ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- פורים בראי דורנו
היהודים נקהלו ועמדו על נפשם, עשרות אלפים משנאיהם נהרגו וסמל התשועה היה תלייתו של המן על העץ אשר הכין למרדכי, ותלייתם של עשרת בניו. מה שבולט מאוד במגילת אסתר הוא חסרון שמו של הקב"ה, והפניה הישירה אליו. עוד נקודה חשובה, שאיננה נזכרת במפורש במגילה, היא הכמיהה והכוסף לארץ ישראל.
עיון בפרק ו' בספר דניאל (שהוא סתום וחתום לחלק גדול מלומדי התורה) מגלה פרשיה מקבילה.
הפרק מתאר מאורע שהתרחש בתקופה הפרסית, תחת ממשלתו של דריוש המדי, ושתחתיו מכהנים מאה ועשרים אחשדרפנים (עיינו שם פסוקים א-ב, לא נדון בגלל קוצר היריעה בשאלה מה יחס הזמנים בין שני המאורעות, ומי קדם למי ובכמה שנים?).
בשני הסיפורים באה לידי ביטוי שנאת ישראל – אנטישמיות, ללא כל סיבה הגיונית. שרים חשובים מנסים לפגוע בדניאל - יהודי הנושא במשרה רמה, ובסופו של דבר, לאחר שדניאל הושלך לגוב האריות וניצל בנס, השרים שרצו לפגע בו ובני משפחותיהם, נאכלים חיים על ידי חיות הטרף.
בשני המקורות משתקפת שיטת השלטון הפרסית והדת=החוקה המשפטית ששולטת בה. ברגע שהמלך מפרסם צו מלכותי אי אפשר לשנותו. וז"ל ספר דניאל (שם):
"כְּעַן מַלְכָּא תְּקִים אֱסָרָא וְתִרְשֻׁם כְּתָבָא דִּי לָא לְהַשְׁנָיָה כְּדָת מָדַי וּפָרַס דִּי לָא תֶעְדֵּא" (פסוק ט)
"וְאָמְרִין לְמַלְכָּא דַּע מַלְכָּא דִּי דָת לְמָדַי וּפָרַס דִּי כָל אֱסָר וּקְיָם דִּי מַלְכָּא יְהָקֵים לָא לְהַשְׁנָיָה" (פסוק טז)
פסוקים אלה מקבילים לפסוק במגילה:
"כִּי כְתָב אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב" (אסתר ח' ח).
בסופם של שני העימותים מתברר מי הוא מלך מלכי המלכים – הקב"ה, במגילת אסתר בהסתר, בסיפור דניאל בגוב האריות, באופן בגלוי. כמו שציינו לעיל, שמו של הקב"ה איננו נזכר במגילה, גם תפילה מפורשת אל הקב"ה איננה נזכרת. ארץ ישראל נזכרת רק בעקיפין, עם אזכור גלות יהויכין מלך יהודה שגלה מירושלים (אסתר ב' ו). לעומת זאת, בסיפורו של דניאל, התביעה כנגדו היא על אשר הוא מתפלל לפני אלהיו, כשהוא מכוון את תפילתו לכיוון ירושלים (שם יא) - העיר ממנה גלה (דניאל א' א, ו).
סופו של הסיפור הוא ספר שיוצא ובו הכרזה מטעם דריוש המלך, כי אלהי דניאל הוא אלהי שמים וארץ, אלוהים חיים לעולם והוא ורק הוא אשר הצילו מגוב האריות:
"בֵּאדַיִן דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא כְּתַב לְכָל עַמְמַיָּא אֻמַיָּא וְלִשָּׁנַיָּא דִּי דָיְרִין בְּכָל אַרְעָא שְׁלָמְכוֹן יִשְׂגֵּא: מִן קֳדָמַי שִׂים טְעֵם דִּי בְּכָל שָׁלְטָן מַלְכוּתִי לֶהֱוֹן זָיְעִין וְדָחֲלִין מִן קֳדָם אֱלָהֵהּ דִּי דָנִיֵּאל דִּי הוּא אֱלָהָא חַיָּא וְקַיָּם לְעָלְמִין וּמַלְכוּתֵהּ דִּי לָא תִתְחַבַּל וְשָׁלְטָנֵהּ עַד סוֹפָא: מְשֵׁיזִב וּמַצִּל וְעָבֵד אָתִין וְתִמְהִין בִּשְׁמַיָּא וּבְאַרְעָא דִּי שֵׁיזִיב לְדָנִיֵּאל מִן יַד אַרְיָוָתָא" (פסוקים כו – כח).
כולנו יחד נקרא ביום ששי הקרוב את מגילת אסתר. את סיפורו של דניאל אנו נוהגים להזכיר בכל שבוע, על שולחן השבת בזמירה המפורסמת "יה ריבון עולם", רק חיבור שני המקורות הללו יחד נותן את התמונה השלמה.
הבה נתפלל בשבת, שהיא גם פורים, שהקב"ה ימשיך להציל אותנו משרי פרס ומדי, גם בימים אלה: אֱלָהָא דִּילֵיהּ יְקָר וּרְבוּתָא (דניאל ה' יח (
פְּרוֹק יַת עָנָךְ מִפּוּם־אַרְיָוָתָא, וְאַפֵּיק עַמָּךְ מִגּוֹ גָלוּתָא– עַמָּא דִּי בְחַרְתְּ מִכָּל אֻמַּיָּא
(דניאל ג' לא)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
