ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- מידת הענווה
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- הדרך להנהגה
השבוע עברנו מערכת בחירות, שבה המנהיג הוותיק והשולט, מסרב לותר על השלטון לטובת הטוענים הצעירים לכתר. זה קורה בדיוק בשבוע נדיר, עת ערב פסח חל בשבת, (לאחר 13 שנים).
לא תאמינו, אבל לפני 2052 (!) שנים בדיוק, התקיימו גם כן בחירות להנהגת ישראל בדיוק בשבוע שערב פסח חל בו בשבת, אלא שבאותם ימים המנהיגים הוותיקים ויתרו מרצונם על הכתר לטובת המנהיג החדש שהגיע ממחוזות רחוקים.
למעשה, בשורות הבאות אחשוף בפניכם מאורע היסטורי מופלא, שהשפיע השפעה דרמטית על כל תולדות ישראל.
וכך מסופר בגמרא ובתוספתא (המעשה מופיע גם בתוספתא פסחים ד, יא, וגם בבבלי פסחים סו., אביא כאן שילוב שלהם בלשון מעט חופשית): 'פעם אחת חל ערב פסח להיות בשבת, (באותו זמן בני בתירא היו ראשי החכמים), אלא שהם שכחו ולא ידעו אם (קרבן) פסח דוחה את השבת אם לאו.
אמרו: כלום יש אדם שיודע אם קרבן פסח דוחה את השבת אם לאו? אמרו להם: אדם אחד יש שעלה מבבל, והלל הבבלי שמו, ששימש שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון, ויודע אם פסח דוחה את השבת אם לאו. שלחו וקראו לו. אמרו לו: כלום אתה יודע אם הפסח דוחה את השבת אם לאו?
אמר להם: (יש לי הוכחות גם מגזירה שווה וגם מקל וחומר) שקרבן פסח דוחה את השבת, וגם כך קיבלתי במסורת מרבותי שמעיה ואבטליון.
מיד ויתרו בני בתירא על הנשיאות, הושיבו את הלל בראש ומינוהו נשיא עליהם, והיה דורש כל היום כולו בהלכות הפסח. התחיל מקנטרן בדברים, אמר להן: מי גרם לכם שאעלה מבבל ואהיה נשיא עליכם - עצלות שהיתה בכם, שלא שמשתם שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון.
(ואז התעוררה שאלה הלכתית חדשה). אמרו לו: רבי, שכח ולא הביא סכין מערב שבת מהו? (הרי יש כאן בעיה של הוצאה מרשות לרשות בשבת?) אמר להן: הלכה זו שמעתי ושכחתי. אלא, הנח להן לישראל אם אין נביאים הן - בני נביאים הן. למחר, מי שפסחו טלה - תוחבו בצמרו, מי שפסחו גדי - תוחבו בין קרניו, (וכך בעלי החיים טלטלו את הסכין). ראה מעשה ונזכר הלכה, ואמר: כך מקובלני מפי שמעיה ואבטליון'.
כמה אנו יכולים ללמוד ממעשה זה על השילוב החשוב של מידות העוז והענווה הראויים ליהודי. מעשה מופלא זה אירע לפני 2052 שנה, שהרי הגמרא (שבת טו.) אומרת שהלל היה נשיא 100 שנה לפני החורבן, ואנו מציינים לשיטות מסויימות השנה 1952 שנה לגלותנו. גם באותם ימים, זה היה נדיר שערב פסח חל בשבת, ולכן ההלכה לא הייתה ידועה לכולם.
באותם שנים, בני בתירא היו ראשי החכמים, וצריך לדעת שאנו מוצאים כמה וכמה תנאים קדושים מבני בתירה, והם מופיעים כשותפים בהנהגת חכמי ישראל במשך דורות רבים גם אחרי החורבן. בני בתירה ותיקים מאוד בארץ ישראל, עד שבסנהדרין (צב.) מסופר שכשהחיה יחזקאל את המתים בחזון העצמות היבשות, הם עלו לארץ ישראל, נשאו נשים והולידו בנים. ומספר רבי יהודה בן בתירא שהוא מבני בניהם.
