ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- פורים בראי דורנו
היהודים נקהלו ועמדו על נפשם, עשרות אלפים משנאיהם נהרגו וסמל התשועה היה תלייתו של המן על העץ אשר הכין למרדכי, ותלייתם של עשרת בניו. מה שבולט מאוד במגילת אסתר הוא חסרון שמו של הקב"ה, והפניה הישירה אליו. עוד נקודה חשובה, שאיננה נזכרת במפורש במגילה, היא הכמיהה והכוסף לארץ ישראל.
עיון בפרק ו' בספר דניאל (שהוא סתום וחתום לחלק גדול מלומדי התורה) מגלה פרשיה מקבילה.
הפרק מתאר מאורע שהתרחש בתקופה הפרסית, תחת ממשלתו של דריוש המדי, ושתחתיו מכהנים מאה ועשרים אחשדרפנים (עיינו שם פסוקים א-ב, לא נדון בגלל קוצר היריעה בשאלה מה יחס הזמנים בין שני המאורעות, ומי קדם למי ובכמה שנים?).
בשני הסיפורים באה לידי ביטוי שנאת ישראל – אנטישמיות, ללא כל סיבה הגיונית. שרים חשובים מנסים לפגוע בדניאל - יהודי הנושא במשרה רמה, ובסופו של דבר, לאחר שדניאל הושלך לגוב האריות וניצל בנס, השרים שרצו לפגע בו ובני משפחותיהם, נאכלים חיים על ידי חיות הטרף.
בשני המקורות משתקפת שיטת השלטון הפרסית והדת=החוקה המשפטית ששולטת בה. ברגע שהמלך מפרסם צו מלכותי אי אפשר לשנותו. וז"ל ספר דניאל (שם):
"כְּעַן מַלְכָּא תְּקִים אֱסָרָא וְתִרְשֻׁם כְּתָבָא דִּי לָא לְהַשְׁנָיָה כְּדָת מָדַי וּפָרַס דִּי לָא תֶעְדֵּא" (פסוק ט)
"וְאָמְרִין לְמַלְכָּא דַּע מַלְכָּא דִּי דָת לְמָדַי וּפָרַס דִּי כָל אֱסָר וּקְיָם דִּי מַלְכָּא יְהָקֵים לָא לְהַשְׁנָיָה" (פסוק טז)
פסוקים אלה מקבילים לפסוק במגילה:
"כִּי כְתָב אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב" (אסתר ח' ח).
בסופם של שני העימותים מתברר מי הוא מלך מלכי המלכים – הקב"ה, במגילת אסתר בהסתר, בסיפור דניאל בגוב האריות, באופן בגלוי. כמו שציינו לעיל, שמו של הקב"ה איננו נזכר במגילה, גם תפילה מפורשת אל הקב"ה איננה נזכרת. ארץ ישראל נזכרת רק בעקיפין, עם אזכור גלות יהויכין מלך יהודה שגלה מירושלים (אסתר ב' ו). לעומת זאת, בסיפורו של דניאל, התביעה כנגדו היא על אשר הוא מתפלל לפני אלהיו, כשהוא מכוון את תפילתו לכיוון ירושלים (שם יא) - העיר ממנה גלה (דניאל א' א, ו).
סופו של הסיפור הוא ספר שיוצא ובו הכרזה מטעם דריוש המלך, כי אלהי דניאל הוא אלהי שמים וארץ, אלוהים חיים לעולם והוא ורק הוא אשר הצילו מגוב האריות:
"בֵּאדַיִן דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא כְּתַב לְכָל עַמְמַיָּא אֻמַיָּא וְלִשָּׁנַיָּא דִּי דָיְרִין בְּכָל אַרְעָא שְׁלָמְכוֹן יִשְׂגֵּא: מִן קֳדָמַי שִׂים טְעֵם דִּי בְּכָל שָׁלְטָן מַלְכוּתִי לֶהֱוֹן זָיְעִין וְדָחֲלִין מִן קֳדָם אֱלָהֵהּ דִּי דָנִיֵּאל דִּי הוּא אֱלָהָא חַיָּא וְקַיָּם לְעָלְמִין וּמַלְכוּתֵהּ דִּי לָא תִתְחַבַּל וְשָׁלְטָנֵהּ עַד סוֹפָא: מְשֵׁיזִב וּמַצִּל וְעָבֵד אָתִין וְתִמְהִין בִּשְׁמַיָּא וּבְאַרְעָא דִּי שֵׁיזִיב לְדָנִיֵּאל מִן יַד אַרְיָוָתָא" (פסוקים כו – כח).
כולנו יחד נקרא ביום ששי הקרוב את מגילת אסתר. את סיפורו של דניאל אנו נוהגים להזכיר בכל שבוע, על שולחן השבת בזמירה המפורסמת "יה ריבון עולם", רק חיבור שני המקורות הללו יחד נותן את התמונה השלמה.
הבה נתפלל בשבת, שהיא גם פורים, שהקב"ה ימשיך להציל אותנו משרי פרס ומדי, גם בימים אלה: אֱלָהָא דִּילֵיהּ יְקָר וּרְבוּתָא (דניאל ה' יח (
פְּרוֹק יַת עָנָךְ מִפּוּם־אַרְיָוָתָא, וְאַפֵּיק עַמָּךְ מִגּוֹ גָלוּתָא– עַמָּא דִּי בְחַרְתְּ מִכָּל אֻמַּיָּא
(דניאל ג' לא)
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך ללמוד אמונה?
קילוף פירות וירקות בשבת
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
חכמת התורה וחכמות החול
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
