָּא יְהָקֵים לָא לְהַשְׁנָיָה" (פסוק טז)
פסוקים אלה מקבילים לפסוק במגילה:
"כִּי כְתָב אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב" (אסתר ח' ח).
בסופם של שני העימותים מתברר מי הוא מלך מלכי המלכים – הקב"ה, במגילת אסתר בהסתר, בסיפור דניאל בגוב האריות, באופן בגלוי. כמו שציינו לעיל, שמו של הקב"ה איננו נזכר במגילה, גם תפילה מפורשת אל הקב"ה איננה נזכרת. ארץ ישראל נזכרת רק בעקיפין, עם אזכור גלות יהויכין מלך יהודה שגלה מירושלים (אסתר ב' ו). לעומת זאת, בסיפורו של דניאל, התביעה כנגדו היא על אשר הוא מתפלל לפני אלהיו, כשהוא מכוון את תפילתו לכיוון ירושלים (שם יא) - העיר ממנה גלה (דניאל א' א, ו).
סופו של הסיפור הוא ספר שיוצא ובו הכרזה מטעם דריוש המלך, כי אלהי דניאל הוא אלהי שמים וארץ, אלוהים חיים לעולם והוא ורק הוא אשר הצילו מגוב האריות:
"בֵּאדַיִן דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא כְּתַב לְכָל עַמְמַיָּא אֻמַיָּא וְלִשָּׁנַיָּא דִּי דָיְרִין בְּכָל אַרְעָא שְׁלָמְכוֹן יִשְׂגֵּא: מִן קֳדָמַי שִׂים טְעֵם דִּי בְּכָל שָׁלְטָן מַלְכוּתִי לֶהֱוֹן זָיְעִין וְדָחֲלִין מִן קֳדָם אֱלָהֵהּ דִּי דָנִיֵּאל דִּי הוּא אֱלָהָא חַיָּא וְקַיָּם לְעָלְמִין וּמַלְכוּתֵהּ דִּי לָא תִתְחַבַּל וְשָׁלְטָנֵהּ עַד סוֹפָא: מְשֵׁיזִב וּמַצִּל וְעָבֵד אָתִין וְתִמְהִין בִּשְׁמַיָּא וּבְאַרְעָא דִּי שֵׁיזִיב לְדָנִיֵּאל מִן יַד אַרְיָוָתָא" (פסוקים כו – כח).
כולנו יחד נקרא ביום ששי הקרוב את מגילת אסתר. את סיפורו של דניאל אנו נוהגים להזכיר בכל שבוע, על שולחן השבת בזמירה המפורסמת "יה ריבון עולם", רק חיבור שני המקורות הללו יחד נותן את התמונה השלמה.
הבה נתפלל בשבת, שהיא גם פורים, שהקב"ה ימשיך להציל אותנו משרי פרס ומדי, גם בימים אלה: אֱלָהָא דִּילֵיהּ יְקָר וּרְבוּתָא (דניאל ה' יח (
פְּרוֹק יַת עָנָךְ מִפּוּם־אַרְיָוָתָא, וְאַפֵּיק עַמָּךְ מִגּוֹ גָלוּתָא– עַמָּא דִּי בְחַרְתְּ מִכָּל אֻמַּיָּא
(דניאל ג' לא)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