והנה, כשהתעלמה מהם הלכה, הם עומדים מרצונם ומוותרים בענווה עצומה על הנשיאות לטובת הלל הזקן, העולה החדש מבבל. על ענווה עצומה זו, אומר רבי יהודה הנשיא: "שלושה ענוותנין הן, ואלו הן... בני בתירא..." (בבא מציעא פד, ב).
ובאמת, מאורע זה מלמדנו בצד הענווה גם את מידת העוז הדרושה לפסיקת ההלכה בבית המדרש. באמת, מאורע זה שינה את ההיסטוריה התורנית של עם ישראל. מאז אותו מאורע, עמדו צאצאיו של הלל בראש הסנהדרין והנהיגו את העם, במשך 450 (!) שנה. מאורע זה הוליד לנו גם את 'בית הלל', וכל פסיקת ההלכה המושתתת על בית הלל.
יתר על כן, באמת נולדה כאן שיטת לימוד חדשה, שעמדה מאז בתשתית של פסיקת ההלכה ולימוד הגמרא. וכבר מצאנו בגמרא (סוכה כ.) "שבתחילה כשנשתכחה תורה מישראל, עלה עזרא מבבל ויסדה. חזרה ונשתכחה, עלה הלל הבבלי ויסדה...". ומבאר הנצי"ב בהקדמתו לשאילתות שבארץ ישראל, ארץ הנבואה, הרי כשהייתה עולה שאלה הלכתית, מיד היו החכמים יודעים ברוח קודשם לכוון לתשובה האמיתית. ולכן, לא היו צריכים כל כך להתפלפל כדי להגיע לתשובה.
אולם, כשהתקרב החורבן, הרי כבר החל להסתלק אור השכינה, ולא ידעו לכוון להלכה, ולכן היו צריכים שיעלו חכמים מבבל וילמדו אותם דרכי לימוד, ואיך לכוון להלכה. ומבאר הרב הנזיר (קול הנבואה ב') שהלל לימד כאן איך לכוון להלכה מתוך המידות שהתורה נדרשת בהם, ולימד אותם כאן את דרכי ההיגיון של התורה. וכיוון שהייתה כאן דרך חדשה בעולמה של תורה, ואין בית המדרש ללא חידוש, הרי שמעתה הלל היה צריך לעמוד בראש הסנהדרין.
ובכל זאת גם הלל נתבע כאן למידת הענווה, ולכן קיבלו דבריו רק מתוך שאמר שקיבל זאת מרבותיו שמעיה ואבטליון. ובהמשך התעוררה השאלה ההלכתית הנוספת העוסקת בטלטול הסכין, שבה שכח את ההלכה, כדברי הגמרא פסחים (סו:), "כל המתייהר, אם חכם הוא, חכמתו מסתלקת", ואז הוכרח הלל להסתמך על רוח קודשם של עם ישראל הפשוט, שבני נביאים הם, ומתוך כך שב ונזכר בהלכה.
ומתאימים הדברים לימי הפסח, שבהם אנו מתבטלים בענווה גדולה לה' הגואל אותנו מעבדות לחירות, ויחד עם זאת ה' מצווה אותנו לקום בעוז ולצאת מכל המיצרים ולהגאל מכל טומאת מצריים.
ויהי רצון, שנזכה אף אנו בדורנו, למנהיגים ההולכים בדרך התורה, בעלי עוז וענווה, וכימי צאתנו מארץ מצרים יראנו ה' נפלאות וניגאל במהרה בימינו!

למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

איך עושים קידוש?

מהי אמונה?

תיקון ימי השובבי"ם

כאב הגלות ותקוות הגאולה

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

מה מחבר שמיים וארץ?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

איך לקשור את הסכך?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.



















